הפעם אני רוצה להתחיל בוידוי -
יש לי חיבה לא מוסברת לבבושקות.
אני יודעת שבעצם קוראים להן מטריושקות, אבל בשבילי הן תמיד בבושקות. עגולות, חייכניות וחמודות.
בגלל זה כל כך התלהבתי כשבטיול מקרי בנחלת בנימין מצאתי את הבד הזה:
ואחרי שתפרתי ממנו כריות חימום (ברור שישר שתיים, אחת לי ואחת לאמא שלי, שגם כשיש שלושים מעלות בחוץ תמצאו אותה מסתובבת עם פליז) החלטתי לאתגר את עצמי ולתפור תיק לילדה. הילדה הספציפית שלי מגדירה את המושג תיק באופן די רחב - כל דבר עם לולאה שאפשר לדחוף אליו את היד נחשב בעיניה תיק ל'עבודה'...
שתי הערות לסדר:
1. למי שהמילה 'תפרתי' גורמת לה/לו לעצור כאן - אני אומנם תפרתי במכונת תפירה, אבל התיק קטן ואין בו כמעט תפרים ולכן אפשר גם לתפור ביד!
2. ההדרכה ארוכה, אבל זה לא אומר שהיא מורכבת, להיפך! הפירוט הרב יעזור לכם להגיע לתוצאות יפות.
בדים - אני השתמשתי בשני צבעים של בד קנבס לצד החיצוני ובבד כותנה פשוט לחלק הפנימי.
חוטים בצבע מתאים
מגנט לסגירת התיק (לא חובה, אבל אפשר למצוא כמעט בכל חנות בדים/סידקית)
מכיוון שמדובר על תיק לילדה בת שנתיים, הוא קטן למדי, אבל הגיזרה ממש ממש פשוטה ואין בעיה להגדיל אותה במידת הצורך.
מתחילים!
גזירה
השלב הראשון הוא להעתיק את הגיזרה של התיק לבדים.
החלק העיקרי של התיק (קראתי לו "גוף התיק"), נמצא כאן:
גזרה לתיק
1. את הגזרה של הגוף צריך להעתיק 4 פעמים - פעמיים לבד החיצוני ופעמיים לבד הפנימי (בדרך כלל פשוט יותר לקפל את הבד לשתיים ואז להעתיק פעמיים בלבד, פעם אחד על הבד הפנימי ופעם אחת על הבד החיצוני).
2. עכשיו צריך לגזור את הרצועה העליונה של התיק, ואת שתי הידיות. אני עשיתי את החלקים האלה באותו צבע, אבל כמובן שכל אחד ומה שהוא מעדיף.
מכיוון שלרובנו אין מדפסת של A3 בבית, את הרצועות צריך פשוט לשרטט על פי האיור הזה (זהו איור בלבד, בקנה מידה לא מדויק):
בסוף השלב הזה אמורים להיות לכם החלקים האלה:
ועכשיו הגיע הזמן להתחיל לתפור.
תפירת גוף התיק
3. בכל אחד מארבעת החלקים צריך לתפור את הקפל, כלומר, להניח את הקו הרציף שמסומן בחלק העליון על הקו המקווקו (בעצם לקפל את החלק העליון של התיק, שמסומן בחץ של 5 ס"מ, על הקו המקווקו, ו"להכניס" אותו חמישה ס"מ פנימה). תופרים על הקו המסומן בחלק העליון של התיק.
וזה אמור להיראות כך:
4. מצמידים יחד את שני החלקים של הבד הפנימי ואת שני החלקים של הבד החיצוני (החלק היפה כלפי פנים) ותופרים מסביב לקבלת שני "כיסים" שבפינות שלהם כדאי (אבל לא חובה) לגזור משולשים קטנים כדי שלא יהיה עודף בד בפנים:
5. לאחר ששני הצדדים מוכנים, הופכים את הבד החיצוני (כך שהחלק היפה בחוץ) ומכניסים את הכיס הפנימי לתוך הכיס החיצוני.
תפירת הידיות
6. ניקח את שתי הרצועות נקפל לאורך, כך שהרצועה תהפוך יותר צרה, ותישאר באותו האורך. ונתפור לאורך הקיפול, במרחק של סנטימטר מהקצה ונהפוך כדי שלא יראו את התפר.
עכשיו לחלק המאתגר -
תפירת הרצועה העליונה של התיק
7. מניחים את שתי הרצועות אחת על השניה וביניהן מניחים את הידיות, על פי האיורים הבאים:
9. בשלב זה, אנחנו מוסיפים את המגנט. יש אפשרות לשים בין שתי השכבות של הרצועה איזשהו בד על מנת לייצב את המגנט (או פליזלין כדי להקשיח את הבד). בגלל שמדובר בתיק לילדה אני התעצלתי ושמתי רק חתיכה קטנה מסביב למגנט, אבל מי שרוצה ממש להשקיע, יכול.
בקיצור, ממקמים את החלקים של המגנט בין שני קצוות הידית (צד אחד של המגנט בכל ידית). שימו לב לקפל את הרצועה לשתיים כדי לוודא שהמגנטים באמת יושבים אחד על השני.
10. יוצרים 2 חריצים בבד עבור כל חלק של המגנט ומשחילים דרכם את ה"זרועות" של המגנט ומקפלים את הזרועות לסגירה. שימו לב שהחריצים והסגירה של המגנט הם רק על חלק אחד של הרצועה, כדי שאחר כך נחביא אותם בין שתי הרצועות.
11. תופרים את שני הקצוות של הרצועה. מכיוון שאנחנו לא רוצים לראות את הקצוות ושאריות החוטים, מכניסים צד אחד של הרצועה לתוך הצד השני, ואת החלק שנשאר בחוץ, מקפלים סנטימטר אחד פנימה. מה שקורה זה שבעצם יש לנו שלוש שכבות אחת על השני - הקצה של הרצועה, ושתי שכבות של הקצה השני. את כל אלה אנחנו תופרים יחד כדי לקבל את המראה הזה:
הרכבת התיק
12. מקפלים את החלק התחתון של הרצועה סנטימטר אחד פנימה ומסמנים.
13. מכניסים את שני החלקים של גוף התיק (הפנימי והחיצוני) בין שני החלקים של הרצועה, מחברים בסיכות ותופרים את החיבור לאורך כל ההיקף של התיק.
14. ו... זהו. יש לכם תיק! במקרה שלי, קיבלתי גם תיק וגם ילדה אחת מאוד מרוצה לבערך 3.5 דקות...
מקווה שההדרכה היתה מועילה, ואני מזמינה אתכם לכתוב לי בכל תהייה או שאלה!
עדי
יש לי חיבה לא מוסברת לבבושקות.
אני יודעת שבעצם קוראים להן מטריושקות, אבל בשבילי הן תמיד בבושקות. עגולות, חייכניות וחמודות.
בגלל זה כל כך התלהבתי כשבטיול מקרי בנחלת בנימין מצאתי את הבד הזה:
ואחרי שתפרתי ממנו כריות חימום (ברור שישר שתיים, אחת לי ואחת לאמא שלי, שגם כשיש שלושים מעלות בחוץ תמצאו אותה מסתובבת עם פליז) החלטתי לאתגר את עצמי ולתפור תיק לילדה. הילדה הספציפית שלי מגדירה את המושג תיק באופן די רחב - כל דבר עם לולאה שאפשר לדחוף אליו את היד נחשב בעיניה תיק ל'עבודה'...
שתי הערות לסדר:
1. למי שהמילה 'תפרתי' גורמת לה/לו לעצור כאן - אני אומנם תפרתי במכונת תפירה, אבל התיק קטן ואין בו כמעט תפרים ולכן אפשר גם לתפור ביד!
2. ההדרכה ארוכה, אבל זה לא אומר שהיא מורכבת, להיפך! הפירוט הרב יעזור לכם להגיע לתוצאות יפות.
אז מה צריך?
חוטים בצבע מתאים
מגנט לסגירת התיק (לא חובה, אבל אפשר למצוא כמעט בכל חנות בדים/סידקית)
מכיוון שמדובר על תיק לילדה בת שנתיים, הוא קטן למדי, אבל הגיזרה ממש ממש פשוטה ואין בעיה להגדיל אותה במידת הצורך.
מתחילים!
גזירה
השלב הראשון הוא להעתיק את הגיזרה של התיק לבדים.
החלק העיקרי של התיק (קראתי לו "גוף התיק"), נמצא כאן:
גזרה לתיק
1. את הגזרה של הגוף צריך להעתיק 4 פעמים - פעמיים לבד החיצוני ופעמיים לבד הפנימי (בדרך כלל פשוט יותר לקפל את הבד לשתיים ואז להעתיק פעמיים בלבד, פעם אחד על הבד הפנימי ופעם אחת על הבד החיצוני).
שימו לב - יש שני סוגי סימונים - קו רציף וקו מקווקו. הקו המקווקו זו 'תוספת תפר', כלומר השוליים שנשארים מסביב לתפר, ועליו צריך לגזור, והקו הרציף - עליו אמורים לתפור. כמו כן, הסימונים הקטנים בחלק העליון של התיק משמשים לסימון הקפל בשלב תפירת הגוף ולא צריך לגזור אותם.
2. עכשיו צריך לגזור את הרצועה העליונה של התיק, ואת שתי הידיות. אני עשיתי את החלקים האלה באותו צבע, אבל כמובן שכל אחד ומה שהוא מעדיף.
מכיוון שלרובנו אין מדפסת של A3 בבית, את הרצועות צריך פשוט לשרטט על פי האיור הזה (זהו איור בלבד, בקנה מידה לא מדויק):
בסוף השלב הזה אמורים להיות לכם החלקים האלה:
ועכשיו הגיע הזמן להתחיל לתפור.
תפירת גוף התיק
3. בכל אחד מארבעת החלקים צריך לתפור את הקפל, כלומר, להניח את הקו הרציף שמסומן בחלק העליון על הקו המקווקו (בעצם לקפל את החלק העליון של התיק, שמסומן בחץ של 5 ס"מ, על הקו המקווקו, ו"להכניס" אותו חמישה ס"מ פנימה). תופרים על הקו המסומן בחלק העליון של התיק.
וזה אמור להיראות כך:
4. מצמידים יחד את שני החלקים של הבד הפנימי ואת שני החלקים של הבד החיצוני (החלק היפה כלפי פנים) ותופרים מסביב לקבלת שני "כיסים" שבפינות שלהם כדאי (אבל לא חובה) לגזור משולשים קטנים כדי שלא יהיה עודף בד בפנים:
5. לאחר ששני הצדדים מוכנים, הופכים את הבד החיצוני (כך שהחלק היפה בחוץ) ומכניסים את הכיס הפנימי לתוך הכיס החיצוני.
תפירת הידיות
6. ניקח את שתי הרצועות נקפל לאורך, כך שהרצועה תהפוך יותר צרה, ותישאר באותו האורך. ונתפור לאורך הקיפול, במרחק של סנטימטר מהקצה ונהפוך כדי שלא יראו את התפר.
עכשיו לחלק המאתגר -
תפירת הרצועה העליונה של התיק
7. מניחים את שתי הרצועות אחת על השניה וביניהן מניחים את הידיות, על פי האיורים הבאים:
8. לאורך החלק התחתון נתפור את שני חלקי הרצועה יחד עם הידיות, נהפוך את שתי הרצועות, נחשוף את הידיות ונתפור תפר נוסף ("תפר השכבה"), כדי לקבע ולקבל גימור יפה יותר (שלב זה אינו חובה, ומסומן באיור בקו מקווקו):
9. בשלב זה, אנחנו מוסיפים את המגנט. יש אפשרות לשים בין שתי השכבות של הרצועה איזשהו בד על מנת לייצב את המגנט (או פליזלין כדי להקשיח את הבד). בגלל שמדובר בתיק לילדה אני התעצלתי ושמתי רק חתיכה קטנה מסביב למגנט, אבל מי שרוצה ממש להשקיע, יכול.
בקיצור, ממקמים את החלקים של המגנט בין שני קצוות הידית (צד אחד של המגנט בכל ידית). שימו לב לקפל את הרצועה לשתיים כדי לוודא שהמגנטים באמת יושבים אחד על השני.
10. יוצרים 2 חריצים בבד עבור כל חלק של המגנט ומשחילים דרכם את ה"זרועות" של המגנט ומקפלים את הזרועות לסגירה. שימו לב שהחריצים והסגירה של המגנט הם רק על חלק אחד של הרצועה, כדי שאחר כך נחביא אותם בין שתי הרצועות.
11. תופרים את שני הקצוות של הרצועה. מכיוון שאנחנו לא רוצים לראות את הקצוות ושאריות החוטים, מכניסים צד אחד של הרצועה לתוך הצד השני, ואת החלק שנשאר בחוץ, מקפלים סנטימטר אחד פנימה. מה שקורה זה שבעצם יש לנו שלוש שכבות אחת על השני - הקצה של הרצועה, ושתי שכבות של הקצה השני. את כל אלה אנחנו תופרים יחד כדי לקבל את המראה הזה:
הרכבת התיק
12. מקפלים את החלק התחתון של הרצועה סנטימטר אחד פנימה ומסמנים.
14. ו... זהו. יש לכם תיק! במקרה שלי, קיבלתי גם תיק וגם ילדה אחת מאוד מרוצה לבערך 3.5 דקות...
מקווה שההדרכה היתה מועילה, ואני מזמינה אתכם לכתוב לי בכל תהייה או שאלה!
עדי
