יום שלישי, 26 במאי 2015

חזרה לשגרה

השבוע הסתיימו להם שני חגים אהובים במיוחד - שבועות ויריד החלומות של נתנאלה.
למרבה הצער, שבועות יחזור שוב רק בעוד שנה (ועד אז אצטרך להתנחם בזיכרונות של עוגת גבינה ובהבטחות שווא של בעלי להכין לי אחת "מתי שאת רק רוצה").
לעומת זאת, יריד החלומות של נתנאלה, חג לחובבי היצירה והעיצוב באשר הם, יתחדש עלינו שוב כבר בעוד מספר חודשים...

גם הפעם ביריד היו המווווווון מציגים, חלק מוכרים, חלק חדשים, אלפי נשים נרגשות, כמה בעלים משועממים עם עגלות (מודה באשמה, גם בעלי נתבקש להגיע על תקן הבייביסיטר) ודוכן אחד שהתור בו אף פעם לא נגמר (נראה אם תנחשו איזה דוכן...)

הגעתי ליריד ביום חמישי בבוקר, ומיד אצתי רצתי לדוכן של יעל יניב לאסוף את ההזמנה שלי - מדבקות אותיות וטפטים.
כרגיל, יעל עושה דברים מדהימים, אבל הפעם כבר לא יכולתי לחכות לטפטים. במיוחד לטפט ספציפי שהזמנתי
 כדי להשלים פרויקט שתקוע אצלי כבר כמה שבועות.
מגירה ישנה שנמצאה עזובה ברחוב הפכה למדף לחדר של הבנות:

לפני
אחרי
 את המגירה צבעתי בצבעי הגיר של אמריקנה (בארץ משווקים ע"י נתנאלה, אבל אני הזמנתי ב-Jo Ann), הדבקתי טפט, והוספתי מדף קטן (עם דבק נגרים).

אגב, ההדבקה של הטפט לוותה בכרטיס אשראי להחלקה ולמניעת בועות, וגם בהרבה חרדות, אבל אחר כך ראיתי טיפ של יעל יניב שהסבירה איך להדביק מהר ובקלות:
מערבבים מים וסבון כלים בבקבוק עם שפריצר. מקלפים את הנייר בגב הטפט ומניחים את הטפט על הרצפה עם הדבק כלפי מעלה. משפריצים מי סבון על החלק הדביק ואז מדביקים למשטח. ממקמים נכון ומתחילים להחליק את המים החוצה עם כרטיס אשראי. אחרי 24 שעות זה מתייבש והטפט דבוק מושלם.
מבטיחה לנסות ולעדכן איך היה...

בהמשך מיהרתי לדוכן של נתנאלה. היות ואני אדם די אופטימי, היתה לי תקווה שבבוקר לא יהיה תור...
ובכן... לא.
לצערי ביום חמישי כבר לא היה הסט הענק של החותמות, אך עדיין נותרה בידי רשימה באורך של רחוב קטן. התאזרתי בסבלנות, משכנתי את הבנות וכמובן שיצאתי עם מלא שקיות והרגשה שיכולתי להמשיך עוד ועוד...
וכמעט שכחתי - אפילו יצא לי סוף סוף לפגוש את הפנים מאחורי הבלוג - קרן מהבלוג פרפרים, שאותו אני קוראת באדיקות כבר כמה שנים וממליצה לכם בחום להירשם לעדכונים שלה!

משם המשכתי לסדנת פרחים כיפית עם רחלי וגלי, שבה התווספו ל-wish list שלי פאנץ' הפרחים והעלים.


זהו בינתיים. מוזמנים לכתוב לי על החויות שלכם מהיריד ובכלל...

עדי

יום שלישי, 19 במאי 2015

ביקור חולים ופסטה שיבולים

שבוע מעט עמוס עובר על כוחותינו, שזה דבר (יחסית) חיובי.

רק טיפ קטן למי שטרם התנסה בזה - אם אתם אוהבים לישון, אולי לא כדאי לכם לנסות לגמול את הילד שלכם מבקבוק לפני השינה. רק אומרת. ואולי כן... עניין שלכם, אני הזהרתי.

כדי להתיש אותה ולצמצם את זמן ההרדמה בלי הבקבוק, נסענו לים (וגם כי ממש,אבל ממש חם). מי שמכיר אותי יודע שקשה לי להתייחס לזה בתור בילוי, אבל האמת שהיה סבבה. אני אגלה לכם בסוד שהיה אפילו כיף, אבל עדיף שבעלי והבנות לא ידעו את זה, שלא יתלהבו יותר מדי...

רק מה? אני כבר יום שלם עובדת בלסדר, לכבס ולנקות אחרי הים, מה שגורם לי לא לשבת ולבהות בטלויזיה תוך כדי כך שהמוח שלי נמס ומתאים את עצמו למזג האוויר... אח, קשים הם חייה של אישה בחופשת לידה ;)

חוץ מזה, אני מאוד עסוקה בלהתכונן ליריד של נתנאלה - מה אני אקנה, כמה אני אקנה, האם אצטרך לעזוב את הבית בבושת פנים אחרי שכרטיס האשראי שלי ייחסם, כאלה מן דברים...
מבטיחה לספר חוויות בשבוע הבא...

בינתיים, לצערי חברה היתה צריכה לעבור ניתוח (שעבר בהצלחה, אל דאגה), ועכשיו היא במנוחה בבית. עדיין לא הצלחתי לבוא לביקור חולים אמיתי ולארח לה חברה, אבל לפחות חסכתי לה טיפה עבודה במטבח - והכנתי לה פסטה וגם כרטיס:




אגב, הפסטה שיבולים זו מהדורה מיוחדת לכבוד שבועות, שהבת שלי התלהבה ממנה בטירוף ונלקחה אחר כבוד לגן, להציג אותה במפגש. ואם כבר בשבועות עסקינן, אני באופן אישי לא צריכה להכין השנה זר, אבל הפסטה הזו כיכבה בשנה שעברה כבסיס לזר אלטרנטיבי אצל דנה ישראלי בבלוג. אני אהבתי את הרעיון מאוד. 
ולמי שכן צריך להכין זר, הדרכה לשזירת זר מפרחים מלאכותיים מיו-טיוב ממש כאן, וגם אם אתם מעדיפים פרחים אמיתיים, הרעיון זהה :)

חג שמח בינתיים,
עדי

Say cheese

כן, כן, גם אני הצטרפתי לפייסבוק :)

מוזמנים לעמוד של הסטודיו של עדי (וכמובן לעשות לייק אם אהבתם) שם תוכלו להתעדכן במה חדש אצלי ולספר לי קצת על עצמכם...

אז מה חדש אצלי?

האמת שיש קצת - בכלל לא סיפרתי מה מעסיק אותי בשבועות האחרונים - התחלתי ללמוד צילום בסדנת הצילום של דנה ישראלי, שמסתיימת השבוע. 

הזמן עבר לי ממש מהר וקצת חבל שכבר נגמר, אבל למדתי המון דברים חדשים, כלים שמאפשרים לי גם לשפר את הטכניקה וגם את כל השאר (הסטיילינג, הקומפוזיציה וכו') ועל הדרך לשדרג את הבלוג :)

חוץ מזה, היה ממש כיף, דנה עצמה מקסימה, ויש לה המון טיפים שלי באופן אישי עזרו מאוד, בעיקר ב"לכוון את העין" - לשים לב לדקויות שפעם לא הייתי שמה לב אליהן בצילום ובכלל... וזה בכלל בלי להתייחס לזה שהכרתי אחלה בנות!

בקיצור, סדנה מומלצת מאוד (!!!) ואין לי ספק שבעתיד גם אצטרף לסדנת הפטושופ סדנה מעבירה.

כדי שגם אתם תוכלו לראות מה למדתי הנה כמה תמונות של כרטיסים שכבר הופיעו בבלוג, הפעם בצילום איכותי יותר (כמעט לא מרגישים שהתלהבתי מהבמבי של דנה, נכון?):



וקצת תמונות של שיעורי בית (כי ממש בא לי להשויץ):


יש לי עוד המון מה להראות לכם, אבל כבר כמעט ארבע ואני רצה לגן :)

עדי

אגב, אם תהיתם, כל קשר בין שבועות לכותרת מקרי בהחלט :)




יום שלישי, 5 במאי 2015

יש לי יום יום חג

אני מרגישה שלא הייתי בבלוג בערך נצח, בזכות חגים וחגיגות שהעסיקו אותי עד מעל לראש (תיכף תראו...) וגם בגלל דלקת גרון די אגרסיבית, שהשאירה אותי במיטה :(

אבל עכשיו חזרתי בכוחות מחודשים וזה מה שעשיתי בזמן שנעלמתי:

קודם כל, מה שכבר הפך למסורת - ביום העצמאות אנחנו כבר כמה שנים מארחים חברים מהצבא. השנה רצינו גם ללכת עם הילדות להסתובב ביישוב (ילדה בת שנתיים וחצי + צ'יפס + צמר גפן מתוק = הצלחה בטוחה) והאמת, כבר חשבנו לבטל, אבל אני גאה להגיד שלא רק שלא ביטלנו, גם היה ממש כיף (והלכתי לישון בשתיים, שזה בד"כ השעה שאני מתחילה להתעורר בה, אבל מי סופר...)!



מבחינת אוכל ביום העצמאות, אנחנו חסידים של מאיה, מהבלוג בצק אלים, שכתבה פוסט מושלם שמסכם את כל מה שצריך למנגל ל-12 איש. חוצמזה שכשמדובר בחברים שלנו, כנראה צריך לשלש כמויות...

ולמחרת - הבריתה של ביתנו (עד שאני כבר כותבת פוסט, היא קמה שוב לאכול. הפסקה).

ניסינו לעשות הפעם משהו שיאפיין אותנו, אז אני התמקדתי בחלק של העיצוב ובעלי לקח על עצמו את שולחן המתוקים (כפי שניתן לראות טרנד הממתקים עדיין שולט בביתנו הקט).






הלכנו על סגנון כפרי ורומנטי, ולקישוט (וגם להזמנה) בחרתי בחותמת של בל אנד בו ובפאנץ' פרפר כמוטיבים העיקריים בעיצוב.


רצינו להגשים חלומות לכמה ילדים מתוקים במיוחד (ממש מתוקים, כלומר מלאים בסוכר), אז בצד שולחן הממתקים הצבנו ערימת שקיות נייר (ממותגות, בטח שממותגות) אותם ניתן למלא בממתקים (ולמלא. ולמלא. ולקחת עוד שקית). לעיצוב השקיות והשתמשתי בחותמת מהממת של נרקיס שחף ובחותמות של בל אנד בו:


לילדים היתה פינה משלהם, עם מתנפח, בלונים ובועות סבון, שגם הן מותגו בהתאם:


על השולחנות הנחנו צנצנות ובקבוקים עם פרחי גיבסנית, שהפשטות שלהם, יחד עם זה שהשתמשנו בדי הרבה פרחים (ופרפרים), נתנו תחושה נינוחה ואביבית.


הפעם לא כתבתי מאיפה כל דבר, אבל אתם מוזמנים לכתוב לי אם יש משהו שמעניין אתכם.

המשך שבוע נעים ובריא לכולכם :)
עדי