הצפות

נכון שאתם כבר יודעים איך הפוסטים האלה מתחילים? 
להלן התקציר - הילדה חולה, אני חולה, הילדה השניה חולה, אני מאיימת לעזוב את הבית, בעלי מאיים לעזוב את הבית, הילדה עם רגל אחת בחוץ. הגשם, החורף. העבודה. בלה. בלה. בלה.
מיוחדת שכמותי.

נשמע כמו תירוץ. כנראה בגלל שזה תירוץ. וזה לא שלא עשיתי כלום! דווקא בהיתי בפינטרסט, בהיתי במגזינים ובהיתי בעבודות משגעות בפייסבוק (איך אנשים הרדימו ילדים לפני שהיה פייסבוק???). עמוס, הא? 

אבל אצלי, משהו נשאר תקוע - אלבום לתינוקת שכבר כמעט בת שנתיים אבל עדיין לא סיימתי, אלבום לאחיין קטנצ'יק שהתחלתי עוד לפני שנולד (כל הפרטים בקרוב...), פוסט היום הולדת הכי-יפה-ever, ובעיקר שולחן אחד הפוך שמחכה שאגיע אליו.

והכי גרוע? בלאק פריידיי- קניתי קצת מפה וקצת משם, וכל הבית מלא בחומרים ובכלים נפלאים שבוהים בי בזמן שאני נרקבת על הספה.

החלטתי שאני לא מרשה לעצמי יותר לשבת ולהתבאס, אלא מנסה לשנות.
הדפסתי תמונות לשני אלבומים שמחכים שאסיים אותם, מחכה לי פרויקט יומולדת שהולך לחנוך את הקריקאט אקספלור אייר החדשה והיפה שלי, ובעיקר בעיקר, הרבה יצירה (זה לפחות מה שאני מאחלת לעצמי).
שמעת את זה, פרק אחרון של ווסטוורלד?? חכה לי בסיבוב! אני יוצרת עכשיו! (טוב, אולי עוד כמה דקות).

ובנימה אופטימית זו, מה חדש אצלכם?
כאן בכל זאת חנוכה, לביבות, צרבת וזה...
לחובבי הז'אנר - קישור לפוסט מהשנה שעברה עם המתכון המופלא של נירה רוסו ללביבות תפוחי אדמה מעולות!
וכמובן לכל מי שפספס בשנה שעברה - מוזמנים לבקר באתגר החנוכה שלי - פוסט לכל נר :)

התכנית המקורית היתה לפרסם פה פוסט יום הולדת גלידה שיפיל אתכם (קלטתם את הטיזר? יופי). אבל אני הלא בלוגרית טובת לב וקשובה, ופוסט גלידה על רקע גשם בלתי פוסק נראה לי, איך נאמר, לא שייך. 

ובכן, די לקיטורים! 
כבר סיפרתי שיש לי אלבום חדש בדרך, לאחיין החדש שלי! ואלבום לא יכול להגיע בלי כרטיס תואם, נכון?

האמת שתכלת זה פחות הצבע שלי, אבל לא הייתי בטוחה שאחותי תזרום עם כרטיס בצבע ורוד ל-בן (אי אפשר להבין אותה לפעמים...).
מזל שטורקיז/אקווה לא מתכננים לצאת מהאופנה (לפחות לא אצלי), והסטאקים של Bundle of joy תמיד הולכים טוב.

בכל מקרה, הכרטיס. 
כרטיס שייקר חמוד חמוד, ואפילו ידידותי לסביבה! סתם, לא... אבל לשייקר השתמשתי באריזת הניטים של הקרופ-א-דייל, מה שהסתבר כרעיון מעולה! למי שיש אריזות של מילקי (טופ) ודומותיהן נראה לי שגם יכול ללכת ממש טוב (תסלחו לי על איכות הצילום - חורף, גשם וכו' וכו'...).

אז מה אתן אומרות? תוכיחו לי שאני לא לבד? 
רוצה לראות את כל הפרויקטים הבלתי גמורים שלכם! וחג שמח. וסופגניות עליכם ועל בניכם.

עדי

סדנת שנות טובות - לא לסקראפריות בלבד!

לפני כמה שנים התחלתי את המסורת הזו, חלוקת כרטיסי ברכה בעבודה יד לקראת ראש השנה.

בתוך כל העומס, השגרה, ההכנות לחגים, הקליטה בגנים (כן, עדיין), אני מתיישבת, פעם בשנה להכין שנות טובות.

יש משהו מרגיע במסורת הזו, ובכלל ביצירה. בשנה שעברה פתאום הרגשתי שאני ממש לא לבד, והשותפות שלי הן לא בהכרח חובבות מושבעות של סקראפ או DIY. גם נשים שטענו שיש להן שתי ידיים שמאליות, הצליחו, בעזרת הכלים הנכונים ומעט הדרכה, להגיע לתוצאות מרשימות.

אז גם השנה אני פותחת סדנא, שמתאימה למתחילות ולמתקדמות. בתור מי שהולכת להרבה סדנאות בתחום, חשוב לי לתת לכן להתנסות בחומרים וכלים שעוד לא הכרתן/עשיתן בהם שימוש עד היום. תמיד כיף לי להסתכל על המשתתפות בסדנאות שלי ולראות איך בכמה רגעים יוצאות מהן הילדות שהיו.

אז מי באה לשחק קצת? צריכות שאשכנע אתכן בקצת דוגמאות?

 

ניפגש לסדנת שנות טובות בעבודת יד ב - 22.9.16 בשעה 19:00 בכוכב יאיר. 

בסדנה נלמד להכין כרטיס מאפס, נתנסה בכלים ובטכניקות שונות ונכין יחד לפחות שלושה כרטיסים ייחודיים (ואפילו שנה טובה מגנטית!)

תקבלו קיט מלא בדברים טובים, שליקטתי עבורכן מכל קצוות האינטרנט, וישמש אתכן ליצירת הכרטיסים בסדנה ואחר כך בבית.

הטכניקות בהן תוכלו להתנסות בסדנא:
1. כרטיס מגנטי (אחד הלהיטים! כדאי לכן להציץ בסרטון בעמוד הפייסבוק שלי)
2. מלא תבניות חיתוך
3. הבלטות חמות וקרות (לא יודעות מה זה? נו, אז בואו!)
4. כרטיס שייקר (בעיקר למתקדמות)
5. כרטיס 'מסתובב'
6. החתמה
7. תכלס, מה שתרצו

מכיוון שחשוב לי לשמור על הנגישות של הסדנה, היא במחיר היכרות של 85 שקלים ואורכה שעתיים וחצי.
להרשמה - פנו אלי בפרטי או שלחו לי מייל.
קפה ועוגה עלי!

אם יש כרטיס שבא לך במיוחד לנסות - כתבי לי ונננסה להגשים לך את החלום ;)

מה עושים היום? - לילה מהאגדות - פעילויות לילדים #3

אתמול היינו בירושלים.
תקשיבו, העיר הזאת היא סנסציה! נעים שם! באוגוסט!

אבל לפני שאספר לכם מה היה ואיך היה, אני מתארת לעצמי שלא לכולם יש כוח לארוז את הילדים ולעלות לירושלים, אז אני מזמינה אתכם לבקר בשני הפוסטים הקודמים - רעיונות לפעילות יצירתית עם הילדים ובילוי מפתיע (בטבע!) במרכז תל אביב.

מכיוון שאנחנו ממש בקו הסיום של החופש, אקצר ואגיד רק שאם לא ביקרתם בלילה מהאגדות בגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים, רוצו! הפעילות היא עד סוף החופש, ככה שעדיין יש לכם כמה ימים :)

למען הסר ספק, מדובר על חוויה אובייקטיבית שלי בלבד ואני כמובן לא מקבלת תשלום/ הטבות בעקבות ההמלצה.

כמה פרטים טכניים - מיועד לילדים מגיל 3 עד גיל 12, תוכלו למצוא מבצעים של 1+1 על הכרטיסים כמעט אצל כל חברות האשראי ואפשר להגיע כל ערב מחמש ועד עשר וחצי, עד סוף החופש.

על מה מדובר?
הגן הבוטני שייך לקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית, וב-2015 נפתח בו שביל התגליות. שביל שמאפשר לילדים שגדלים ברובם בסביבה עירונית לחקור את הטבע, עם פעילויות בנושאי מים, חול, סלעים ובאופן כללי - לצאת מהמסך ולהתחיל לראות, להריח ולהרגיש.
תוכלו לקרוא עוד על האג'נדה והפעילויות באתר.

הקיץ הזה, שביל התגליות מתחפש בכל ערב ליער מהאגדות, עם תאורה, שחקנים ומוזיקה מתאימה, והילדים מוזמנים להגיע מחופשים ולהיכנס לאוירה. בכניסה מקבלים כתב חידה, ועד סוף המסלול אמורים לפתור אותו.

אנחנו הגענו עם בת ארבע (מחופשת כמובן) ובת שנה וחצי, שנהנו מאוד, למרות שכל החלק של כתב החידה פחות דיבר לבת הארבע, אלא יותר הסיפור, הדמויות והאגדה שמסביב (ובעיקר מנהרת הזרדים כאן למטה).

בקיצור, מומלץ בחום!

מקווה שהיה לכם חופש נעים, שביליתם עם הילדים, נחתם ואתם מתחילים את שנת הלימודים עם כוחות מחודשים.

בקרוב - ראש השנה...

תישארו בסביבה,
עדי

מה עושים היום - סוד הגן הנעלם - פעילויות עם הילדים #2

אם גם לכם כבר נגמרו הרעיונות לפעילויות, וכבר אין כוח לנסוע רחוק, וגם התקציב כבר מתחיל לאותת שהנה, אוגוסט כבר ממש נגמר, הפוסט הזה לגמרי בשבילכם.

הפעם יש לי המלצה חמה על פעילות חינמית, קרובה לבית (בהנחה שרובכם גרים איפשהו בגוש דן), ומשום מה, די סודית.

נחסוך מכם את המתח (אתם יודעים, חום אימים, הסבלנות גם ככה לא בשיאה וכו') - במרכז תל אביב חבויה לה אטרקציה מקסימה שכמעט אף אחד לא מכיר. אני מדברת על הגן הטרופי בגני יהושע. אנחנו היינו שם ביום שישי באמצע החופש הגדול ל-ב-ד!

אז איך זה שכמעט אף אחד מהאנשים שסיפרתי להם על התגלית המרעישה לא שמע על הגן הטרופי?

לא לגמרי ברור, אבל מעל לכל, לוקח קצת זמן למצוא אותו :)

חונים מול הלונה פארק (מול תחנת הדלק), נכנסים בשביל והכניסה לגן היא ממש ליד גן השעשועים.

אנחנו טיילנו קודם בגן הסלעים/ הקקטוסים הסמוך, וחוץ מהגפנים שמצאנו בדרך, הייתי ממליצה לכם לבקר בו כשקצת פחות חם.

משם המשכנו לגן הטרופי, שמאכלס צמחיה טרופית, שמאפשרת (לבעלי דמיון מפותח) להרגיש ביערות הגשם בדרום אמריקה. זה, כמובן, עד שכמעט דורס אתכם רכב גולף של עובדי הפארק.

אם להיות לגמרי כנה, כרגע, תנו לי פינה מוצלת, נחל קטן עם כמה גשרים וראשנים שהעסיקו את הבנות, ואני מאושרת עד הגג. את כל זה ואפילו יותר מצאנו להפתעתנו בגני יהושע. בקיצור, מומלץ בחום, רק אל תשכחו לקחת איתכם חומר נגד יתושים :)

ומחר?

עולים לירושלים! מבטיחה לעדכן!

עדי

מה עושים היום - פעילויות עם הילדים #1

אל תספרו לאף אחד, ובטוח שחלק מכם יחשוב שאני לא ממש שפויה, אבל אני די אוהבת את החופש הגדול, ולא רק בגלל שהיומולדת שלי (ושל חצי מהקרובים לי) מגיע בסופו.

מרגישה שזו ההזדמנות שלי להיכנס לעולם של הבנות - לג'ימבורים למיניהם, לדיסני על הקרח (לא ברור מי נהנה יותר. או שכן ברור. אני), ואפילו הים הפך ממטרד מלא חול וקרם הגנה למקום שאפשר ליהנות בו...

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל אם אני מגיעה מוכנה מראש - לחום, לבלאגן, לקצב של הילדות - זה מרגיש לי הרבה יותר קל. 

מצד שני, זו אפשרות גם להכניס אותן לעולם שלנו - איתי ביצירה, איתו במטבח ואפילו לצרף אותן לעבודה.

אז כל שנה, כשהחופשה המשפחתית מתקרבת, אני מנסה למצוא משהו יצירתי שנוכל לעשות יחד, עם כל האחיינים. בשנה שעברה הכנו חולצות (הצלחה מסחררת) וניסינו להפריח פנסים סיניים (פיאסקו מוחלט, תיכנסו ותראו בעצמכם). 

השנה היה לי מאוד קשה למצוא רעיון שיתאים מגיל 3 ועד גיל 10. בסוף הלכתי על דברים פשוטים אבל חמודים - מתקן האכלה לציפורים ממקלות של ארטיקים וסימניה מקושטת בוואשי טייפ.

למרבה הצער, בעלי, שיזכה לחיים ארוכים, צילם את כל הסדנה של המתקן לציפורים בוידאו במקום בסטילס, אז נצטרך להסתפק בתמונות של הסימניה, ובמה שצילמתי אחר כך בבית :)

אז אם עוד נשאר לכם טיפה כוח (והרבה מקלות של ארטיקים), מוזמנים לנסות גם, וכמובן לספר לי איך היה.
בפוסט הבא - עוד רעיונות לרגע האחרון של החופש למי שעוד נותרה לו טיפת סבלנות...

עדי 

ה-שיטה לאחסון חותמות (וקצת על ה-fuse tool)

לפני כמה חודשים, עשינו שינוי משמעותי בבית וסידרנו לי פינת יצירה, שתהיה רק שלי.
מאז - אין סוף למריבות. אני מבולגנת, והוא - מנסה להיות מסודר. אני באמצע משהו (תמיד...), והוא - לא יכול לראות את הערימות והבלאגן על השולחן. לזכותו יאמר, שאכן לעיתים מרוב בלאגן אני נאלצת לנדוד לפינת אוכל ולסלון, ואז אני אפילו מצליחה (טיפה!) להבין אותו...
אז אני באמת מנסה.
אבל מכיוון שסדר זו לא אחת התכונות הבולטות שלי, אני מנסה מ א ו ד לארגן את הפינה שלי כך שלא אגיע למצב שאחרי כל כרטיס קטן יש לי לפחות חצי שעה של סדר. ועוד יותר חשוב מזה - שהדברים החשובים יהיו לי מול העיניים ולהימנע ממצב שבו אני בכלל לא זוכרת שיש לי חצי מהדברים.

עם החותמות ניסיתי כל מיני שיטות - בקופסא באריזות המקוריות (שכחתי שהן קיימות), בקלסר (בלאגן היסטרי וקלסר שעולה על גדותיו), בקופסאות של דיסקים (נחמד, אבל מסובך לאחסון). אבל זהו! יגעתי ומצאתי פתרון מושלם! עד כדי כך מושלם, שצילמתי לכן סרטון הדרכה :)

אלבום 30*30, המכיל שמרדפים ובו מסודרות כל החותמות וניתן להגיע אליהן בדפדוף מהיר!
לכל חותמת 'כיס' בדיוק בגודל המתאים, וכל זאת, הודות ל-fuse tool של we r memory keepers.

כלי מגניב ממש, שמאפשר יצירת כיסים, פלאפים, כרטיסי שייקר, שמרדפים מותאמים אישית לכרטיסיות ג'ורנלינג ועוד המון אפשרויות!
הערכה הבסיסית מגיעה עם ראש fuse (בתרגום חופשי - חיבור) וראש חיתוך וניתן גם לקנות ראשים דקורטיביים.

השימוש בו מאוד פשוט, אבל כדאי לשים לב למספר דברים.

מכיוון שהרעיון מבוסס על המסה של פלסטיק, הטמפרטורה של ה-fuse tool גבוהה, ולכן כדאי:

1. להיזהר מכוויות :)

2. לעבוד על משטח חסין חום (ישנם משטחים ייעודיים ואפשר גם להשתמש במשטחי סיליקון למטבח, או אפילו להיעזר בקרטון).

3. שימו לב! כשמשתמשים בפונקציה של החיתוך, חייבים להפריד בין שתי השכבות של השמרדף, אחרת הוא יחתך ופשוט ישאר לכן ביד סוג של כיס (אני משתמש בחתיכת בריסטול, כמו שתוכלו לראות בסרטון).

ונקודה אחרונה וחביבה - לא לשכוח ליצור פתח בכיס לפני שסוגרים אותו עם הפיוז, כדי שאפשר יהיה להכניס את החותמת :)

הסרטון קצת כבד, אז העליתי אותו ליוטיוב ותוכלו לצפות בו ממש כאן.

ואם אין לכם סבלנות, להלן התקציר:

1. מסדרים את כל החותמות על השמרדף.

2. מחממים את ה-Fuse tool כ-10 דקות ויוצרים כיס קצת יותר גדול מגודל החותמת (להשאיר פתח מלמעלה כדי שתוכלו להכניס פנימה את החותמת).

3. מחליפים בין ה-fuse tip ל-cutting tip. עד שיתחמם, מפרידים בין שתי השכבות של השמרדף ע"י דף/קארדסטוק שמכניסים לכיס שהכנו וחותכים באמצעות ה-cutting tip.

4. מחליפים שוב ל-fuse tip ומחכים לחימום. בודקים שהחותמת אכן נכנסת לכיס וסוגרים את הכיס מלמעלה ע"י ה-fuse.

אהבתן? יש לכן רעיונות נוספים לשימוש ב-fuse tool? אשמח לשמוע בתגובות!

שבת שלום,

עדי

לכל סיום יש התחלה חדשה

*** משהו קטן לפני שמתחילים - 

ממש כיף לי לקרוא את התגובות שלכן בבלוג, בפייסבוק, בהודעות פרטיות, ובכלל...

תמשיכו ככה!!! ;) ***

אני בחורה רגשנית, אני מודה.

למרבה הפאדיחה, מסיבות סיום בגן לגמרי עושות לי את זה.

אולי זה הגיל, או סתם תמהוניות קלה, אבל אני מוצאת את עצמי על סף דמעות באירועים מהסוג הזה... השותפה (הכמעט-יחידה) להלך הרוח המשונה הזה היא הגננת.

אז אתמול יצאנו סופית לחופש הגדול - הקייטנה נגמרה, הסתיימה השנה במשפחתון, והגיע הזמן לומר שלום ותודה.

את המתנות לגננות בגן של הגדולה כבר נתתי מזמן - נסחפתי בקדחת המחברות (ככה זה כשצריך להכין 7 מתנות...) וכל גננת קיבלה מחברת עטופה עם צנצנת עוגיות ותגית תואמת.

במשפחתון זה היה הרבה יותר קל - קודם כל הגננת חובבת יצירה מושבעת, שזה כבר כיף גדול, וחוץ מזה, היא רק אחת, אז אפשר להשקיע :)

אז קודם כל הכנתי לה כרטיס מהמם! ותצטרכו להאמין לי כאן, כי אבוי לבושה, שכחתי לצלם אותו בטרם הגיע ליעדו.

וחוץ מזה, מכיוון שהיא ידועה כחובבת פלמינגואים, תפרתי לה תיק דו"צ שתוכל לקחת לים בחופש :)

 

ובתוך התיק - עוד הפתעה - אנציקלופדיית הקראפט של מרתה סטיוארט:

ותמונה אחת של הצד השני - 

נראה לי שימצא חן בעיניה :)

עכשיו אני שוברת את הראש על הפעלה יצירתית לילדים בגילאי 3-10.
אשמח לשמוע מכם רעיונות, הצעות, בקשות וכו'...

מקווה שהחופש עובר עליכם בנעימים, והשבוע גם אני מצטרפת, אז נתראה בים!

שבת שלום,
עדי

יומולדת חגיגה נחמדת

לא יודעת איך עברו כבר 3 חודשים, אבל מסתבר שהזמן טס כשנהנים, ואיכשהו לא הספקתי לכתוב כאן על היומולדת שעשינו לרוני. 

היה ממש כיף, וגם ההכנות לא היו ממש ביג דיל, אז החלטתי בכל זאת לשתף, על אף הדיליי ההיסטרי :)

ניסינו ללכת על חגיגה נחמדת, לא משהו גדול, לא משהו מוגזם, חגיגה. נחמדת. הילדה בסך הכל בת שנה ויהיו לנו המון שנים להפקות יומולדת אם נרצה.

באופן כללי, בנושא ימי הולדת שנה נדמה שהעולם מתחלק ל-2: הפקות מפוארות עם קייטרינג, קייק סמאש, צלם סטילס, צלם וידאו, מפעיל ומתנות לאורחים. בצד השני נמצאים אלה שאומרים שאם הילד לא זוכר, ממש, אבל ממש, אין שום סיבה לחגוג לו.
כשאלה היתה בת שנה עשינו לה יומולדת חיפושית (סקפטים, זה הרגע שלכם, תתכוננו...) והיה נראה שהיא ממש בעניינים.
אז היה ברור לנו שגם הפעם אנחנו לא מוותרים על המסיבה.
אולי בדיעבד היה צריך לשקול שנית. בואו רק נאמר שכלת השמחה רטנה רוב הזמן, הלכה לישון והתעוררה בדיוק לסוף היומולדת שמחה וטובת לב.
לפחות כל השאר נהנו מאוד.

מה שכן, הפעם הייתי חייבת להיות יצירתית במיוחד - פורים (הזהרתי מראש שהתזמון של פרסום הפוסט מעט השתבש), לחץ בעבודה, ובאופן כללי החיים, לא השאירו לי המון זמן להתארגנות כמו בפעמים הקודמות.

ולכן, הפעם בחרנו רק אלמנטים שיחס העלות-תועלת (מבחינת השקעה) בהם הוא הכי גבוה.
הרעיון הראשוני היה יומולדת קרקס, עם המון משחקים מגניבים, שנגנזו בסוף מפאת חוסר זמן להכנה, אז המשכנו עם הנושא, אבל התמקדנו בשולחן מתוקים, ובכמה משחקים שנבחרו בקפידה (הקריטריון המרכזי - לא לוקח הרבה זמן להכין אותם).

למשל - ניפחנו בלונים, הכנסנו לתוכם הפתעות, ותלינו על מסגרת (מציצה מאחור כאן בתמונה). הילדים היו צריכים לזרוק חיצים על הבלונים ולזכות בהפתעות.

עשינו פינת צילום עם אביזרים (מודה ומתוודה - מאיביי), פינת ג'אגלינג וכמובן שולחן מתוקים.

כמו שאפשר לראות - כאן לגמרי זרמנו עם אוירת הקרקס... תפוחים מסוכרים, פופקורן ותירס על מקל.

ולסיום, אי אפשר יום הולדת בלי שקיות הפתעה, או לפחות מיני-מכונת-מסטיקים הפתעה:

הבסיס הוא כמובן כוס חד פעמית חתוכה, מעליה הדבקתי בקבוק עגול מלא בעדשים ולקישוט - מדבקות.

אה, ואין אין אין חגיגה בלי עוגה:

נתראה בשמחות,

עדי

כשלון מפואר

כמה זמן כבר לא כתבתי...
אם להודות על האמת הפוסט הזה התכוון לעוף על עצמו. אבל ממש.
אין עלי, גם בתקופות עמוסות בעבודה, אני מוצאת זמן ליצירה עם הילדים, ופוסט הפעלה לילדים, באמצע החופש הגדול, הפעם ממש שיחקתי אותה.

אז זהו... שזה לא ממש הצליח.
ההתחלה דווקא היתה אופטימית - הבטחתי לאלה שנכין יחד חולצה.
במקרה הכינותי (כמה חודשים) מראש את ה-foil (אם אתם עדיין לא מכירות את הטרנד ההיסטרי, מוזמנות לקרוא כאן), ואת הגיליונות לגיהוץ.
חתכנו בביג שוט את הצורה הרצויה, הנחנו על החולצה, גיהצנו, הנחנו את הפויל, גיהצנו שוב ו-וואלה!
יצא מהמם!

אבל זה היה בערב, אז לא צילמתי, ואמרתי לעצמי שבהמשך השבוע אכין עוד אחת כזאת ואצלם הדרכה מלאה.

אלה התלהבה בטירוף, ויום למחרת הלכה עם החולצה לגן, חזרה מלוכלכת, והחולצה - לכביסה.
זה המקום לציין שלפי הוראות השימוש של דפי הגיהוץ, מומלץ לכבס ביד. אתן יכולות להניח שלא פעלתי לפי ההוראות... ותראו מה יצא:

מרחוק זה עוד נראה סביר, אבל כשמתקרבים...

 

לא נורא. ממילא תכננתי להכין עוד אחת, כי אמרנו שיש הדרכה, נכון?

אז ככה - קודם כל החומרים:
חולצה, דפי גיהוץ ופוילים (שימו לב שיש גם דפי גיהוץ של חברת גורי לינרו שאפשר למצוא היום בכל חנות יצירה כמעט. לא ניסיתי, אבל אם אתן מנסות אשמח לשמוע איך יצא!)

לתשומת ליבכן - הדפים של גורי לינרו מגיעים כבר מוכנים - החלק הדביק והחלק המוזהב באים יחד, כך שהוראות העבודה הן טיפה שונות.

1. יש צורך לגזור את הצורה הרצויה מנייר הגיהוץ באמצעות מספריים, מכונת חיתוך ידנית, חשמלית, פאנצ'ים וכו'. שימו לב להניח על הצד הדביק נייר אפיה, כדי שהדבק לא ידבק לפאנץ'.
2. הניחו את הצורה הגזורה על החולצה (הצד הדביק כלפי מטה), הניחו נייר אפיה וגהצו (לא להתקמצן על זמן הגיהוץ - לפחות חצי דקה).

 3. הסירו את הנייר. זה אמור להיראות ככה:

4. הניחו את הפויל (הצד הצבעוני כלפי מעלה) על גבי החולצה, מעליו נייר אפיה וגהצו (שוב, לפחות חצי דקה ומומלץ להפעיל לחץ מתון).

ובכן... כל מה שעבד כל כך טוב עם החולצה הראשונה, התחיל להשתבש כאן כבר בשלב השלישי.
רואות את הפרפר הלבן החמוד בפינה השמאלית העליונה של החולצה? נייר שלא ירד. יש לציין שאם אומרים להשתמש בנייר אפיה - יש לזה סיבה. את הפרפר הספציפי הזה פינצ'צ'תי עם נייר רגיל, הדבק נדבק אליו, ולא הצלחתי להוריד אותו מהחולצה.
לגבי שלב 4 - הנחתי את הפויל, הפעם בצבע שנקרא Opal, והכוונה היא ללבן-כסוף עם גוון קל של האור שנשבר (משהו כמו בועות סבון...). גיהצתי טוב טוב, אבל כל הדבק עבר לפויל, במקום שיקרה הפוך... גם גיהוץ נוסף לא פתר את הבעיה. החולצה נראית בדיוק כמו בשלב הקודם.

הבטחתי כשלון מפואר, או לא?

מבטיחה לחזור על הניסיון שוב, בתקווה שיצא יותר דומה לפעם הראשונה.
ובינתיים, האמת שקשה לי להמליץ על הפוילים לעבודה עם בד, אבל אם אצלכן התוצאות שונות, ספרו לי, אולי עוד יש תקווה!

המשך חופש נעים למי שבחופשה, ושבת שלום לכולכן,
עדי