מסיבת גלידה

שלום לקוראותיי הנאמנות (וגם לקוראים אם הם קיימים)!

הפוסט הבא מוקדש באהבה לכל הסובלים מהחום, חובבי המתוק, ילידי הקיץ, אוהבי החופש הגדול, החגים וגם לחובבי השגרה שממש עכשיו בדרך לאיבוד עשתונות מוחלט.

את הפוסט הזה תכננתי לפרסם מזמן מזמן, אבל איך שכתבתי אותו - התחיל גשם. וחורף. וקר. וזה היה, אפעס, טיפה מגוחך...
אז הוא חיכה בסבלנות, הרבה סבלנות. למרבה הבושה - שנה שלמה...

אבל עכשיו הוא כאן - יומולדת גלידה שיצנן לכם את מה שנשאר מהקיץ!

בעיני מסיבה מוצלחת מורכבת משלושה דברים - משחקים כיפיים, עיצוב מגניב ואוכל קטן. כשמחברים את שלושת האלמנטים האלה לנושא של המסיבה (להלן - גלידה), מייצרים אפקט וואו בלי הרבה מאמץ ובלי להשתגע.

הרעיונות ברובם מפינטרסט, הביצוע שלי ושל קונדיטור הבית :)

בגזרת המשחקים הלכנו על הקלאסיקות - לוח קליעה שאותו בניתי מקאפה עם חור שאליו אמורים לקלוע כדור. נעזרתי בוואשי טייפ סופר מתוק עם ציורים של גלידה, נייר קראפט לגביע ואת כדורי הגלידה צבעתי בדיו דיסטרס.

המשחק השני מעוצב די דומה, רק שכאן היו צריכים להצמיד את הדובדבן על הגלידה. השתמשתי בפונפון עם סקוץ' על בריסטול רגיל, ושוב, צבעתי בדיו דיסטרס.

העיצוב מבוסס על רעיונות מפינטרסט ועל קישוטים מוכנים שקניתי בטייגר (למי שלא מכיר - חנות לפריטים סופר מעוצבים במחירי מקס סטוק שאפשר למצוא כמעט בכל אירופה) ובעצם היו ההשראה למסיבת גלידה. 

גרלנדת גלידות - טייגר

כדורי כוורת (מאיביי כמובן) הפכו לגביעי גלידה בעזרת חרוטים שהכנו מנייר אריזה (קראפט).

האוטו גלידה המהמם מהבלוג הממש מומלץ Oh Happy Day

את העוגיות המקושטות ואת העוגה המושלמת הכין הקונדיטור הפרטי וה-הו כה מוכשר שלי שאת ההדרכות מצא בערוץ היוטיוב של ג'מה (את ההדרכה המושלמת לעוגיות אתם יכולים לראות כאן).

כדי שלא ירעבו הכנו כריכונים וסלט

 

והרי ידוע שאין אין אין חגיגה בלי בלי בלי מקרונים, אז היו גם מקרונים...

אז זהו להפעם, 
גמר חתימה טובה ונתראה בקרוב ביום הולדת טרולים!

שנה טובה ומאירה (חלק ב')

שלום לכולם!

איזה כיף שחזרתם :)

למי שפספס את החלק הראשון ובכל זאת רוצה להכין שנה טובה שהיא בעצם כרטיס גירוד - מוזמן לבקר בפוסט שפרסמתי אתמול, ממש כאן.

אתמול התחלתי לספר לכם על הכרטיס השני שהכנו בסדנה ולמה בעצם אני כל כך גאה בו?

אומנם למדתי הנדסה ואפילו המשכתי לתואר שני, אבל פיזיקה נשארה עבורי חידה בלתי פתורה. בתיכון למדתי כימיה והתאהבתי, ומאז שמרתי מרחק מכל מה שהריח מפיזיקה. עד שבשנה הראשונה של התואר הראשון נאלצתי להתמודד עם הפחדים.

עכשיו אמור לבוא סיפור סינדרלה המלמד אתכם שאם רק תרצו משהו ותשקיעו בו מספיק - תצליחו.

אל תאמינו לאגדות. מדובר בשטויות מוחלטות. 

אז למדתי מלא לפיזיקה. מכאניקה וגם חשמל. והכנתי את כל שיעורי הבית. ואם מכאניקה עוד היה איכשהו נשמע הגיוני (כמובן אחרי שמתעלמים מהנחות יסוד כמו מוט אינסופי ועוד שטויות מעין אלו), חשמל זה פשוט סינית למתקדמים.

כמה שלא הפכתי את זה, הגעתי למסקנה שיש אנשים שפשוט אין להם את זה - 60 במבחן ועברתי הלאה. בערך.

אבל!!!

לפני כמה חודשים נתקלתי בפוסט של הבלוגרית האמריקאית Sandy Allnock שהכינה כרטיס עם קיט של חברת Chibitronics, שמיועד לבתי ספר וחובבי סקראפ ובעצם מלמד בניית מעגלים חשמליים ברמה של ילדים בגן חובה (פלוס מינוס).

מכיוון שאני חובבת גימיקים ידועה, מיד רכשתי לי קיט כזה, שישב וחיכה בסבלנות שזמנו יגיע.

והנה, ראש השנה בפתח, הסטאק שתכננתי לקנות לסדנה אזל, וחייבים למצוא רעיון מקורי!

מיד שלפתי את הקיט ה-הו כה מגניב שלי, והכנתי שנות טובות מאירות!

מוזמנים להציץ על כל שלבי ההכנה, החל מבניית המעגל עצמו, דרך הוספת הנורות (שמגיעות בכל מיני צבעים), הסוללה והכרטיס עצמו:

הבנות בסדנה התלהבו בטירוף, וכמובן שגם אני!

אז באמת שתהיה לכם שנה טובה, מבורכת, מלאה ביצירה מכל הסוגים, והעיקר - תהיו בריאים!

שלכם,

עדי

שנה טובה ומאירה (חלק א')

היוש,

פתחתי את הבלוג וגיליתי שעברו חודשים ארוכים מאז כתבתי כאן לאחרונה...

אז ראשית, הרשו לי להודות לכם שאתם עדיין כאן למרות תדירות הפרסומים המבישה שלי ;)

שנית, יש לי המון מה לספר, אבל קודם כל אני לא מתאפקת וממש בא לי להשוויץ בסטודיו החדש שלי -

עברנו לבית מרווח יותר, וסוף סוף יש לי מקום שהוא רק שלי!!! ויש בו מקום להכל! ממש ממש מרגש... ואני מקווה שבזכות החדר החדש, גם אצליח ליצור יותר ולשתף אתכם יותר...

ומה עוד?

כנראה הייתי צריכה לפתוח בזה, אבל מאז הפעם האחרונה שהתראנו הפכתי לאמא לשלושה!!!(!!!)
גם בפעם השלישית, זה מרגש מאוד, מעייף מאוד, משמח מאוד ולגמרי לא יאמן :) 

וזו גם אחת הסיבות שכתבתי פחות. הרבה פחות. הרבה הרבה פחות.

אולי תופתעו לגלות שהילד השלישי לא מגדל את עצמו. פייר, אני לגמרי הופתעתי. 

אז לא מגדל את עצמו, לא ישן ברעש, יש עוד משהו שפספסתי? אה, כן... לא עולה במשקל... אז אחרי אינסוף התעסקות עם הנקות, שאיבות ויועצות למיניהן, אחרי שכל הכוונות הטובות מיצו את עצמן, ואחרי שהיה לי את אותו סיפור עם האמצעית (או בעצם המרכזית :) ) שלי (ומי שלא זוכר מוזמן לבקר כאן), אני משחררת ומקווה גם להתחיל ליהנות מחופשת הלידה הזאת :)

אבל היום רציתי בכלל לכתוב על סדנת שנות טובות שהיתה אצלי בשבוע שעבר. מכיוון שהסטאק שרציתי אזל מהמלאי, הייתי חייבת לגוון בטכניקות ונראה לי שלגמרי עמדתי במשימה!

הכרטיס הראשון שהכנו היה כרטיס שנה טובה בסגנון חיש גד (כרטיס גירוד) - מכינים ציפוי מתגרד מכסים את הברכה ונותנים למי שמקבל את הברכה לגרד את הציפוי ולחשוף מה איחלתם לו :)

איך מכינים?

מערבבים צבע אקריל עם סבון ידיים/סבון כלים ביחס של 1:1.

מורחים על הכיתוב עד לכיסוי מלא (כמה שכבות, יש צורך להמתין בין שכבה לשכבה)

שימו לב!!!

אפשר יהיה לגרד את הציפוי רק ממשטח חלק כמו למשל שקף, נייר כרומו, נייר שהדבקתם עליו סלוטייפ וכד'. נייר מחוספס/רגיל לא יתגרד טוב!

אני ניסיתי כמה אפשרויות ולדעתי זה עבד הכי טוב על מדבקות אותיות מיני של יעל יניב. מצדאחד הצבע התגרד מעולה, הכיתוב מתחת לא נפגע, ומצד שני, יחסית קל לכסות אותן בצבע.

והנה ה-לפני וה-אחרי שהבנות שלי לא התאפקו וגירדו את הכל:

הכרטיס השני שהכנו הוא כרטיס שאני גאה בו במיוחד, ומי שעוקב אחרי בעמוד הפייסבוק כבר גילה למה...

אני יודעת שאתם לא יכולים להתגבר על הסקרנות, אבל תיאלצו לחכות למחר ולהסתפק בעוד כמה תמונות של כרטיסים שהכינו בסדנה יעל, יסמין וליטל:

ועוד כרטיס אחרון וחביב עלי במיוחד - תבנית הבלטה של משושים, נייר זהב ובאופן כללי, קלאסה ;)

ובינתיים, שתהיה שנה טובה ומתוקה!

עדי