על רגל אחת

גם אחרי כמעט חמש שנים בעולם הסקראפ, יש כמה דברים שאני משתדלת להימנע מהם - מיקסד מדיה, צבעי מים ואני מודה ומתוודה שגם משימות קומפוזיציה למיניהן מלחיצות אותי...

אבל כשאין ברירה, אז אין ברירה :)
החלטתי להשתתף באתר layout של רעותא, ולצורך כך הייתי צריכה לגייס את כל היצירתיות שלי...

במקרה הכינותי מראש טביעת רגל קטנטנה ב-iClay, ואחרי שהיא המתינה כל כך יפה שאעשה איתה משהו, החלטתי להשתמש בה לתמונת עומק (המסגרת מאיקאה).

חדות העין ביניכן אולי זוכרות שכבר עשיתי משהו כזה (ומי שלא, מוזמנת לכאן לראות), אבל לדעתי הפעם יצא הרבה יותר יפה! 

השתמשתי בקיט שנקרא (Rock-a-bye baby (boy, כולל כל הקישוטים הנלווים (לא לדאוג, כל מה שנשאר ישמש אותי לאלבום השנה הראשונה של הגוזל). 

את הסטאק תוכלו למצוא כאן

iClay, למי שלא מכירה, הוא חימר קל וקצת דביק שמתייבש באוויר. אפשר למצוא אותו בכל חנויות היצירה, וגם כאן

וכמובן שאי אפשר בלי דבק דו"צ שעושה את העבודה מהר ובלי גלים (מכאן)

וטיפ קטן למי שמתכננת משהו כזה - אני התעכבתי עם הטבעת כף הרגל עד גיל שלושה וחצי חודשים, ולדעתי הרגל כבר טיפה גדולה בגיל הזה. כדאי לעשות את זה סביב גיל חודש-חודשיים כי כף הרגל נכנסת יפה בעיגול, והפרופורציות שלו הרבה יותר מתאימות לדף 30*30...

אפשרות נוספת - לא ללדת ילדים באחוזון 75. גם אופציה. 

ועד הפעם הבאה, כרגיל, מקווה שנהניתן וכמובן שאשמח לשמוע מכן :*
עדי

שמונה ימים של כריסמס

*** הפוסט נערך ב-24.12.17 - לבקשתכן הוספתי מידות***

בוקר טוב לכל קוראותיי היקרות,

מקווה שאתן אוהבות את חנוכה לפחות כמוני (שזה אומר ממש אוהבות!) כי הפעם אני בפוסט חגיגי לכבוד החג :)

כל שוחרת פינטרסט \ מגזיני DIY \ סטוקרית בלוגים שהיא גם, מה לעשות, יהודייה, מתקשה בעונה הזו של השנה. עצים מנצנצים, שלג, שילוב צבעים שרק בחלק הזה של השנה אשכרה עובד (ירוק, אדום לבן??? WTF?). ואנחנו? לנו יש חנוכייה. וסופגנייה. וכד. לא בדיוק אלמנטים שמייצרים סקראפ מפעים. 

את האמת, נכון דמיינתן איך אתן מפוצצות את הבית בכדורים המטאליים האלה? בענפים אלגנטיים, איילים, מזחלות ועוד ועוד (ועוד ועוד).

במקום להתבאס החלטתי לגייר.
השנה אנחנו מגיירים את ה-advent calender. לוח שמשמש לספירה לאחור עד הכריסמס (טפו!).

ובגרסה הכשרה למהדרין- לוח לספירת ימי החנוכה. ובכל יום, קופסא קטנה עם הפתעה.
ההשראה הגיעה מ-advent calendar שראיתי במגזין האהוב שלי (שזה קצת כמו לאישה, את קונה את זה כדי לפנק את עצמך ובפועל מבינה שזה גורם לך להרגיש רע עם עצמך רוב הזמן).

הקופסאות ישמחו לקבל כל דבר לתוכן- מטבעות שוקולד, סוכריות, מדבקות קטנות ליצירה, פתיתי פראפין ופתיל ליצירת נר וכל רעיון אחר שעולה על דעתכן.

הקופסאות ומדבקות החנוכיה היו הזדמנות מעולה לבחון למה מסוגלת מכונת החיתוך החשמלית שלי (קריקאט). התוצאה- היא מסוגלת להכל. היכולת של המכונה הזו לחתוך ויניל הורגת אותי בקטע טוב כל פעם מחדש.

השתמשתי בצ'יפבורד לבן מהחנות של רעותא, שמה שנחמד בו זה שהוא כבר חתוך בול בגודל שהתאים לי (15*20 ס"מ) - https://goo.gl/isX4Ry
בדבק טאקי לבן https://goo.gl/Ex5Zp6
ובשידרה הדבקתי קראפטקס כדי שתהיה גמישה וחזקה, ולא תיקרע :)

מידות:

צ'יפבורד - 2 כריכות במידה 20*15 ס"מ ולשדרה צ'יפבורד במידה 2.5*20 ס"מ.

הקראפטקס צריך להיות 8.5*25 ס"מ

והקראדסטוקים של הכריכה 15*25.

התוספות באורך של הקראפטקס והקארדסטוק נועדו כמובן כדי להשאיר מרווח מספיק לעיטוף ושימו לב להשאיר מספיק רווח בין הצ'יפבורדים (אני השארתי חצי ס"מ).

הקופסאות עצמן הן ברוחב 6 ס"מ, גובה 2.5 ס"מ ואורך 3.5 ס"מ.

אפשר כמובן לשחק עם המידות איך שתרצו.. 

קבלו אנקדוטה על מכונות חיתוך חשמליות. כביכול, זה חוסך מלא זמן. אתה שולח לחיתוך, המכונה חותכת בזמן שאתה ממשיך בעניינך. בפועל יש בעיה. זה כל כך מגניב שלאורך החיתוך כולו אני פשוט בוהה במכונה עובדת. אז לא חסכוני בזמן אבל סופר מגניב, וטומן בחובו פשוט אינסוף אפשרויות.

יאללה, ספרו לי בתגובות, מה (או מי) בא לכן לגייר?

I'll go first - ג'סטין טימברלייק

 

על קיפודים וחיות אחרות

השבוע נחה עלי רוח קוצנית מעט, ושלחה אותי להכין 2 כרטיסי קיפודים -
אחד, ישראלי לגמרי, שכולו מאיירת אחת מוכשרת בטירוף ושמה מיכוש.
והכרטיס השני - כרטיס סליידר 100% אמריקאי, בסגנון וגם בחומרים.

הראשון, כרטיס נפתח ("gate fold") עם סגירה משתלבת (זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע).

הדפים הם של מיכל מרקו, הלא היא מיכוש, ואת הקיפוד לקחתי מספר המדבקות שלה.

את הבסיס של הכרטיס (הקארדסטוק הלבן) חתכתי בגודל "10 על "6 וקיפלתי במרחק של "2.5 מהקצוות (המידות באינצ'ים).
חתכתי 2 רצועות נייר מדוגם בגודל 7/8 5 על 3/4 2 (כלומר קטן בשמינית מהבסיס) והדבקתי על הבסיס.  
את המדבקה של הקיפוד הדבקתי על קארדסטוק לבן וחתכתי עם תבנית חיתוך עגולה. 
חתכתי עיגול נוסף, קצת יותר גדול, מקארדסטוק אפור, שבמרכזו חתכתי עיגול נוסף, באותו גודל של הקיפוד. יוצא שמתקבל מעין חישוק טיפה יותר גדול מהקיפוד.
את הקיפוד הדבקתי על צד אחד בלבד בדיוק במרכז הכרטיס, כך שחצי ממנו מודבק והחצי השני משוחרר. 
עם החישוק עושים בדיוק אותו דבר רק בצד השני - מורחים דבק רק על חצי חישוק וממקמים אותו כך שהוא נמצא בדיוק מסביב לקיפוד.

לכרטיס השני, גם הוא קיפודי, השתמשתי בסטאק של echo park שנקרא The Story of Fall מהחנות של רעותא, ובינתיים כבר אזל...

הדשא נחתך באמצעות תבנית חיתוך, וגם המסילה עליה מתהלך הקיפוד להנאתו :)

מדביקים את הקיפוד על חתיכת דבק דו"צ גבוה ומהצד השני עוד חתיכת נייר שגדולה קצת במעט מרוחב המסילה. אפשר להשתמש גם בפלסטיק ייעודי (למשל של MFT) כדי להגביה את הקיפוד או בסיכה מתפצלת (אם תרצו הדרכה מצולמת לכרטיס סליידר מהסוג הזה, תכתבו לי בתגובות ואצלם הדרכה :) )

ועד הפעם הבאה, מוזמנות לכתוב לי :)

עדי

משקיעה / שוקעת

מכירים את זה שתכננתם משהו כיפי/מיוחד/סופר מושקע, סיפרתם לילדים והופ! הוציאו לכם את כל האוויר מהמפרשים?

איכשהו, עם מתבגרת בת חמש ועוד אחת שהתחילה באיחור את המרד של גיל שנתיים, זה קורה לי הרבה...
נעלי בית מהממים של חד קרן? כמובן, התקף זעם של הגדולה.
כרטיסים להצגה בחנוכה בלי להתייעץ? איזו עזות מצח!
נגמרו התפוחים? אכן סיבה להתפלש בחול בגן שעשועים ולצווח עד שיגיע מישהו מהרווחה לבדוק מה קורה. וכך הלאה...

אבל... לפעמים זה מסתדר. לעיתים קורה שמה שתכננתי מתיישב בול על הרצון ו/או הצורך של הילדים. וכשזה קורה, באמת שקשה לתאר את הנחת...

אז חגגנו יום הולדת בגן (וגם בבית כמובן, אבל על זה בפעם אחרת), והתבקשנו להביא "איגרת מעוטרת" (ציטוט, כן?) ואלבום של הילדה.

למרבה הבושה, לילדה אין אלבום מאז שהיא בת שנה.

ומה תעשה אמא שיש לה חדר שלם שרק מחכה שיעשו איתו משהו?? בדרך כלל התשובה היא תראה עוד פרק של חברות, אבל  מכיוון שמדובר בהזדמנות של פעם בחיים (או פעם-פעמיים בשנה, גג!), אז התשובה המתבקשת היא - אלבום! וליתר דיוק - מיני אלבום!

לא ממש ידעתי באיזו סוג של אלבום לבחור. במקרה הזה היו שני אילוצים עיקריים שדי סגרו לי את הפינה - 

1. היו לי בערך שעתיים כדי להכין אותו
2. הייתי צריכה להכין משהו די עמיד, כדי שהיא תוכל לקחת לגן באופן קבוע (מסתבר שזה פותר את ענין הגעגוע :) )

החלטתי על כריכת ספירלה (השתמשתי ב-Bind it all) מכיוון שזה הכי זריז ופשוט, ולטובת העמידות השתמשתי ב- fuse tool וניילוניונית מתאימות. 

חוץ מזה, העיצוב הוא מינימליסטי (האנדרסטייטמנט של המאה), בעיקר מפאת חוסר זמן, אבל לא התאפקתי ועשיתי כריכת שייקר :)

עוד משהו קטן בקשר לכריכה - הדף של הכריכה הוא בעצם לא ממש נייר - החברה שמייצרת את ה-fuse tool, We R memory keepers, ייצרה גם ליין של ניירות שמתאימים לפיוז טול, שעשויים מסוג כלשהו של פלסטיק שמדמה נייר. זה מאפשר לפיוז טול לעבוד ישירות על ה"ניירות" האלה, עם או בלי הניילונים שלו.

לאלבום וגם לאיגרת המעוטרת השתמשתי בסטאק Let's Party של Simple Stories, עם קישוטים תואמים.

אז יאללה, לתמונות:

נהניתן?
אשמח אם תכתבו לי :) 
עדי

מסיבת גלידה

שלום לקוראותיי הנאמנות (וגם לקוראים אם הם קיימים)!

הפוסט הבא מוקדש באהבה לכל הסובלים מהחום, חובבי המתוק, ילידי הקיץ, אוהבי החופש הגדול, החגים וגם לחובבי השגרה שממש עכשיו בדרך לאיבוד עשתונות מוחלט.

את הפוסט הזה תכננתי לפרסם מזמן מזמן, אבל איך שכתבתי אותו - התחיל גשם. וחורף. וקר. וזה היה, אפעס, טיפה מגוחך...
אז הוא חיכה בסבלנות, הרבה סבלנות. למרבה הבושה - שנה שלמה...

אבל עכשיו הוא כאן - יומולדת גלידה שיצנן לכם את מה שנשאר מהקיץ!

בעיני מסיבה מוצלחת מורכבת משלושה דברים - משחקים כיפיים, עיצוב מגניב ואוכל קטן. כשמחברים את שלושת האלמנטים האלה לנושא של המסיבה (להלן - גלידה), מייצרים אפקט וואו בלי הרבה מאמץ ובלי להשתגע.

הרעיונות ברובם מפינטרסט, הביצוע שלי ושל קונדיטור הבית :)

בגזרת המשחקים הלכנו על הקלאסיקות - לוח קליעה שאותו בניתי מקאפה עם חור שאליו אמורים לקלוע כדור. נעזרתי בוואשי טייפ סופר מתוק עם ציורים של גלידה, נייר קראפט לגביע ואת כדורי הגלידה צבעתי בדיו דיסטרס.

המשחק השני מעוצב די דומה, רק שכאן היו צריכים להצמיד את הדובדבן על הגלידה. השתמשתי בפונפון עם סקוץ' על בריסטול רגיל, ושוב, צבעתי בדיו דיסטרס.

העיצוב מבוסס על רעיונות מפינטרסט ועל קישוטים מוכנים שקניתי בטייגר (למי שלא מכיר - חנות לפריטים סופר מעוצבים במחירי מקס סטוק שאפשר למצוא כמעט בכל אירופה) ובעצם היו ההשראה למסיבת גלידה. 

גרלנדת גלידות - טייגר

כדורי כוורת (מאיביי כמובן) הפכו לגביעי גלידה בעזרת חרוטים שהכנו מנייר אריזה (קראפט).

האוטו גלידה המהמם מהבלוג הממש מומלץ Oh Happy Day

את העוגיות המקושטות ואת העוגה המושלמת הכין הקונדיטור הפרטי וה-הו כה מוכשר שלי שאת ההדרכות מצא בערוץ היוטיוב של ג'מה (את ההדרכה המושלמת לעוגיות אתם יכולים לראות כאן).

כדי שלא ירעבו הכנו כריכונים וסלט

 

והרי ידוע שאין אין אין חגיגה בלי בלי בלי מקרונים, אז היו גם מקרונים...

אז זהו להפעם, 
גמר חתימה טובה ונתראה בקרוב ביום הולדת טרולים!

שנה טובה ומאירה (חלק ב')

שלום לכולם!

איזה כיף שחזרתם :)

למי שפספס את החלק הראשון ובכל זאת רוצה להכין שנה טובה שהיא בעצם כרטיס גירוד - מוזמן לבקר בפוסט שפרסמתי אתמול, ממש כאן.

אתמול התחלתי לספר לכם על הכרטיס השני שהכנו בסדנה ולמה בעצם אני כל כך גאה בו?

אומנם למדתי הנדסה ואפילו המשכתי לתואר שני, אבל פיזיקה נשארה עבורי חידה בלתי פתורה. בתיכון למדתי כימיה והתאהבתי, ומאז שמרתי מרחק מכל מה שהריח מפיזיקה. עד שבשנה הראשונה של התואר הראשון נאלצתי להתמודד עם הפחדים.

עכשיו אמור לבוא סיפור סינדרלה המלמד אתכם שאם רק תרצו משהו ותשקיעו בו מספיק - תצליחו.

אל תאמינו לאגדות. מדובר בשטויות מוחלטות. 

אז למדתי מלא לפיזיקה. מכאניקה וגם חשמל. והכנתי את כל שיעורי הבית. ואם מכאניקה עוד היה איכשהו נשמע הגיוני (כמובן אחרי שמתעלמים מהנחות יסוד כמו מוט אינסופי ועוד שטויות מעין אלו), חשמל זה פשוט סינית למתקדמים.

כמה שלא הפכתי את זה, הגעתי למסקנה שיש אנשים שפשוט אין להם את זה - 60 במבחן ועברתי הלאה. בערך.

אבל!!!

לפני כמה חודשים נתקלתי בפוסט של הבלוגרית האמריקאית Sandy Allnock שהכינה כרטיס עם קיט של חברת Chibitronics, שמיועד לבתי ספר וחובבי סקראפ ובעצם מלמד בניית מעגלים חשמליים ברמה של ילדים בגן חובה (פלוס מינוס).

מכיוון שאני חובבת גימיקים ידועה, מיד רכשתי לי קיט כזה, שישב וחיכה בסבלנות שזמנו יגיע.

והנה, ראש השנה בפתח, הסטאק שתכננתי לקנות לסדנה אזל, וחייבים למצוא רעיון מקורי!

מיד שלפתי את הקיט ה-הו כה מגניב שלי, והכנתי שנות טובות מאירות!

מוזמנים להציץ על כל שלבי ההכנה, החל מבניית המעגל עצמו, דרך הוספת הנורות (שמגיעות בכל מיני צבעים), הסוללה והכרטיס עצמו:

הבנות בסדנה התלהבו בטירוף, וכמובן שגם אני!

אז באמת שתהיה לכם שנה טובה, מבורכת, מלאה ביצירה מכל הסוגים, והעיקר - תהיו בריאים!

שלכם,

עדי

שנה טובה ומאירה (חלק א')

היוש,

פתחתי את הבלוג וגיליתי שעברו חודשים ארוכים מאז כתבתי כאן לאחרונה...

אז ראשית, הרשו לי להודות לכם שאתם עדיין כאן למרות תדירות הפרסומים המבישה שלי ;)

שנית, יש לי המון מה לספר, אבל קודם כל אני לא מתאפקת וממש בא לי להשוויץ בסטודיו החדש שלי -

עברנו לבית מרווח יותר, וסוף סוף יש לי מקום שהוא רק שלי!!! ויש בו מקום להכל! ממש ממש מרגש... ואני מקווה שבזכות החדר החדש, גם אצליח ליצור יותר ולשתף אתכם יותר...

ומה עוד?

כנראה הייתי צריכה לפתוח בזה, אבל מאז הפעם האחרונה שהתראנו הפכתי לאמא לשלושה!!!(!!!)
גם בפעם השלישית, זה מרגש מאוד, מעייף מאוד, משמח מאוד ולגמרי לא יאמן :) 

וזו גם אחת הסיבות שכתבתי פחות. הרבה פחות. הרבה הרבה פחות.

אולי תופתעו לגלות שהילד השלישי לא מגדל את עצמו. פייר, אני לגמרי הופתעתי. 

אז לא מגדל את עצמו, לא ישן ברעש, יש עוד משהו שפספסתי? אה, כן... לא עולה במשקל... אז אחרי אינסוף התעסקות עם הנקות, שאיבות ויועצות למיניהן, אחרי שכל הכוונות הטובות מיצו את עצמן, ואחרי שהיה לי את אותו סיפור עם האמצעית (או בעצם המרכזית :) ) שלי (ומי שלא זוכר מוזמן לבקר כאן), אני משחררת ומקווה גם להתחיל ליהנות מחופשת הלידה הזאת :)

אבל היום רציתי בכלל לכתוב על סדנת שנות טובות שהיתה אצלי בשבוע שעבר. מכיוון שהסטאק שרציתי אזל מהמלאי, הייתי חייבת לגוון בטכניקות ונראה לי שלגמרי עמדתי במשימה!

הכרטיס הראשון שהכנו היה כרטיס שנה טובה בסגנון חיש גד (כרטיס גירוד) - מכינים ציפוי מתגרד מכסים את הברכה ונותנים למי שמקבל את הברכה לגרד את הציפוי ולחשוף מה איחלתם לו :)

איך מכינים?

מערבבים צבע אקריל עם סבון ידיים/סבון כלים ביחס של 1:1.

מורחים על הכיתוב עד לכיסוי מלא (כמה שכבות, יש צורך להמתין בין שכבה לשכבה)

שימו לב!!!

אפשר יהיה לגרד את הציפוי רק ממשטח חלק כמו למשל שקף, נייר כרומו, נייר שהדבקתם עליו סלוטייפ וכד'. נייר מחוספס/רגיל לא יתגרד טוב!

אני ניסיתי כמה אפשרויות ולדעתי זה עבד הכי טוב על מדבקות אותיות מיני של יעל יניב. מצדאחד הצבע התגרד מעולה, הכיתוב מתחת לא נפגע, ומצד שני, יחסית קל לכסות אותן בצבע.

והנה ה-לפני וה-אחרי שהבנות שלי לא התאפקו וגירדו את הכל:

הכרטיס השני שהכנו הוא כרטיס שאני גאה בו במיוחד, ומי שעוקב אחרי בעמוד הפייסבוק כבר גילה למה...

אני יודעת שאתם לא יכולים להתגבר על הסקרנות, אבל תיאלצו לחכות למחר ולהסתפק בעוד כמה תמונות של כרטיסים שהכינו בסדנה יעל, יסמין וליטל:

ועוד כרטיס אחרון וחביב עלי במיוחד - תבנית הבלטה של משושים, נייר זהב ובאופן כללי, קלאסה ;)

ובינתיים, שתהיה שנה טובה ומתוקה!

עדי

ברווזים, ברווזים, בואו הביתה!!! (וגם הדרכה למשחק DIY קיצי וכיפי)

שלום וברכה לכל הקוראות והקוראים היקרות והיקרים,

מכיוון שבטח מאוד התגעגעתם, היום אנחנו בסימן ג(י)עגועים!!!
אין, הבדיחות שלי הולכות ומשתפרות... מזל שהבנות שלי עדיין לא מגלגלות עלי עיניים :)

אז מה חדש אצלכם?
אצלי, האמת, די עמוס, בהמון המון דברים טובים - בקרוב מאוד המשפחה שלנו צפויה להתרחב בגוזל חדש - סגולות ללידה קלה, ידיים מלאות, קמעות וכו' יתקבלו בברכה ;), מעבר דירה והחיים באופן כללי...

כמו שהבנתם - מלא מלא סיבות למסיבות!
והראשונה שבהן - יום הולדת בסגנון ברווזים!!!
בניגוד לבכורה שלי, שבגיל שנה וחצי כבר היתה פוצחת בנאומים מלאי פאתוס, עם הקטנה שלי הגיל הזה די נתקע באיך עושה ברווז...
* מאז היא כבר די הדביקה את הפער, אבל התמה של היומולדת נשארה בעינה :)

ומכיוון שהיא נולדה בסוף החורף, ומיד אחר כך היו פורים, ופסח, התגלגלנו עד הלום עם מסיבת יום הולדת שנדחתה מעט... אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם, לדעתי לפחות.

בקיצור, שנגיע לתמונות?

 לעיצוב נעזרתי בקריקאט - חיתוכי ברווזים לגרלנדות (השתמשתי באימג'ים שמגיעים חינם בתוכנה), בקבוקי מים עם פרצופי ברווזונים שהכנתי מאימאג' של מקור שמצאתי בגוגל וחתכתי מויניל כתום. ויניל שחור ולבן שימש אותי ליצירת עיניים ו-duct tape צהוב שקניתי במקסטוק הוא הרקע. כדי לשמור על המים קרים, הכנו אמבטיית קרח - במקרה היתה לי בבית אמבטיה מתנפחת לתינוק שהתאימה בול!
חוץ מזה, קניתי באיביי ברווזוני גומי לקישוט ולמשחקים (תמונות בהמשך).

כמובן שהיו גם משחקים - בלוני מים, קליעה למטרה, והכי כיף - גיגית מלאה ברווזונים שצריך לדוג!

איך מכינים?
דבר ראשון קונים ברווזונים מאיביי או מכתתים רגליכם לחנות הקרובה למקום מגוריכם.
בנוסף תצטרכו ווים/קרסים מתברגים (ניתן למצוא בטמבוריות, הום סנטר, אייס וכד') וכמה מקלות שישמשו כחכות (אני קניתי את שלי בחנות יצירה)
את הראש של הברווזונים מחוררים (בעזרת מסמר, סיכה או כל אפשרות אחרת) ומבריגים פנימה את הווים.
מכינים את החכות על ידי הברגה של הווים, וזהו. המשחק שלכם מוכן!

טיפ חשוב!!!
שימו לב שאם הברווזים קטנים מדי ביחס לווים, הם יתהפכו! 
כמו שרואים בתמונות, גם ככה יש להם נטיה להתהפך עם הראש למטה, ואנחנו רוצים להימנע מזה ככל האפשר. לצורך כך כדאי לבחור בווים קטנים ובברווזים גדולים עד כמה שאפשר.

ומה בגזרת האוכל?

הלכנו על כיבוד שרובו ללא גלוטן - בר יוגורט עם גרנולה, פירות ותוספות, נאצ'וס, שיפודי קפרזה, פופקורן ומתוקים.

במתוקים הפעם לא התפרענו - עוגה (שהלא אין, אין, אין חגיגה בלי, בלי בלי בלי עוגה), 

מקרונים (צהובים, ברור...)

ושיפודי מרשמלו מקושטים בשוקולד כחול וסוכריות צהובות, שאותם הכנו יחד עם הבנות, שלא ברור אם נהנו יותר מלטבול מרשמלו בשוקולד, לכלכך את כל המטבח בסוכריות או לאכול...

ואחרון חביב - משהו קטן לילדים. אני לא זוכרת אם הספקתי לשתף כאן, אבל לפני 3 חודשים נסעתי לניו יורק, שם נחשפתי לראשונה ל-Party city, גן עדן לחובבי המסיבות המעוצבות!
מסיבת ברווזים כבר התחילה להתבשל לי בראש, ולא יכולתי להשאיר שם את תליוני הברווזים המתוקים האלה :)
כל ילד קיבל מבחנה עם M&M כחולים או צהובים, מקושטים בתיליון ברווז מהמם! למרבה השמחה, ילדים לא יודעים מה טוב, ולכן אכלו את הסוכריות והשאירו לי את הברווזים! יוהו!

מקווה לכתוב שוב בקרוב, ורק בשמחות :)
עדי