מלח מים

הבריכה אצלנו ביישוב היא אחת הנפלאות. היא מתאימה לקטנים ולגדולים, ובכל שעה עגולה יש גלים!
רק דבר אחד שמעיב על השמחה - דבורים. או כמו שטוענים יודעי דבר - צרעות.
לאחר ששתי הבנות שלי כבר נעקצו, וגם אני, ברצוני לשתף אתכם במחקר שערכתי על השיטה הידועה להרחקת דבורים/צרעות - מלח-מים.
לאחר מחקר של כ-25 שנה, אני יכולה לומר לכם שמדובר על שיטה מוכחת! מאז שעברתי את גיל 10, והפסקתי לומר מלח-מים, נעקצתי כבר לפחות 3 פעמים. ואילו לפני כן - אפס עקיצות!
אין מסקנה יותר חותכת מזו!
תודו לי אחר כך 😂😂😂

ואם כבר בעיניני דבורים עסקינן, בפעם הקודמת שפירסמתי כרטיס ספינר עם דבורה, ביקשו שאפרסם הדרכה. אז הנה היא 🐝🐝🐝

לבסיס השתמשתי בבסיס הזהב הכל כך מוצלח הזה - https://goo.gl/5DzbAi שאני אוהבת גם בגלל הגוון העדין, אבל גם בגלל שהוא מספיק יציב מצד אחד ומצד שני נחתך יפה, בלי סיבים. 

את הבסיס, בגודל 4.25 על 10.5 (כל המידות באינצ'ים) חורצים לרוחב ב- 5.25 ומניחים בצד.
את הנייר המדוגם (מסטאק שנה צבעונית של אושרת קורן https://goo.gl/mgKNzT) חותכים בגודל 4 על 5.

עכשיו אנחנו צריכות להכין את המסילה שבה תתעופף הדבורה, יש שתי אפשרויות -
1. יש לכן תבנית חיתוך ייעודית לכרטיסי ספינר, ואז אתן משתמשות בה.
2. אתן חותכות חלון בצורת עיגול בעצמכן על ידי פאנץ'/מחוגה/סכין/מספריים/תבנית חיתוך של עיגול ומהעיגול שנשאר חותכות עוד עיגול, קצת יותר קטן.
למה הכוונה קצת יותר קטן?
זאת אומרת שכשאני מניחה את הכרטיס ובתוכו את העיגול, ישאר ביניהם רווח של משהו כמו 6-8 מ"מ, בדיוק כמו בתמונה.

כדי שהדבורה שלנו תוכל לזוז בתוך המסילה שהכנו לה, נלביש אותה על מעין מתקן הגבהה (שתי אפשרויות גם כאן) -

1. הכנתי עיגול בקוטר חצי אינץ', ועליו הדבקתי 'דיסק' פלסטיק, של MFT (חברה אמריקאית ששמה המלא הוא My Favorite Things) שמיועד בדיוק לזה. היתרון שלו הוא שהוא מאוד חלק ושום דבר לא נתקע, והחסרון הוא שיש אותו רק במעט מאוד חנויות בחו"ל ובארץ אין אותו בכלל...
2  האפשרות השניה היא הרבה יותר נגישה - סיכה מתפצלת! את הסיכה מדביקים לעיגול של חצי אינץ' מהסעיף הקודם.

אחרי הייבוש נועצים את הסיכה בעיגול זהה, ופותחים אותה (כמו בתמונה). 

את הדבורה נדביק על העיגול/הדיסק ונחכה לייבוש.

* אם בחרתן באפשרות של סיכה מתפצלת, תצטרכו לגזור קצת שאריות מסביב לדבורה...*

בינתיים, מדביקים דבק דו"צ גבוה (כזה למשל - https://goo.gl/k7NJ1X) על הנייר המדוגם וגם על העיגול.

מדביקים את הנייר המדוגם על הבסיס

מניחים את הדבורה צמוד לחלון העגול ומדביקים גם את העיגול, כך שהדבורה נמצאת בדיוק במסילה שביניהם.

מוסיפים כיתוב ו/או קישוטים אחרים, וסיימנו.

 

 

בהצלחה!

עדי

שנה מתוקה!

הכרטיס הזה יושב לי בראש כבר כמה שבועות, ונורא התחשק לי להכין אותו, אבל לא היו לי סוכריות!
ומה הקשר בין סוכריות לכרטיסי שנה טובה???
ובכן, אין קשר. אלא אם כן מדובר על כרטיס שהתחפש למכונת ממתקים :)

וכן, יש הדרכה!!!

מה שמגניב בכרטיס הזה, זה שמתחילים להכין אותו כמו שייקר רגיל, אבל כאן יש גם טריק לפתיחה, כך שלא צריך לקרוע את השייקר כדי לחלץ את הסוכריות. נפלא!

הדבר היחיד שתצטרכו להשיג הוא את 'המכסה' לשייקר, שבו יהיו הסוכריות. אני השתמשתי בזה של mft, כי היה לי בבית, וזה מאוד נוח, אבל גם מכסה של מילקי טופ, כוס מיץ וכד' יכול להתאים.

הדף המדוגם מסטאק שנה צבעונית המושלם - https://goo.gl/mgKNzT

דפי הבסיס המעולים של רעותא - https://goo.gl/EzGEAB

אז מתחילים בבסיס. קללללל.
חותכים בסיס (שחור) בגודל 1/8 4 על 1/4 10, חורצים ב 1/8 5 ומקפלים לחצי. מניחים בצד.

לוקחים דף מדוגם בגודל ויוצרים בו פתח עגול, כמו בתמונה.

מניחים את הדף על הבסיס השחור, מסמנים איפה הפתח, וחותכים פתח זהה.

מדביקים את הנייר המדוגם מעל המכסה השקוף.

מכינים את מנגנון הפתיחה - חותכים קארדסטוק שחור בגודל 3.5 על 4.

יוצרים לו טאב למשיכה ומדביקים. 

חותכים במרחק רבע אינץ מלמטה ורבע אינץ' מלמעלה, ובקצה הרחוק מהטאב משאירים רבע אינץ'. 

השארית הזו בסוף תמנע מהמנגנון שלנו 'לברוח' החוצה כשמושכים אותו.

נדביק את הנייר המדוגם לבסיס -

*** לא לשכוח שמנגנון הפתיחה צריך להיות מונח במקום בזמן שמדביקים! אחר כך אי אפשר יהיה להכניס אותו***

הופכים את הנייר המדוגם. מדביקים דבק דו"צ למסגרת של הנייר, וכן מסביב למנגנון הפתיחה, עד לגובה השארית בלבד (ראו תמונה, מודגש בשחור).

בקצה הימני, משאירים פתח כדי לאפשר את התנועה של המנגנון. מדביקים רק את החלק מהקצה העליון ועד לגובה המנגנון (הפעם, לא מתייחסים לשארית) ואותו דבר מהקצה התחתון.  

מדביקים לבסיס. שימו לב שהפתח שיצרנו בבסיס יושב בדיוק באותו מקום שבו נמצא השייקר. 

מקשטים.

פותחים את המנגנון, ממלאים בסוכריות, ושתהיה שנה מתוקה!

מוזמנים להגיב, לסמס, ולקפוץ לקפה,

עדי

על גב תפוס, רחמים עצמיים וראש השנה

בשבוע שעבר נתפס לי הגב. ברמה של לא לקום, לא לזוז ובטח לא לנהוג שעה הלוך ושעה חזור לעבודה.
אז נשארתי בבית, ביום מחלה.
אני לא יודעת מה איתכם, אבל כל פעם שאני נשארת בבית, אם זה עם ילד חולה, או אפילו כשאני מרגישה רע ומחליטה לוותר על עבודה, יש לי תמיד פנטזיה כזאת - לתקתק.
כביסות, סופר, מדיח, סידורים והכי הכי קורץ לי - פרויקטי סקראפ כאלה ואחרים...
בדרך כלל, מתוך רשימה של פלוס מינוס 12 משימות, אני עושה שתיים.
רוב הזמן זה מסתכם באיזה ילד נוגה ומיילל, או בי, נרדמת ברחמים עצמיים על הספה... בכל זאת, יום מחלה. וכנראה שיש סיבה שקוראים לזה יום מחלה ולא יום חופש.
אבל הפעם? לא משימה ולא רבע משימה. לא הצלחתי לזוז. כאבי תופת בכל שינוי תנוחה, טלפונים לאמא לקושש ארוחת צהריים... בקיצור, יום מבוזבז, בפרט שעל השולחן בחדר מחכים לי מארזים מושלמים, שמתזכרים אותי שבעוד חודש וקצת כבר ראש השנה!!!
אז מה עושים???
באותו יום, התשובה היתה פשוט כלום, מחכים לשיאצו של מחר בבוקר. אבל אחרי שהמשבר חלף עבר לו, כבר לא יכולתי להתעלם מהמארזים הנפלאים האלה של אושרת קורן -

שנה דבש (שאזל מהמלאי) ושנה צבעונית - https://goo.gl/mgKNzT

והנה התוצרים שלי -

קודם כל השניים שהכנתי לפרויקט התרומה של שרון שלזינגר מסטאק שנה דבש. הלבן נראה לי בדיעבד קצת חיוור, אבל השחור הוא אחד האהובים עלי בכל הזמנים!

השתמשתי בחותמות של טניה סול עם הבלטה חמה (בלבן) ודיו סטאזון (בשחור).

את הספינר הזה אני גם מאוד מאוד אוהבת, וגם הבנות שלי (אמא!!! הדבורות עפות לאמא שלהן!!!) התלהבו מאוד ;)
הכרטיסיה כמובן מסטאק שנה צבעונית ואת הדבורים תוכלו למצוא כאן.

אחרון חביב, גם הוא מהכרטיסיות של שנה צבעונית, הוא כרטיס שייקר.

חתכתי בסכין את הצנצנות מתוך הכרטיסיה, והדבקתי אותן על הבסיס של הכרטיס (בדיוק באותו מקום שבו הן אמורות להיות, רק שכבה אחת מתחת, מעין רקע לשייקר).

על החלק האחורי של הכרטיסיה הדבקתי וולום, קצת דו"צ גבוה, והנה, השייקר שלנו מוכן!  

אני נהניתי מאוד, מקווה שגם אתם :)
עדי