משלוח מתוק במיוחד - פוסט אורח

השבוע, במסגרת ההכנות לפורים, התחלנו להכין את משלוחי המנות.

התחלנו עם המנהג הזה לפני כמה שנים (עוד לפני שנתבקשנו להביא לגן משלוח של ופל-חטיף מתוק-חטיף מלוח-רעשן) כשבעקבות חיבתי הבלתי נלאית לעוגיות ומתוקים למיניהם, התגייס בעלי לתפקיד מגשים החלומות הפרטי!

לאחרונה (ובלי להתחשב ב כ ל ל בסוכרת הריון שלי...) הוא עובד על תחביב חדש. האמת היא שאת רוב האשמה מן הראוי שאקח על עצמי - ביריד האחרון של נתנאלה קניתי לו את הספר "כישופי סוכר" של רונית צין-קרסנטי, שכל כולו עוסק בממתקים, וכמובן שלא בחור שכמותו יעמוד מנגד באתגר שכזה והבית התמלא בסוכריות על מקל, מרשמלו, טופי וכיוצא באלה. כמובן שלא עמדתי בפיתוי...

אז לרגל החג, ומכיוון שהשנה אנחנו הולכים על משלוח מנות של ממתקים (בעיקר), הבאתי שחקן חיזוק לנושא המתוקים. 
תודה לרונית המקסימה, שאפשרה לנו לשתף את המתכון לסוכריות ותודה רבה לבעלי היקר שהצטרף אלי השבוע ואם תתנו לו - הוא יהרוס גם לכם את הדיאטה.

עדי

***********************************************************

משנה לשנה זה מחמיר. זה התחיל מעוגות בחושות קטנות, המשיך למארזי מקרונים צבעוניים, והשנה, יאללה, ממתקים. 

אני מאשים את רונית צין קרסנטי, המחברת של "כישופי סוכר". צלחתי אתגרי אפייה רבים, אבל איכשהו, פעם אחר פעם, נכשלתי בממתקים. מרשמלו בטעם ייחודי של סוכר שרוף, מרמלדה במרקם של ריבה, סוכריות טופי קרמל שאחר כבוד הפכו לממרח ועוד. לכן, הייתי בעננים כשראיתי שיש ספר בעברית שעוסק כולו בממתקים. כדי להימנע מכשלונות נוספים, הזמנתי את עצמי גם לסדנה פרטית. אצל רונית. היה מתוק. מאוד. מאוד מאוד.

אז מה במשלוח השנה? קסמים מספר הממתקים לצד כמה קלאסיקות אהובות מעוגיו.נט, הבלוג 

שהפך לתנ"ך הקטן שלי.

- מקרונים ורדרדים (קיבלתי הוראות ברורות בנוגע לצרכים העיצוביים)

- פחזניות ממולאות בקרם פטיסייר

- מרשמלו בשני טעמים (תות ומנגו. כן, מנגו!)

- מרמלדה פטל

 ו... סוכריות דובדבן על מקל

בפוסט הנוכחי, בחרנו לשתף במתכון ובדרך ההכנה של סוכריות על מקל. זה קל וזה מגניב.

לפני שאתם נכנסים למטבח, צריך להצטייד בכמה כלים ומצרכים שלא בטוח שיש בכל בית:

• משקל דיגיטלי (באזור 100 ₪, אם אין לכם, רוצו לקנות. עכשיו)
• מדחום סוכר (סביב 130 ₪ בחנויות המתמחות, יש מדחומים זולים מאוד מאוד באלי אקספרס, ebay  וכו')
• גלוקוזה (מיכל קטן, מוצאים בחנויות המתמחות, 20-25 שקלים)
• תמצית טעם וצבע מאכל (אנחנו בחרנו בתמצית דובדבן, ובצבע מאכל אדום)

רשימת מצרכים:

• 250 גרם סוכר
• 80 גרם גלוקוזה
• 80 מ"ל מים
• 2-3 טיפות צבע מאכל
• 4-6 טיפות תמצית טעם
• מקלות לסוכריות

ועכשיו מה?

1. בסיר בינוני שמים את הסוכר, המים והגלוקוזה (גלוקוזה זה סיוט, תתכוננו לכעוס)
2. מחממים תוך כדי ערבוב, אנחנו רוצים להגיע למצב שתכולת הסיר אחידה
3. ברגע שרותח, והתערובת אחידה, מפסיקים לערבב ומכניסים לסיר את מדחום הסוכר
4. יושבים בצד, אוכלים משהו קטן, ממתינים. תכולת הסיר תבעבע והטמפ' במדחום תעלה
5. כשהמדחום רושם 150 מעלות, מורידים מיד מהאש ונותנים לבועות קצת להירגע
6. מערבבים לתוך התערובת את תמציות הטעם והצבע 
7. שופכים בזהירות רבה את התערובת לתבנית או לחילופין, שופכים קצת מהתערובת על מקלות שסודרו מראש על נייר אפייה. מקפידים שחלקו העליון של המקל יהיה מצופה בתערובת. מניחים להתקרר
8. עוטפים את הסוכריות בצלופן
9. מתגאים בעצמכם
10. מחלקים את כל הסוכריות, שאחרים יתמודדו עם זה

חג שמח!!!

מי מפחד מדואר ישראל? (או - החלפה ראשונה)

איזו התרגשות!
חיכיתי הרבה זמן כדי לשתף, אבל סוף סוף החבילה הגיעה ליעדה, ואני יכולה לספר שהשתתפתי בפעם הראשונה בהחלפה ונהניתי מכל רגע, חוץ מהרגע הממש אחרון - כי חלק מהחבילה נשבר בדרך :(
איזה כאב לב (גם לי וגם לדניאלה היקרה) וכאב ממש (רק לדניאלה, שממש נחתכה מהשברים)...

איך הגעתי לזה בכלל?
לאחרונה הצטרפתי לקבוצת פייסבוק ששואבת את כל זמני הפנוי וגם ה-לא פנוי, ולפני בערך חודש התארגנה שם יוזמה להחלפת משלוחי מנות.
התלבטתי קצת והחלטתי לקפוץ למים. בעיה אחת קטנה - כשהתברר לי הקונספט של המשלוח (משלוח מנות יצירתי, כולל כרטיס בעבודת יד, שהשאיפה היא שלא יכלול אוכל...) הבנתי שהתפיסה שלי לגבי כל ההחלפה היתה מאוד שונה מהכוונה המקורית, וכמובן שנלחצתי (זה החלק שבו פחות נהניתי מכל רגע...)

מה למתחילה שכמותי ולהחלפת משלוחי מנות של יצירה?!

אבל לאט לאט התגבש לו הקונספט ומי שכבר ביקר בבלוג בעבר אולי לא יופתע מהנושא - בבושקות!
ניסיתי לקלוע לטעמה של המקבלת עם צבעים בגווני הטורקיז-אקווה עם קצת ורוד, וזה מה שיצא (קבלו את התנצלותי על כך שהתמונות קצת חשוכות, כי כרגע המצלמה שלי שבקה חיים):

סידרתי את המשלוח על מגש שצבעתי בצבע אקרילי:

והתחלתי עם בובה תפורה של בבושקה/מטריושקה שאומנם לא נפתחת, אבל מייצגת לא רע את הרעיון...

את הבובה תכננתי לתפור כבר המון זמן וההחלפה הזו באה לי ממש במקום (אגב, מכיוון שאני לא מחשיבה את עצמי ציירת מחוננת, הפנים נלקחו מהספר של דנה ישראלי "סדנה פרטית" והודפסו על בד כותנה שמיועד לכך מהאתר של נתנאלה.קום).

הפריט הבא שנבחר היא כוס לחליטת תה (שלא שרדה את המשלוח, סמיילי בוכה), כולל שני סוגים של חליטה, כי אף סבתא אינה מושלמת בלי קצת תה ;)

חשבתי וחשבתי מה יהיה גם יפה וגם שימושי והחלטתי ללכת על לוח מודעות קטן, בהשראתה של דפי ממסטיקים:

את תחתית השעם מאיקאה צבעתי בספריי, הדבקתי אותיות ובבושקות (גם ממסטיקים) ומאחור הוספתי מתלה קטן.

ובגלל שבכל זאת זה משלוח מנות,וגם כי צריך משהו מתוק ליד התה, לא יכולתי לגמרי לוותר על הממתקים, הוספתי צנצנת מקושטת עם שוקולדים:

ואחרון אחרון חביב - הכרטיס! 

רציתי לחבר בין הנושא של המשלוח (הבבושקות) לפורים, אז השתמשתי בנייר עם צריחים שהזכירו לי גם את הארמונות ברוסיה וגם באופן כללי ארמונות עתיקים, מה שמתאים גם במקרה הזה... לידם הוספתי בבושקה חמודה.

חוץ מזה, גילפתי חותמת קטנה של מסכה (חדי העין יראו אותה גם על המגש), והתוספת שתמיד תופסת (ומשדרגת) - מדבקות של יעל יניב :)

ועכשיו כולם ביחד - 

בתקווה להחלפה מוצלחת יותר בפעם הבאה או לפחות לשירותי דואר קצת פחות אלימים,

עדי

אני פורים (חלק ב' - תות)

כמו שהבטחתי - גם תות יהיה לנו השנה :)

האמת שמדובר בתחפושת פשוטה מאוד, לאור העובדה ש-א. כבר יש תחפושת אחת ב. התעייפתי ג. יש עוד את התחפושת שלי לתפור.

אז מה צריך?

* חולצה אדומה וטייץ/גרביונים ירוקים (או כל צבע אחר שמתאים לכם)
* בערך מטר של בד טול רך באדום ועוד קצת ירוק
* סטרפלס לשמלה (או אם אין - גומי/סרט לחצאית)
* סרטים/גומי לכתפיות
* קשת+בד לבד לקישוט

מדובר בעוד וריאציה של חצאית הטוטו המסורתית, שהפעם הפכה לשמלה, באדיבות סוג של סטרפלס שקניתי באיביי:

את הטול האדום חתכתי לרצועות של 8-10 ס"מ רוחב ובערך חצי מטר אורך וקשרתי אותן באותה שיטה שבה עשיתי את החצאית בתחפושת של הינשוף מהפוסט הקודם, רק שקשרתי סביב החורים שברשת (חור כן-חור לא).

 אח"כ "עליתי" שורה אחת למעלה, וקשרתי שם רצועות קצרות יותר של טול ירוק, לעלים.

הוספתי כתפיות לשמלה (אני תפרתי, אפשר גם לקשור) והתחפושת כמעט מוכנה. על הכתפיות תפרתי תותים שגזרתי מלבד אדום וירוק ומילאתי טיפונת.

את התותים מהלבד גם הדבקתי עם דבק בד על קשת לשיער, ומתחת הדבקתי עוד בד כדי לקבע אותם:

וזה הכל :)

שיהיה שבוע מוצלח,
עדי

אני פורים (חלק א' - ינשוף)

בעצם אני הרבה יותר חנוכה מפורים (ועם סוכרת הריון בכלל עדיף שאהיה פסח), אבל עכשיו כמעט פורים, אז כדאי להתחיל להסתנכרן עם לוח השנה.

בשנה שעברה השקעתי בתחפושת משפחתית - התחפשנו למשפחת פלינסטון, אבל השנה פורים יוצא ממש קרוב לתאריך הלידה המשוער שלי, אז את התחפושת לעצמי (כדור דיסקו אם תהיתם) אני דוחה לרגע האחרון.
במקום זה, החלטתי להשקיע בחוגגת העיקרית - בת שנתיים וחצי. מכיוון שממילא התחפושת תתלכלך בשניה שהיא תלבש אותה, ואני גם ככה לא מופת של החלטיות, אני מכינה שתי תחפושות לילדה - תות וינשוף.

התחפושת המושקעת היא הינשוף (תצטרכו לסלוח לי על איכות התמונה :) ) -

והיא מורכבת מטייץ וחולצה (שקניתי), עליה תפורות נוצות של לבד, חצאית טוטו (שכנראה לא תילבש אפילו פעם אחת) ומסכה (כנ"ל).
חוץ מזה, אולי אצרף גם מעין חותלות עם נוצות.
אגב, אם במקרה יש לכם בן (שמעתי שזה קורה במשפחות מסוימות...) אפשר להוסיף למכנסיים כמה שורות של נוצות (נניח מגובה הברך ולמטה) במקום החצאית.

אז מה צריך?

* חולצה וטייץ/גרביונים
* בדים - לבד בשלושה צבעים (בערך חצי מטר מכל צבע ואם רוצים עיניים או מקור בצבע אחר - אז עוד טיפונת) ובערך שני מטר של בד טול רך 
* גומי/סרט לחצאית ולמסכה
* דבק בד/מכונת תפירה

אז נתחיל מהחלק הקל - הטייץ והחולצה. קונים אותם. בגוונים שיתאימו לתחפושת. אני באופן אישי קניתי ב-Nextdirect, אבל כל מקום שאתם מוצאים בזול זה טוב.

אח"כ גוזרים נוצות במספר צבעים על פי הגיזרה הבאה:

נוצה

החלק הזה תלוי בגודל של הילד/החולצה. אני גזרתי נוצות בשלושה צבעים, 50 נוצות מכל צבע, מה שהתברר כמופרך לחלוטין (בסוף השתמשתי לחולצה בערך ב-75 נוצות). 

החולצה - את הנוצות מסדרים בשורות ותופרים (או מדביקים):
מתחילים מתחתית החולצה ומסדרים את הנוצות אחת ליד השניה ותופרים (או מדביקים בדבק שמיועד לבדים) את הקצה העליון של הנוצות.

את השורה השניה מסדרים באופן שהנוצות יוסטו קצת הצידה, כך שהקצה של כל נוצה מהשורה השניה יכסה את החיבור בין הנוצות בשורה הראשונה, וכך הלאה:

השלב הבא לא ממש הכרחי, אבל לדעתי מוסיף - מסדרים את הנוצות בחפיפה ותופרים שורה על כל כתף ובקצות השרוולים (בשרוולים הקטנתי קצת את הנוצות כי זה היה נראה לי קצת גדול מדי).

המסכה - גוזרים מלבד את החלקים הבאים:

מסכת ינשוף

את החלקים המקווקוים לא גוזרים, זה רק לצורך ההמחשה היכן להדביק. בנוסף, גם את העיניים יש לגזור פעמיים (אחד לכל עין), אך זה לא מסומן כדי לא לבלבל עם החלקים שאמורים להיות כפולים לצורך הקשחת המסכה (אפשר גם להשתמש בפליזלין).
את החלקים הכפולים שגזרתם מדביקים אחד לשני (כדי ליצור מסכה יותר עמידה) ואז מדביקים (או תופרים) את כל החלקים יחד ומחברים סרט/גומי בגודל המתאים לראש של הילד.

החצאית - קושרים רצועות טול בצבעים מתאימים סביב גומי/סרט.

לא צירפתי הדרכה כי ממש כל הרשת מלאה בהן, גם בעברית. למשל:

הכנת חצאית טוטו - סודות מחדר התפירה

פריט אחרון - החותלות. כרגע ויתרתי עליהן, אבל הרעיון היה לתפור נוצות לגומי או לסקוץ'. מבטיחה לעדכן אם אשנה את דעתי...

את התות אני מקווה לסיים בהמשך השבוע ולשתף בפוסט הבא.

ואחרון חביב - אומנם קצת נעלמתי לאחרונה (נסיבות משפחתיות קצת פחות נעימות), אבל יש לי המון מה לספר! בינתיים אני נאלצת לשמור על ההפתעה שלי בסוד, מכיוון שהנמענת עדיין לא קיבלה אותה, ולא הייתי רוצה לקלקל, אבל בשבוע הבא - משלוחי מנות!!!

בינתיים, שיהיה כמעט חג שמח!

עדי

שגעון הבבושקות

הפעם אני רוצה להתחיל בוידוי - 
יש לי חיבה לא מוסברת לבבושקות.

אני יודעת שבעצם קוראים להן מטריושקות, אבל בשבילי הן תמיד בבושקות. עגולות, חייכניות וחמודות.

בגלל זה כל כך התלהבתי כשבטיול מקרי בנחלת בנימין מצאתי את הבד הזה:

ואחרי שתפרתי ממנו כריות חימום (ברור שישר שתיים, אחת לי ואחת לאמא שלי, שגם כשיש שלושים מעלות בחוץ תמצאו אותה מסתובבת עם פליז) החלטתי לאתגר את עצמי ולתפור תיק לילדה. הילדה הספציפית שלי מגדירה את המושג תיק באופן די רחב - כל דבר עם לולאה שאפשר לדחוף אליו את היד נחשב בעיניה תיק ל'עבודה'...

שתי הערות לסדר:
1. למי שהמילה 'תפרתי' גורמת לה/לו לעצור כאן - אני אומנם תפרתי במכונת תפירה, אבל התיק קטן ואין בו כמעט תפרים ולכן אפשר גם לתפור ביד!
2. ההדרכה ארוכה, אבל זה לא אומר שהיא מורכבת, להיפך! הפירוט הרב יעזור לכם להגיע לתוצאות יפות.

אז מה צריך?

בדים - אני השתמשתי בשני צבעים של בד קנבס לצד החיצוני ובבד כותנה פשוט לחלק הפנימי.
חוטים בצבע מתאים 
מגנט לסגירת התיק (לא חובה, אבל אפשר למצוא כמעט בכל חנות בדים/סידקית)

מכיוון שמדובר על תיק לילדה בת שנתיים, הוא קטן למדי, אבל הגיזרה ממש ממש פשוטה ואין בעיה להגדיל אותה במידת הצורך.

מתחילים!

גזירה
השלב הראשון הוא להעתיק את הגיזרה של התיק לבדים. 
החלק העיקרי של התיק (קראתי לו "גוף התיק"), נמצא כאן:

גזרה לתיק

1. את הגזרה של הגוף צריך להעתיק 4 פעמים - פעמיים לבד החיצוני ופעמיים לבד הפנימי (בדרך כלל פשוט יותר לקפל את הבד לשתיים ואז להעתיק פעמיים בלבד, פעם אחד על הבד הפנימי ופעם אחת על הבד החיצוני).

שימו לב - יש שני סוגי סימונים - קו רציף וקו מקווקו. הקו המקווקו זו 'תוספת תפר', כלומר השוליים שנשארים מסביב לתפר, ועליו צריך לגזור, והקו הרציף - עליו אמורים לתפור. כמו כן, הסימונים הקטנים בחלק העליון של התיק משמשים לסימון הקפל בשלב תפירת הגוף ולא צריך לגזור אותם.

2. עכשיו צריך לגזור את הרצועה העליונה של התיק, ואת שתי הידיות. אני עשיתי את החלקים האלה באותו צבע, אבל כמובן שכל אחד ומה שהוא מעדיף.

מכיוון שלרובנו אין מדפסת של A3 בבית, את הרצועות צריך פשוט לשרטט על פי האיור הזה (זהו איור בלבד, בקנה מידה לא מדויק):

בסוף השלב הזה אמורים להיות לכם החלקים האלה:

ועכשיו הגיע הזמן להתחיל לתפור.

תפירת גוף התיק

3. בכל אחד מארבעת החלקים צריך לתפור את הקפל, כלומר, להניח את הקו הרציף שמסומן בחלק העליון על הקו המקווקו (בעצם לקפל את החלק העליון של התיק, שמסומן בחץ של 5 ס"מ, על הקו המקווקו, ו"להכניס" אותו חמישה ס"מ פנימה). תופרים על הקו המסומן בחלק העליון של התיק.

וזה אמור להיראות כך:

4. מצמידים יחד את שני החלקים של הבד הפנימי ואת שני החלקים של הבד החיצוני (החלק היפה כלפי פנים) ותופרים מסביב לקבלת שני "כיסים" שבפינות שלהם כדאי (אבל לא חובה) לגזור משולשים קטנים כדי שלא יהיה עודף בד בפנים: 

5. לאחר ששני הצדדים מוכנים, הופכים את הבד החיצוני (כך שהחלק היפה בחוץ) ומכניסים את הכיס הפנימי לתוך הכיס החיצוני. 

תפירת הידיות

6. ניקח את שתי הרצועות נקפל לאורך, כך שהרצועה תהפוך יותר צרה, ותישאר באותו האורך. ונתפור לאורך הקיפול, במרחק של סנטימטר מהקצה ונהפוך כדי שלא יראו את התפר.

עכשיו לחלק המאתגר - 

תפירת הרצועה העליונה של התיק

7. מניחים את שתי הרצועות אחת על השניה וביניהן מניחים את הידיות, על פי האיורים הבאים:

8. לאורך החלק התחתון נתפור את שני חלקי הרצועה יחד עם הידיות, נהפוך את שתי הרצועות, נחשוף את הידיות ונתפור תפר נוסף ("תפר השכבה"), כדי לקבע ולקבל גימור יפה יותר (שלב זה אינו חובה, ומסומן באיור בקו מקווקו):

9. בשלב זה, אנחנו מוסיפים את המגנט. יש אפשרות לשים בין שתי השכבות של הרצועה איזשהו בד על מנת לייצב את המגנט (או פליזלין כדי להקשיח את הבד). בגלל שמדובר בתיק לילדה אני התעצלתי ושמתי רק חתיכה קטנה מסביב למגנט, אבל מי שרוצה ממש להשקיע, יכול.
בקיצור, ממקמים את החלקים של המגנט בין שני קצוות הידית (צד אחד של המגנט בכל ידית). שימו לב לקפל את הרצועה לשתיים כדי לוודא שהמגנטים באמת יושבים אחד על השני. 

10. יוצרים 2 חריצים בבד עבור כל חלק של המגנט ומשחילים דרכם את ה"זרועות" של המגנט ומקפלים את הזרועות לסגירה. שימו לב שהחריצים והסגירה של המגנט הם רק על חלק אחד של הרצועה, כדי שאחר כך נחביא אותם בין שתי הרצועות.

11. תופרים את שני הקצוות של הרצועה. מכיוון שאנחנו לא רוצים לראות את הקצוות ושאריות החוטים, מכניסים צד אחד של הרצועה לתוך הצד השני, ואת החלק שנשאר בחוץ, מקפלים סנטימטר אחד פנימה. מה שקורה זה שבעצם יש לנו שלוש שכבות אחת על השני - הקצה של הרצועה, ושתי שכבות של הקצה השני. את כל אלה אנחנו תופרים יחד כדי לקבל את המראה הזה:

הרכבת התיק

12. מקפלים את החלק התחתון של הרצועה סנטימטר אחד פנימה ומסמנים. 

13. מכניסים את שני החלקים של גוף התיק (הפנימי והחיצוני) בין שני החלקים של הרצועה, מחברים בסיכות ותופרים את החיבור לאורך כל ההיקף של התיק. 

14. ו... זהו. יש לכם תיק! במקרה שלי, קיבלתי גם תיק וגם ילדה אחת מאוד מרוצה לבערך 3.5 דקות...

מקווה שההדרכה היתה מועילה, ואני מזמינה אתכם לכתוב לי בכל תהייה או שאלה!

עדי

יריד חורפי

גם אני ביקרתי ביריד החורפי של נתנאלה בקניון שרונים,
וכמו כל חובבת יצירה ושופינג (לא ברור באיזה סדר), יצאתי עם שלל!!!

יש הטוענים שמעט נסחפתי (במקרה הוא יושב כאן לידי...)
ובדיוק להם אני לא אספר שיש לי עוד שתי חבילות בדרך ואת ההפתעות והתוצרים שלהם כבר אראה בפוסט נפרד :)

אגב, אם תהיתם - אני לא נסחפת. זה הוא שנסחף. 

אבל התכוונתי לכתוב בכלל על היריד.
היריד, כמובן, היה מהמם כרגיל, ואם לא היו אילוצי תקציב הייתי יוצאת עם 6 שקיות ולא שתיים, אבל אז מה היה נשאר לי לפעם הבאה??? :)

אומנם עבר קצת מאז, אבל רק השבוע התיישבתי לשחק קצת עם כל הפאנצ'ים והחותמות, והכנתי שלושה כרטיסים קטנים:

וכדי שבאמת תוכלו לראות משהו, הנה גם צילום מקרוב:

כאן ניסיתי עוד משהו שלא כל כך רואים בתמונה - את העיגול (הדובדבן) שעל הקאפקייק כיסיתי בדבק Glossy accents שנותן ציפוי בולט ושקוף (מעין גומי) ועוד טקסטורה נחמדה לכרטיס.

אחר כך הייתי בסדנת גילוף חותמות ב'מסטיקים' וגם משם בוודאי שלא יצאתי בידיים ריקות (עכשיו כשאני קוראת את הפוסט, אז אולי באמת היה חודש קצת פורה ליצירה שלי וגם לכרטיסי האשראי ;)  )

אחר כך הייתי בסדנת גילוף חותמות ב'מסטיקים' וגם משם בוודאי שלא יצאתי בידיים ריקות (עכשיו כשאני קוראת את הפוסט, אולי כן נסחפתי? לא, ממש לא)

קניתי פאנץ' בלון, ובהשראת הסרט !UP הכנתי את הכרטיס הבא:

ובגלל שכבר הזכרתי את מסטיקים - הנה תגית חמודה שהכנתי שם פעם בסדנה:

ואחרון אחרון חביב, לכבוד החורף שחזר אלינו וגורם לכל התמונות שלי להיות טיפה חשוכות,
אריזת מתנה לילד מתוק שחגג לאחרונה יום הולדת שבע חורפי למדי:

עטפתי בנייר קראפט פשוט והוספתי וואשי טייפ וסרט סאטן קטן. 

שתהיה לכם שבת נעימה וחמימה!