יום שלישי, 21 באפריל 2015

ניסוי כלים

*** לאחר שימוש ממושך בטרימר של מרתה סטיוארט ועם הצטרפותו של טרימר חדש מבית FISKARS למשפחת הכלים שלי, עדכנתי את חוות הדעת שלי וערכתי את הפוסט ***
 לפני כמה שבועות קיבלתי משלוח מ-Jo-Ann, חנות יצירה בארה"ב עם כל מיני הפתעות שהתאפקתי הרבה זמן מלהזמין...
בין היתר היו שם קרופ-א-דייל, שזה מחורר שגם יודע לקבע ניטים בנייר, בד ואפילו אלומיניום דק (לא בדקתי, אבל ככה מספרים), אבקות אמבוסינג ואקדח חום, שבקרוב אראה לכם קצת תוצרים שבהם השתמשתי בהם וגם טרימר שהוא גם לוח קיפול.

עד היום היה לי טרימר מאוד פשוט של חברת FISKARS שקיבלתי פעם במתנה,


ויש לו גם אופציה לקיפול (החלק השחור):


אבל הוא היה קטן ומעט מוגבל ביכולותיו, אז עכשיו השתדרגתי וקניתי לוח קיפול משולב עם טרימר של מרתה סטיוארט ובגלל שראיתי שהרבה בנות מתלבטות/שואלות בנוגע ללוח קיפול/טרימר/לוח קיפול משולב טרימר - האם לקנות, ואם כן איזה, אשתף אתכם בהתרשמות שלי מהמוצר.

קודם כל, המידות של הלוח - הוא מתאים לנייר 30*30 ס"מ, מה שאומר שהוא עצום :)
מצד אחד, מאוד נוח לחתוך איתו דפים גדולים, מצד שני, הוא תופס המון מקום, ויכול להיות שיש כאלה שיעדיפו משהו קצת יותר קומפקטי. מה שכן, העובדה שהוא גם לוח קיפול וגם טרימר אולי כן חוסכת קצת במקום... לשיקולכם.

הלוח מגיע עם עט לקיפול/הבלטה ובעיני עדיף היה אם היו מצרפים עצם קיפול, כמו ברוב הלוחות.



חוץ מזה, הסימונים עליו מאוד נוחים, למעט העובדה שמדובר באינצ'ים, שלי באופן אישי קצת יותר קשה לעבוד ככה, אבל מילא...



החלק הממש נחמד בלוח הזה הוא שהוא מגיע עם הרבה סרגלים שעליהן מופיעות הנחיות מאוד ברורות ליצירת כרטיסים שונים (גדלים שונים של כרטיסים שנפתחים כמו ספר או כמו שער), קופסאות וגם פרחים (רוזטות).




בנוסף, יש אביזר משולש "שמתיישב" על הפינה של הלוח, ליצירת מעטפות בכל מיני גדלים, כולל הנחיה עבור מספר גדלים שימושיים של מעטפות. 

*** הפוסט נערך *** בסך הכל זה לוח מאוד נוח, עם הרבה אפשרויות ואני מרוצה ממנו.
נקודה בעייתית מאוד - הסכין נוטה לקרוע את הדפים ודרוש להפעיל הרבה כוח על מנת לחתוך.

אתמול, בהמשך לשיחה עם אחותי שמתחילה עכשיו תקופה עמוסה של מבחנים, החלטתי להכין קופסא ראשונה, שתוכל לשמש אותה לכרטיסיות עם סיכומים/נקודות חשובות. 

קודם כל קניתי כרטיסיות צבעוניות פשוטות (אני קניתי באופיס דיפו, אבל כמעט כל חנות ציוד משרדי מחזיקה משהו כזה) וחתכתי אותן לחצי. אחרי החיתוך קיבלתי ניירות במידה 4.5*4 אינצ'ים והחלטתי על קופסא בגודל 1*5*4.5. אני בכוונה משתמשת כאן באינצ'ים, למרות שכבר אמרתי שזו מידה שלא נוחה לי, כי זה הסימון על הלוח ובכרטיסים עם ההנחיות.

אח"כ לקחתי דף כדורים פורחים מסטאק של נתנאלה (רציתי לשים לכם קישור, אבל נראה לי שהוא כבר לא נמכר) וחתכתי אותו לגודל 7*6.5, כלומר תוספת של אינץ' אחד בכל צד. על הנייר מסמנים בעזרת עצם קיפול קו במרחק של אינץ' אחד מכל קצה של הדף, ככה שמקבלים מלבן ומקפלים פנימה את ארבע הדפנות של הקופסא.

אחר כך גוזרים את החלקים המסומנים באדום ומדביקים.



השלב הבא הוא המכסה. הגדלתי אותו טיפונת (המידות שלו הן 1/4*1/8 5*5/8 4) , כך שיהיה מעט גדול יותר מהקופסא (תוספת של שמינית אינץ' לאורך ולרוחב) ויתיישב עליה בנוחות. 
ההכנה זהה להכנה של הקופסא, למעט העובדה שהקיפול כאן נעשה במרחק של רבע אינץ' מהקצה.
אם רוצים לקשט, עושים זאת לפני שמדביקים את המכסה, כי אחר כך קצת יותר קשה.

בגלל שהנייר יחסית דומיננטי, קישטתי ממש בעדינות - הדבקתי סרט ומעליו תגית מוגבהת בדבק ספוג דו"צ. עבור התגית (גם הפאנץ' נרכש ביריד של נתנאלה וכבר לא במלאי) השתמשתי בנייר מאותו סטאק, למרות שאם היה לי נייר חלק בצבע מתאים, הייתי מעדיפה להשתמש בו (או בכלל נייר שייתן טיפה יותר קונטרסט), ויישנתי בקצוות באמצעות דיו דיסטרס חום
הוספתי אותיות קטיפה של רחלי גזית ומסטיקים ("תוצרת הארץ") שאני מאוד מאוד אוהבת.

וככה זה נראה בסוף:




שיהיה המשך שבוע רגוע :)

עדי

יום ראשון, 19 באפריל 2015

מעדנים ופינוקים אחרים

כבר ציינתי עד כמה אני אוהבת סדנאות?!
אם לא, אז הגיע הזמן...

ביום שישי הייתי במעדניית הסדנאות של דנה ישראלי. זו כבר המעדניה השלישית שאני משתתפת בה ונראה לי שהיא המוצלחת מכולן...

קודם כל, שתי המעדניות הקודמות היו במתחם התחנה בתל אביב, שהיה מעוצב יפה וגם אז היה ממש ממש כיף, אבל גם צפוף ורועש.

הפעם, דנה בחרה במיקום קצת שונה - בנחלה בבית עובד, שהוא בעצם גן אירועים שהיה מעוצב פשוט מהמם!



כמו שכבר הזכרתי פעם או פעמיים (או שבעים), אני אחרי לידה, ומכיוון שדנה הזמינה באופן מפורש גם גברים, שכנעתי את בעלי שנעשה סדנאות עוקבות, ככה שהוא אפילו לא התבאס מהבייביסיטר :) 
האמת שחשבתי שמדובר ברעיון מקורי וגאוני, אבל מסתבר שאני ממש לא היחידה שחשבה על זה...

חוץ מזה, שבמעדניית הסדנאות כמו במעדניית הסדנאות, חושבים על כל הפרטים הקטנים (כן, עוגות שמרים, אני מדברת עליכן...), אז גם זמן ההמתנה הפך להזדמנות נדירה לבטלה מפנקת וגם מזג האויר שיתף פעולה והתאים בדיוק להסתובבות/רביצה עם עגלה ותינוקת קטנטנה.


אבל העיקר הוא כמובן הסדנאות עצמן - אני עשיתי סדנת שרפרף בטון עם טל ראובן, שהיתה מעניינת מבחינת ההיכרות עם החומר הדי פשוט וידידותי הזה וגם התוצר מקסים בעיני (לא צילמתי אותו מכיוון שהוא עדיין מתייבש)...


הרגליים מתייבשות

השרפרף בתוך הדלי המשמש ליציקה
ובעלי בחר בסדנה לבניית שולחן צד עם ניל מאור פרידמן, ונהנה בטירוף - מהבניה, מהמוצר ואפילו מהאירוע עצמו - האווירה, העיצוב ובכלל...

בקיצור, מומלץ ביותר! 

מקווה שניפגש שם בשנה הבאה :)

עדי

יום רביעי, 1 באפריל 2015

ליל הסדר here I come

אני (מן הסתם) לא מארחת את ליל הסדר, והאמת שלאף אחד אין יותר מדי ציפיות ממני, בטח לא השנה, מה שמאפשר לי להשקיע את זמני ומרצי בדברים הקטנים שיוצרים אווירה נעימה ותמיד נותנים תחושה קצת אחרת, חגיגית ומפנקת.

הפעם הכנתי שקיות הפתעה, למבוגרים ולילדים בעלי טעם משובח ;)
אפקט הרושם של שקית כזאת על כל צלחת הוא לא רע בכלל בהתחשב בזמן הקצר שלוקח להכין אותן...


לצורך הכנת השקיות השתמשתי בשאריות בד כותנה לבן, הכי פשוט שיש, ובסרט בד שקניתי בחנות יצירה. 
למי שאין כוח/ לא יודע לתפור - אפשר גם לקנות שקיות מוכנות...

תפירת השקיות:
  1. חותכים מלבן ברוחב 15 ס"מ ובאורך 35 ס"מ (כמובן שכל מידה אחרת שתבחרו בה כנראה תתאים), מקפלים לשתיים ותופרים את שני הצדדים. צד אחד תופרים ממש עד הסוף ובצד השני מסיימים לתפור בערך 2.5 ס"מ לפני הקצה, כדי שישאר לנו קצה אחד פתוח שדרכו נשחיל את הסרט.

  2. בחלק העליון של השקית מקפלים את הבד החוצה חצי ס"מ, ואז עוד קיפול של 1 ס"מ ותופרים ליצירת "תעלה" שבה נשחיל את הסרט לקשירה.
  3. הופכים את השקית כך שכל התפרים מוסתרים בפנים.
  4. בעזרת סיכת ביטחון שמחוברת לשרוך/סרט בד משחילים את הסרט.
על השקיות מחתימים בדיו שמתאים לבדים (למשל versacraft) ומגהצים.


ממלאים באגוזים או כל פינוק אחר שעולה על דעתכם, מוסיפים ברכה קטנה (אני השתמשתי בפאנץ' תגית ובחותמת מסט האותיות של קסם שימושי) ומניחים לכל אורח על הצלחת.


ועוד כמה רעיונות קטנים שאפשר להכין במינימום זמן:

דגלוני הושבה (על משקל פתקי הושבה):



קישוטים לבקבוקי היין:


חג שמח!

עדי