(חד) קרן שמש ובלוגולדת שנתיים!

זוכרת את הפוסט הקודם? זה עם כל התירוצים?
אז אם מעניין אתכן לדעת למה אני בקושי כותבת - כל התשובות שם :)

אבל למה להתעסק בעבר? פנינו לעתיד מזהיר ומלא בנצנצים, הלא הוא חג פורים הקרב ובא.

לפני שאתחיל להתעסק בתחפושות, משלוחי מנות ונסיעה לארה''ב (כן, כן!!!), הרשו לי לחגוג יום הולדת שנתיים לבלוג! אירוע מרגש לכל הדעות! 

אשמח לשמוע איזה פוסט אהבתן במיוחד, אם יש משהו שמעניין אתכן שאעשה או בכלל - מחשבות, תובנות, בקשות וסתם הגיגים... מחכה לשמוע מכן כאן ו/או בפייסבוק.

וכמובן, אחת מהמגיבות לפוסט זה תקבל ממני הפתעה קטנה לכבוד יום ההולדת של הבלוג! מוזמנות להשתתף ולשתף 😍

הניסוח הוא בלשון נקבה, אך גם גברים מוזמנים להשתתף.

*** הזוכה תוכרז מיד לאחר פורים ***

איפה היינו?
אה, כן, פורים.
השנה הנסיכה בחרה להתחפש לשמש. ואז לרפונזל. ואז לחד קרן, שבינתיים מחזיק מעמד.

התיישבתי לחרוש את הפינטרסט בתקווה לקצת אבקת פיות שתגרום לי להבין איך מכינים חד קרן, לפני שקרן השמש הקטנה שלי תהפוך לדרקון עצבני ויורק אש...

שמחה לבשר לכן שיש תוצאות! 

הכנתי קשת חד קרן מהממת(!!!) ובהתלהבות אינסופית הערתי את הילדה בבוקר כדי להראות לה את פאר היצירה. 

הילדה זרחה, ואני הייתי מאושרת. ממש עד לרגע שבו עלה לה רעיון מבריק - 

אמא, בואי נדביק על הקשת את החרוזים מקופסת האוצרות שלי!

אני (בבעתה): איזה רעיון יפה, מאמי!

אין מה לומר, יש משהו נחמד בלהכין תחפושות לילדים שאיך נאמר, קצת פחות בענינים... 

אבל מכיוון שעל אף הצער שבדבר, אני מנסה לזכור ש-it's all about her, ואולי עדיף פחות לדכא את היצירתיות של הילדה (אין, אני חזקה בשליטה עצמית!), אז בקיצור, רצתי לצלם את הקשת לפני הדבקת החרוזים, והרי היא לפניכן:

אפילו הכנתי הדרכה לקשת חד קרן, מתאימה לקטנים וגדולים, ואם לשפוט לפי הפינטרסט - גם לכלבים...

מה תצטרכו?

1. חתיכת בד לקרן - אני השתמשתי בלייקרה בצבע זהב, אבל כל צבע שתרצו יתאים, ואפשר להשתמש גם ב-לבד (felt). 
2. אקרילן למילוי
3. לבד בשני צבעים לאוזניים
4. פרחים
5. קשת
6. חוט רקמה או משהו דומה
7. אקדח דבק (למשקיעות - אפשר לתפור)

בשלב הראשון, נכין את הקרן -

1. נגזור משולש ונקטום את הפינה העליונה ליצירת טרפז.
2-5. נדביק את הקצה של החוט לחלק הפנימי של הבד בקצה העליון של הטרפז.
יצירת הקונוס - מדביקים צד אחד של הטרפז לצד השני. שימו לב לא להשאיר פתח בחלק העליון. לתשומת לב התופרות - אני הכנתי קרן אחת בתפירה ואחת בהדבקה, ואת התפורה אני יותר אוהבת, גם בגלל שהאקדח דבק שלי די מעפן.
6. ממלאים את הקרן באקרילן וסוגרים מלמטה ע"י הדבקת הקצוות אחד לשני. לא להיבהל אם זה לא נראה טוב, עוד רגע נדביק שם עיגול לבד ואף אחד לא ידע.
את החוט שהדבקנו, נלפף סביב הקרן כדי ליצור את הצורה הספירלית, ונדביק בקצה.

בתחתית הקרן נדביק עיגול של לבד, כדי להסתיר את החלק הפחות יפה של הסגירה.

ואם זה לא לגמרי ברור - הכנתי לכן סרטון קצרצר:

שלב אחרון - הדבקת האוזניים והפרחים

האוזניים - גוזרים מלבד ורוד צורה של טיפה (פעמיים). מקפלים חתיכה של לבד לבן לשניים (כדי לגזור שתי טיפות זהות) וגוזרים טיפה קצת יותר גדולה, כך ששתי הטיפות יהיו מחוברות בבסיס שלהן (כמו בתמונה, וגם את זה, עושים פעמיים). את שני הצדדים של האוזן מדביקים אחד לשני סביב הקשת, כך שהם כאילו עוטפים אותה.

כדי להדביק את הקרן והאביזרים לקשת, הדבקתי מתחתיה רצועת לבד דקה (בערך ברוחב 2 ס"מ, תלוי ברוחב של האלמנטים שאתן רוצות להדביק), כדי שיהיה קצת יותר שטח פנים להדבקה. על הרצועה מדביקים את הקרן ומסביבה את הפרחים (קנויים או DIY)

עכשיו נשארה לי רק השמלה, בקטנה, לא משהו שמדיר שינה מעיני 😖

מחכה לשמוע מכן,

עדי

ט"ו בשבט הגיע חג לגננות

ט"ו בשבט הוא מן חג כזה שנעלם מהתודעה איפשהו בין גיל 16 לגיל שבו הילדים נכנסים למערכת החינוך...
תכל'ס, חבל, עד שיש חג אחד נחמד ואופטימי שלא הכל בו סובב סביב מי ניסה להרוג את מי, וכמה נצליח לאכול לזכר המאורע 😉
מכיוון שאני גם לא גננת, וגם לא תכננתי שום אירוח חגיגי, לא היו לי כוונות לציין את ט"ו בשבט באופן מיוחד.
*** צעקות מהיציע: בעלי טוען שכשהשקדיה מחליטה לפרוח, אני בדחף בלתי מוסבר לרכישת כמויות סיטונאיות של פירות יבשים. אלו מחכים בסבלנות להישלח לפח באיזור פורים... 
מדובר כמובן בהכפשות זולות, של אנשים ללא שמחת חיים ***

רגע אחרי שהחלטתי לנקוט בהתעלמות מוחלטת, הגיעה בת הארבע, 
ותהתה האם הפירות היבשים הם מתנה לגננות שלה... 

אני: הממממ... לא חשבתי על זה, מאמי
היא: אז תכיני להם מתנה

אין שום סיכוי שהייתי אומרת לא לבקשה כזאת...
ואז ראיתי בבלוג של יעל "קונדסונים קטנים ועוד" את הקופסא המושלמת לענין (להדרכה מפורטת, כדאי לכן לבקר בבלוג של יעל). 
עשיתי כמה שינויים קטנים במידות ובעיצוב, ומיד התיישבתי להכין קופסאות לכל הגננות. 
חוץ מזה, זו הזדמנות מעולה לבחון את היכולות של הקריקאט אקספלור החדשה שלי - מכונת חיתוך חשמלית חמודה להפליא, שכמובן יודעת גם לחרוץ קווי קיפול ועוד מיליון פיצ'רים שעדיין לא ניסיתי 😊
אז למי שתהה - היא עובדת! וזה ממש ממש מגניב!

אגב, הקופסאות גם ממש מתאימות לעוגיות אם אתן כבר בענין של משלוחי מנות.
רוצות לראות?

ובשבוע הבא?
קשת חד קרן! עם הדרכה! ייייאאאאא!

שבת שלום,
עדי

הצפות

נכון שאתם כבר יודעים איך הפוסטים האלה מתחילים? 
להלן התקציר - הילדה חולה, אני חולה, הילדה השניה חולה, אני מאיימת לעזוב את הבית, בעלי מאיים לעזוב את הבית, הילדה עם רגל אחת בחוץ. הגשם, החורף. העבודה. בלה. בלה. בלה.
מיוחדת שכמותי.

נשמע כמו תירוץ. כנראה בגלל שזה תירוץ. וזה לא שלא עשיתי כלום! דווקא בהיתי בפינטרסט, בהיתי במגזינים ובהיתי בעבודות משגעות בפייסבוק (איך אנשים הרדימו ילדים לפני שהיה פייסבוק???). עמוס, הא? 

אבל אצלי, משהו נשאר תקוע - אלבום לתינוקת שכבר כמעט בת שנתיים אבל עדיין לא סיימתי, אלבום לאחיין קטנצ'יק שהתחלתי עוד לפני שנולד (כל הפרטים בקרוב...), פוסט היום הולדת הכי-יפה-ever, ובעיקר שולחן אחד הפוך שמחכה שאגיע אליו.

והכי גרוע? בלאק פריידיי- קניתי קצת מפה וקצת משם, וכל הבית מלא בחומרים ובכלים נפלאים שבוהים בי בזמן שאני נרקבת על הספה.

החלטתי שאני לא מרשה לעצמי יותר לשבת ולהתבאס, אלא מנסה לשנות.
הדפסתי תמונות לשני אלבומים שמחכים שאסיים אותם, מחכה לי פרויקט יומולדת שהולך לחנוך את הקריקאט אקספלור אייר החדשה והיפה שלי, ובעיקר בעיקר, הרבה יצירה (זה לפחות מה שאני מאחלת לעצמי).
שמעת את זה, פרק אחרון של ווסטוורלד?? חכה לי בסיבוב! אני יוצרת עכשיו! (טוב, אולי עוד כמה דקות).

ובנימה אופטימית זו, מה חדש אצלכם?
כאן בכל זאת חנוכה, לביבות, צרבת וזה...
לחובבי הז'אנר - קישור לפוסט מהשנה שעברה עם המתכון המופלא של נירה רוסו ללביבות תפוחי אדמה מעולות!
וכמובן לכל מי שפספס בשנה שעברה - מוזמנים לבקר באתגר החנוכה שלי - פוסט לכל נר :)

התכנית המקורית היתה לפרסם פה פוסט יום הולדת גלידה שיפיל אתכם (קלטתם את הטיזר? יופי). אבל אני הלא בלוגרית טובת לב וקשובה, ופוסט גלידה על רקע גשם בלתי פוסק נראה לי, איך נאמר, לא שייך. 

ובכן, די לקיטורים! 
כבר סיפרתי שיש לי אלבום חדש בדרך, לאחיין החדש שלי! ואלבום לא יכול להגיע בלי כרטיס תואם, נכון?

האמת שתכלת זה פחות הצבע שלי, אבל לא הייתי בטוחה שאחותי תזרום עם כרטיס בצבע ורוד ל-בן (אי אפשר להבין אותה לפעמים...).
מזל שטורקיז/אקווה לא מתכננים לצאת מהאופנה (לפחות לא אצלי), והסטאקים של Bundle of joy תמיד הולכים טוב.

בכל מקרה, הכרטיס. 
כרטיס שייקר חמוד חמוד, ואפילו ידידותי לסביבה! סתם, לא... אבל לשייקר השתמשתי באריזת הניטים של הקרופ-א-דייל, מה שהסתבר כרעיון מעולה! למי שיש אריזות של מילקי (טופ) ודומותיהן נראה לי שגם יכול ללכת ממש טוב (תסלחו לי על איכות הצילום - חורף, גשם וכו' וכו'...).

אז מה אתן אומרות? תוכיחו לי שאני לא לבד? 
רוצה לראות את כל הפרויקטים הבלתי גמורים שלכם! וחג שמח. וסופגניות עליכם ועל בניכם.

עדי

סדנת שנות טובות - לא לסקראפריות בלבד!

לפני כמה שנים התחלתי את המסורת הזו, חלוקת כרטיסי ברכה בעבודה יד לקראת ראש השנה.

בתוך כל העומס, השגרה, ההכנות לחגים, הקליטה בגנים (כן, עדיין), אני מתיישבת, פעם בשנה להכין שנות טובות.

יש משהו מרגיע במסורת הזו, ובכלל ביצירה. בשנה שעברה פתאום הרגשתי שאני ממש לא לבד, והשותפות שלי הן לא בהכרח חובבות מושבעות של סקראפ או DIY. גם נשים שטענו שיש להן שתי ידיים שמאליות, הצליחו, בעזרת הכלים הנכונים ומעט הדרכה, להגיע לתוצאות מרשימות.

אז גם השנה אני פותחת סדנא, שמתאימה למתחילות ולמתקדמות. בתור מי שהולכת להרבה סדנאות בתחום, חשוב לי לתת לכן להתנסות בחומרים וכלים שעוד לא הכרתן/עשיתן בהם שימוש עד היום. תמיד כיף לי להסתכל על המשתתפות בסדנאות שלי ולראות איך בכמה רגעים יוצאות מהן הילדות שהיו.

אז מי באה לשחק קצת? צריכות שאשכנע אתכן בקצת דוגמאות?

 

ניפגש לסדנת שנות טובות בעבודת יד ב - 22.9.16 בשעה 19:00 בכוכב יאיר. 

בסדנה נלמד להכין כרטיס מאפס, נתנסה בכלים ובטכניקות שונות ונכין יחד לפחות שלושה כרטיסים ייחודיים (ואפילו שנה טובה מגנטית!)

תקבלו קיט מלא בדברים טובים, שליקטתי עבורכן מכל קצוות האינטרנט, וישמש אתכן ליצירת הכרטיסים בסדנה ואחר כך בבית.

הטכניקות בהן תוכלו להתנסות בסדנא:
1. כרטיס מגנטי (אחד הלהיטים! כדאי לכן להציץ בסרטון בעמוד הפייסבוק שלי)
2. מלא תבניות חיתוך
3. הבלטות חמות וקרות (לא יודעות מה זה? נו, אז בואו!)
4. כרטיס שייקר (בעיקר למתקדמות)
5. כרטיס 'מסתובב'
6. החתמה
7. תכלס, מה שתרצו

מכיוון שחשוב לי לשמור על הנגישות של הסדנה, היא במחיר היכרות של 85 שקלים ואורכה שעתיים וחצי.
להרשמה - פנו אלי בפרטי או שלחו לי מייל.
קפה ועוגה עלי!

אם יש כרטיס שבא לך במיוחד לנסות - כתבי לי ונננסה להגשים לך את החלום ;)

מה עושים היום? - לילה מהאגדות - פעילויות לילדים #3

אתמול היינו בירושלים.
תקשיבו, העיר הזאת היא סנסציה! נעים שם! באוגוסט!

אבל לפני שאספר לכם מה היה ואיך היה, אני מתארת לעצמי שלא לכולם יש כוח לארוז את הילדים ולעלות לירושלים, אז אני מזמינה אתכם לבקר בשני הפוסטים הקודמים - רעיונות לפעילות יצירתית עם הילדים ובילוי מפתיע (בטבע!) במרכז תל אביב.

מכיוון שאנחנו ממש בקו הסיום של החופש, אקצר ואגיד רק שאם לא ביקרתם בלילה מהאגדות בגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים, רוצו! הפעילות היא עד סוף החופש, ככה שעדיין יש לכם כמה ימים :)

למען הסר ספק, מדובר על חוויה אובייקטיבית שלי בלבד ואני כמובן לא מקבלת תשלום/ הטבות בעקבות ההמלצה.

כמה פרטים טכניים - מיועד לילדים מגיל 3 עד גיל 12, תוכלו למצוא מבצעים של 1+1 על הכרטיסים כמעט אצל כל חברות האשראי ואפשר להגיע כל ערב מחמש ועד עשר וחצי, עד סוף החופש.

על מה מדובר?
הגן הבוטני שייך לקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית, וב-2015 נפתח בו שביל התגליות. שביל שמאפשר לילדים שגדלים ברובם בסביבה עירונית לחקור את הטבע, עם פעילויות בנושאי מים, חול, סלעים ובאופן כללי - לצאת מהמסך ולהתחיל לראות, להריח ולהרגיש.
תוכלו לקרוא עוד על האג'נדה והפעילויות באתר.

הקיץ הזה, שביל התגליות מתחפש בכל ערב ליער מהאגדות, עם תאורה, שחקנים ומוזיקה מתאימה, והילדים מוזמנים להגיע מחופשים ולהיכנס לאוירה. בכניסה מקבלים כתב חידה, ועד סוף המסלול אמורים לפתור אותו.

אנחנו הגענו עם בת ארבע (מחופשת כמובן) ובת שנה וחצי, שנהנו מאוד, למרות שכל החלק של כתב החידה פחות דיבר לבת הארבע, אלא יותר הסיפור, הדמויות והאגדה שמסביב (ובעיקר מנהרת הזרדים כאן למטה).

בקיצור, מומלץ בחום!

מקווה שהיה לכם חופש נעים, שביליתם עם הילדים, נחתם ואתם מתחילים את שנת הלימודים עם כוחות מחודשים.

בקרוב - ראש השנה...

תישארו בסביבה,
עדי

מה עושים היום - סוד הגן הנעלם - פעילויות עם הילדים #2

אם גם לכם כבר נגמרו הרעיונות לפעילויות, וכבר אין כוח לנסוע רחוק, וגם התקציב כבר מתחיל לאותת שהנה, אוגוסט כבר ממש נגמר, הפוסט הזה לגמרי בשבילכם.

הפעם יש לי המלצה חמה על פעילות חינמית, קרובה לבית (בהנחה שרובכם גרים איפשהו בגוש דן), ומשום מה, די סודית.

נחסוך מכם את המתח (אתם יודעים, חום אימים, הסבלנות גם ככה לא בשיאה וכו') - במרכז תל אביב חבויה לה אטרקציה מקסימה שכמעט אף אחד לא מכיר. אני מדברת על הגן הטרופי בגני יהושע. אנחנו היינו שם ביום שישי באמצע החופש הגדול ל-ב-ד!

אז איך זה שכמעט אף אחד מהאנשים שסיפרתי להם על התגלית המרעישה לא שמע על הגן הטרופי?

לא לגמרי ברור, אבל מעל לכל, לוקח קצת זמן למצוא אותו :)

חונים מול הלונה פארק (מול תחנת הדלק), נכנסים בשביל והכניסה לגן היא ממש ליד גן השעשועים.

אנחנו טיילנו קודם בגן הסלעים/ הקקטוסים הסמוך, וחוץ מהגפנים שמצאנו בדרך, הייתי ממליצה לכם לבקר בו כשקצת פחות חם.

משם המשכנו לגן הטרופי, שמאכלס צמחיה טרופית, שמאפשרת (לבעלי דמיון מפותח) להרגיש ביערות הגשם בדרום אמריקה. זה, כמובן, עד שכמעט דורס אתכם רכב גולף של עובדי הפארק.

אם להיות לגמרי כנה, כרגע, תנו לי פינה מוצלת, נחל קטן עם כמה גשרים וראשנים שהעסיקו את הבנות, ואני מאושרת עד הגג. את כל זה ואפילו יותר מצאנו להפתעתנו בגני יהושע. בקיצור, מומלץ בחום, רק אל תשכחו לקחת איתכם חומר נגד יתושים :)

ומחר?

עולים לירושלים! מבטיחה לעדכן!

עדי

מה עושים היום - פעילויות עם הילדים #1

אל תספרו לאף אחד, ובטוח שחלק מכם יחשוב שאני לא ממש שפויה, אבל אני די אוהבת את החופש הגדול, ולא רק בגלל שהיומולדת שלי (ושל חצי מהקרובים לי) מגיע בסופו.

מרגישה שזו ההזדמנות שלי להיכנס לעולם של הבנות - לג'ימבורים למיניהם, לדיסני על הקרח (לא ברור מי נהנה יותר. או שכן ברור. אני), ואפילו הים הפך ממטרד מלא חול וקרם הגנה למקום שאפשר ליהנות בו...

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל אם אני מגיעה מוכנה מראש - לחום, לבלאגן, לקצב של הילדות - זה מרגיש לי הרבה יותר קל. 

מצד שני, זו אפשרות גם להכניס אותן לעולם שלנו - איתי ביצירה, איתו במטבח ואפילו לצרף אותן לעבודה.

אז כל שנה, כשהחופשה המשפחתית מתקרבת, אני מנסה למצוא משהו יצירתי שנוכל לעשות יחד, עם כל האחיינים. בשנה שעברה הכנו חולצות (הצלחה מסחררת) וניסינו להפריח פנסים סיניים (פיאסקו מוחלט, תיכנסו ותראו בעצמכם). 

השנה היה לי מאוד קשה למצוא רעיון שיתאים מגיל 3 ועד גיל 10. בסוף הלכתי על דברים פשוטים אבל חמודים - מתקן האכלה לציפורים ממקלות של ארטיקים וסימניה מקושטת בוואשי טייפ.

למרבה הצער, בעלי, שיזכה לחיים ארוכים, צילם את כל הסדנה של המתקן לציפורים בוידאו במקום בסטילס, אז נצטרך להסתפק בתמונות של הסימניה, ובמה שצילמתי אחר כך בבית :)

אז אם עוד נשאר לכם טיפה כוח (והרבה מקלות של ארטיקים), מוזמנים לנסות גם, וכמובן לספר לי איך היה.
בפוסט הבא - עוד רעיונות לרגע האחרון של החופש למי שעוד נותרה לו טיפת סבלנות...

עדי