חזרה לשגרה

השבוע הסתיימו להם שני חגים אהובים במיוחד - שבועות ויריד החלומות של נתנאלה.

למרבה הצער, שבועות יחזור שוב רק בעוד שנה (ועד אז אצטרך להתנחם בזיכרונות של עוגת גבינה ובהבטחות שווא של בעלי להכין לי אחת "מתי שאת רק רוצה").

לעומת זאת, יריד החלומות של נתנאלה, חג לחובבי היצירה והעיצוב באשר הם, יתחדש עלינו שוב כבר בעוד מספר חודשים...

גם הפעם ביריד היו המווווווון מציגים, חלק מוכרים, חלק חדשים, אלפי נשים נרגשות, כמה בעלים משועממים עם עגלות (מודה באשמה, גם בעלי נתבקש להגיע על תקן הבייביסיטר) ודוכן אחד שהתור בו אף פעם לא נגמר (נראה אם תנחשו איזה דוכן...)

הגעתי ליריד ביום חמישי בבוקר, ומיד אצתי רצתי לדוכן של יעל יניב לאסוף את ההזמנה שלי - מדבקות אותיות וטפטים.
כרגיל, יעל עושה דברים מדהימים, אבל הפעם כבר לא יכולתי לחכות לטפטים. במיוחד לטפט ספציפי שהזמנתי כדי להשלים פרויקט שתקוע אצלי כבר כמה שבועות.

מגירה ישנה שנמצאה עזובה ברחוב הפכה למדף לחדר של הבנות:

לפני

אחרי

 את המגירה צבעתי בצבעי הגיר של אמריקנה (בארץ משווקים ע"י נתנאלה, אבל אני הזמנתי ב-Jo Ann), הדבקתי טפט, והוספתי מדף קטן (עם דבק נגרים).

אגב, ההדבקה של הטפט לוותה בכרטיס אשראי להחלקה ולמניעת בועות, וגם בהרבה חרדות, אבל אחר כך ראיתי טיפ של יעל יניב שהסבירה איך להדביק מהר ובקלות:

מערבבים מים וסבון כלים בבקבוק עם שפריצר. מקלפים את הנייר בגב הטפט ומניחים את הטפט על הרצפה עם הדבק כלפי מעלה. משפריצים מי סבון על החלק הדביק ואז מדביקים למשטח. ממקמים נכון ומתחילים להחליק את המים החוצה עם כרטיס אשראי. אחרי 24 שעות זה מתייבש והטפט דבוק מושלם.

מבטיחה לנסות ולעדכן איך היה...

בהמשך מיהרתי לדוכן של נתנאלה. היות ואני אדם די אופטימי, היתה לי תקווה שבבוקר לא יהיה תור...
ובכן... לא.
לצערי ביום חמישי כבר לא היה הסט הענק של החותמות, אך עדיין נותרה בידי רשימה באורך של רחוב קטן. התאזרתי בסבלנות, משכנתי את הבנות וכמובן שיצאתי עם מלא שקיות והרגשה שיכולתי להמשיך עוד ועוד...

וכמעט שכחתי - אפילו יצא לי סוף סוף לפגוש את הפנים מאחורי הבלוג - קרן מהבלוג פרפרים, שאותו אני קוראת באדיקות כבר כמה שנים וממליצה לכם בחום להירשם לעדכונים שלה!

משם המשכתי לסדנת פרחים כיפית עם רחלי וגלי, שבה התווספו ל-wish list שלי פאנץ' הפרחים והעלים.

זהו בינתיים. מוזמנים לכתוב לי על החויות שלכם מהיריד ובכלל...

עדי

ביקור חולים ופסטה שיבולים

שבוע מעט עמוס עובר על כוחותינו, שזה דבר (יחסית) חיובי.

רק טיפ קטן למי שטרם התנסה בזה - אם אתם אוהבים לישון, אולי לא כדאי לכם לנסות לגמול את הילד שלכם מבקבוק לפני השינה. רק אומרת. ואולי כן... עניין שלכם, אני הזהרתי.

כדי להתיש אותה ולצמצם את זמן ההרדמה בלי הבקבוק, נסענו לים (וגם כי ממש,אבל ממש חם). מי שמכיר אותי יודע שקשה לי להתייחס לזה בתור בילוי, אבל האמת שהיה סבבה. אני אגלה לכם בסוד שהיה אפילו כיף, אבל עדיף שבעלי והבנות לא ידעו את זה, שלא יתלהבו יותר מדי...

רק מה? אני כבר יום שלם עובדת בלסדר, לכבס ולנקות אחרי הים, מה שגורם לי לא לשבת ולבהות בטלויזיה תוך כדי כך שהמוח שלי נמס ומתאים את עצמו למזג האוויר... אח, קשים הם חייה של אישה בחופשת לידה ;)

חוץ מזה, אני מאוד עסוקה בלהתכונן ליריד של נתנאלה - מה אני אקנה, כמה אני אקנה, האם אצטרך לעזוב את הבית בבושת פנים אחרי שכרטיס האשראי שלי ייחסם, כאלה מן דברים...
מבטיחה לספר חוויות בשבוע הבא...

בינתיים, לצערי חברה היתה צריכה לעבור ניתוח (שעבר בהצלחה, אל דאגה), ועכשיו היא במנוחה בבית. עדיין לא הצלחתי לבוא לביקור חולים אמיתי ולארח לה חברה, אבל לפחות חסכתי לה טיפה עבודה במטבח - והכנתי לה פסטה וגם כרטיס:

אגב, הפסטה שיבולים זו מהדורה מיוחדת לכבוד שבועות, שהבת שלי התלהבה ממנה בטירוף ונלקחה אחר כבוד לגן, להציג אותה במפגש. ואם כבר בשבועות עסקינן, אני באופן אישי לא צריכה להכין השנה זר, אבל הפסטה הזו כיכבה בשנה שעברה כבסיס לזר אלטרנטיבי אצל דנה ישראלי בבלוג. אני אהבתי את הרעיון מאוד. 
ולמי שכן צריך להכין זר, הדרכה לשזירת זר מפרחים מלאכותיים מיו-טיוב ממש כאן, וגם אם אתם מעדיפים פרחים אמיתיים, הרעיון זהה :)

חג שמח בינתיים,
עדי

Say cheese

כן, כן, גם אני הצטרפתי לפייסבוק :)

מוזמנים לעמוד של הסטודיו של עדי (וכמובן לעשות לייק אם אהבתם) שם תוכלו להתעדכן במה חדש אצלי ולספר לי קצת על עצמכם...

אז מה חדש אצלי?

האמת שיש קצת - בכלל לא סיפרתי מה מעסיק אותי בשבועות האחרונים - התחלתי ללמוד צילום בסדנת הצילום של דנה ישראלי, שמסתיימת השבוע. 

הזמן עבר לי ממש מהר וקצת חבל שכבר נגמר, אבל למדתי המון דברים חדשים, כלים שמאפשרים לי גם לשפר את הטכניקה וגם את כל השאר (הסטיילינג, הקומפוזיציה וכו') ועל הדרך לשדרג את הבלוג :)

חוץ מזה, היה ממש כיף, דנה עצמה מקסימה, ויש לה המון טיפים שלי באופן אישי עזרו מאוד, בעיקר ב"לכוון את העין" - לשים לב לדקויות שפעם לא הייתי שמה לב אליהן בצילום ובכלל... וזה בכלל בלי להתייחס לזה שהכרתי אחלה בנות!

בקיצור, סדנה מומלצת מאוד (!!!) ואין לי ספק שבעתיד גם אצטרף לסדנת הפטושופ סדנה מעבירה.

כדי שגם אתם תוכלו לראות מה למדתי הנה כמה תמונות של כרטיסים שכבר הופיעו בבלוג, הפעם בצילום איכותי יותר (כמעט לא מרגישים שהתלהבתי מהבמבי של דנה, נכון?):

וקצת תמונות של שיעורי בית (כי ממש בא לי להשויץ):

יש לי עוד המון מה להראות לכם, אבל כבר כמעט ארבע ואני רצה לגן :)

עדי

אגב, אם תהיתם, כל קשר בין שבועות לכותרת מקרי בהחלט :)

יש לי יום יום חג

אני מרגישה שלא הייתי בבלוג בערך נצח, בזכות חגים וחגיגות שהעסיקו אותי עד מעל לראש (תיכף תראו...) וגם בגלל דלקת גרון די אגרסיבית, שהשאירה אותי במיטה :(

אבל עכשיו חזרתי בכוחות מחודשים וזה מה שעשיתי בזמן שנעלמתי:

קודם כל, מה שכבר הפך למסורת - ביום העצמאות אנחנו כבר כמה שנים מארחים חברים מהצבא. השנה רצינו גם ללכת עם הילדות להסתובב ביישוב (ילדה בת שנתיים וחצי + צ'יפס + צמר גפן מתוק = הצלחה בטוחה) והאמת, כבר חשבנו לבטל, אבל אני גאה להגיד שלא רק שלא ביטלנו, גם היה ממש כיף (והלכתי לישון בשתיים, שזה בד"כ השעה שאני מתחילה להתעורר בה, אבל מי סופר...)!

מבחינת אוכל ביום העצמאות, אנחנו חסידים של מאיה, מהבלוג בצק אלים, שכתבה פוסט מושלם שמסכם את כל מה שצריך למנגל ל-12 איש. חוצמזה שכשמדובר בחברים שלנו, כנראה צריך לשלש כמויות...

ולמחרת - הבריתה של ביתנו (עד שאני כבר כותבת פוסט, היא קמה שוב לאכול. הפסקה).

ניסינו לעשות הפעם משהו שיאפיין אותנו, אז אני התמקדתי בחלק של העיצוב ובעלי לקח על עצמו את שולחן המתוקים (כפי שניתן לראות טרנד הממתקים עדיין שולט בביתנו הקט).

הלכנו על סגנון כפרי ורומנטי, ולקישוט (וגם להזמנה) בחרתי בחותמת של בל אנד בו ובפאנץ' פרפר כמוטיבים העיקריים בעיצוב.

רצינו להגשים חלומות לכמה ילדים מתוקים במיוחד (ממש מתוקים, כלומר מלאים בסוכר), אז בצד שולחן הממתקים הצבנו ערימת שקיות נייר (ממותגות, בטח שממותגות) אותם ניתן למלא בממתקים (ולמלא. ולמלא. ולקחת עוד שקית). לעיצוב השקיות והשתמשתי בחותמת מהממת של נרקיס שחף ובחותמות של בל אנד בו:

לילדים היתה פינה משלהם, עם מתנפח, בלונים ובועות סבון, שגם הן מותגו בהתאם:

על השולחנות הנחנו צנצנות ובקבוקים עם פרחי גיבסנית, שהפשטות שלהם, יחד עם זה שהשתמשנו בדי הרבה פרחים (ופרפרים), נתנו תחושה נינוחה ואביבית.

הפעם לא כתבתי מאיפה כל דבר, אבל אתם מוזמנים לכתוב לי אם יש משהו שמעניין אתכם.

המשך שבוע נעים ובריא לכולכם :)

עדי

ניסוי כלים

*** לאחר שימוש ממושך בטרימר של מרתה סטיוארט ועם הצטרפותו של טרימר חדש מבית FISKARS למשפחת הכלים שלי, עדכנתי את חוות הדעת שלי וערכתי את הפוסט ***
 לפני כמה שבועות קיבלתי משלוח מ-Jo-Ann, חנות יצירה בארה"ב עם כל מיני הפתעות שהתאפקתי הרבה זמן מלהזמין...

בין היתר היו שם קרופ-א-דייל, שזה מחורר שגם יודע לקבע ניטים בנייר, בד ואפילו אלומיניום דק (לא בדקתי, אבל ככה מספרים), אבקות אמבוסינג ואקדח חום, שבקרוב אראה לכם קצת תוצרים שבהם השתמשתי בהם וגם טרימר שהוא גם לוח קיפול.

עד היום היה לי טרימר מאוד פשוט של חברת FISKARS שקיבלתי פעם במתנה,

ויש לו גם אופציה לקיפול (החלק השחור):

אבל הוא היה קטן ומעט מוגבל ביכולותיו, אז עכשיו השתדרגתי וקניתי לוח קיפול משולב עם טרימר של מרתה סטיוארט ובגלל שראיתי שהרבה בנות מתלבטות/שואלות בנוגע ללוח קיפול/טרימר/לוח קיפול משולב טרימר - האם לקנות, ואם כן איזה, אשתף אתכם בהתרשמות שלי מהמוצר.

קודם כל, המידות של הלוח - הוא מתאים לנייר 30*30 ס"מ, מה שאומר שהוא עצום :)
מצד אחד, מאוד נוח לחתוך איתו דפים גדולים, מצד שני, הוא תופס המון מקום, ויכול להיות שיש כאלה שיעדיפו משהו קצת יותר קומפקטי. מה שכן, העובדה שהוא גם לוח קיפול וגם טרימר אולי כן חוסכת קצת במקום... לשיקולכם.

הלוח מגיע עם עט לקיפול/הבלטה ובעיני עדיף היה אם היו מצרפים עצם קיפול, כמו ברוב הלוחות.

חוץ מזה, הסימונים עליו מאוד נוחים, למעט העובדה שמדובר באינצ'ים, שלי באופן אישי קצת יותר קשה לעבוד ככה, אבל מילא...

החלק הממש נחמד בלוח הזה הוא שהוא מגיע עם הרבה סרגלים שעליהן מופיעות הנחיות מאוד ברורות ליצירת כרטיסים שונים (גדלים שונים של כרטיסים שנפתחים כמו ספר או כמו שער), קופסאות וגם פרחים (רוזטות).

בנוסף, יש אביזר משולש "שמתיישב" על הפינה של הלוח, ליצירת מעטפות בכל מיני גדלים, כולל הנחיה עבור מספר גדלים שימושיים של מעטפות. 

*** הפוסט נערך *** בסך הכל זה לוח מאוד נוח, עם הרבה אפשרויות ואני מרוצה ממנו.
נקודה בעייתית מאוד - הסכין נוטה לקרוע את הדפים ודרוש להפעיל הרבה כוח על מנת לחתוך.

אתמול, בהמשך לשיחה עם אחותי שמתחילה עכשיו תקופה עמוסה של מבחנים, החלטתי להכין קופסא ראשונה, שתוכל לשמש אותה לכרטיסיות עם סיכומים/נקודות חשובות. 

קודם כל קניתי כרטיסיות צבעוניות פשוטות (אני קניתי באופיס דיפו, אבל כמעט כל חנות ציוד משרדי מחזיקה משהו כזה) וחתכתי אותן לחצי. אחרי החיתוך קיבלתי ניירות במידה 4.5*4 אינצ'ים והחלטתי על קופסא בגודל 1*5*4.5. אני בכוונה משתמשת כאן באינצ'ים, למרות שכבר אמרתי שזו מידה שלא נוחה לי, כי זה הסימון על הלוח ובכרטיסים עם ההנחיות.

אח"כ לקחתי דף כדורים פורחים מסטאק של נתנאלה (רציתי לשים לכם קישור, אבל נראה לי שהוא כבר לא נמכר) וחתכתי אותו לגודל 7*6.5, כלומר תוספת של אינץ' אחד בכל צד. על הנייר מסמנים בעזרת עצם קיפול קו במרחק של אינץ' אחד מכל קצה של הדף, ככה שמקבלים מלבן ומקפלים פנימה את ארבע הדפנות של הקופסא.

אחר כך גוזרים את החלקים המסומנים באדום ומדביקים.

השלב הבא הוא המכסה. הגדלתי אותו טיפונת (המידות שלו הן 1/4*1/8 5*5/8 4) , כך שיהיה מעט גדול יותר מהקופסא (תוספת של שמינית אינץ' לאורך ולרוחב) ויתיישב עליה בנוחות. 
ההכנה זהה להכנה של הקופסא, למעט העובדה שהקיפול כאן נעשה במרחק של רבע אינץ' מהקצה.
אם רוצים לקשט, עושים זאת לפני שמדביקים את המכסה, כי אחר כך קצת יותר קשה.

בגלל שהנייר יחסית דומיננטי, קישטתי ממש בעדינות - הדבקתי סרט ומעליו תגית מוגבהת בדבק ספוג דו"צ. עבור התגית (גם הפאנץ' נרכש ביריד של נתנאלה וכבר לא במלאי) השתמשתי בנייר מאותו סטאק, למרות שאם היה לי נייר חלק בצבע מתאים, הייתי מעדיפה להשתמש בו (או בכלל נייר שייתן טיפה יותר קונטרסט), ויישנתי בקצוות באמצעות דיו דיסטרס חום. 
הוספתי אותיות קטיפה של רחלי גזית ומסטיקים ("תוצרת הארץ") שאני מאוד מאוד אוהבת.

וככה זה נראה בסוף:

שיהיה המשך שבוע רגוע :)

עדי

מעדנים ופינוקים אחרים

כבר ציינתי עד כמה אני אוהבת סדנאות?!
אם לא, אז הגיע הזמן...

ביום שישי הייתי במעדניית הסדנאות של דנה ישראלי. זו כבר המעדניה השלישית שאני משתתפת בה ונראה לי שהיא המוצלחת מכולן...

קודם כל, שתי המעדניות הקודמות היו במתחם התחנה בתל אביב, שהיה מעוצב יפה וגם אז היה ממש ממש כיף, אבל גם צפוף ורועש.

הפעם, דנה בחרה במיקום קצת שונה - בנחלה בבית עובד, שהוא בעצם גן אירועים שהיה מעוצב פשוט מהמם!

כמו שכבר הזכרתי פעם או פעמיים (או שבעים), אני אחרי לידה, ומכיוון שדנה הזמינה באופן מפורש גם גברים, שכנעתי את בעלי שנעשה סדנאות עוקבות, ככה שהוא אפילו לא התבאס מהבייביסיטר :) 

האמת שחשבתי שמדובר ברעיון מקורי וגאוני, אבל מסתבר שאני ממש לא היחידה שחשבה על זה...

חוץ מזה, שבמעדניית הסדנאות כמו במעדניית הסדנאות, חושבים על כל הפרטים הקטנים (כן, עוגות שמרים, אני מדברת עליכן...), אז גם זמן ההמתנה הפך להזדמנות נדירה לבטלה מפנקת וגם מזג האויר שיתף פעולה והתאים בדיוק להסתובבות/רביצה עם עגלה ותינוקת קטנטנה.

אבל העיקר הוא כמובן הסדנאות עצמן - אני עשיתי סדנת שרפרף בטון עם טל ראובן, שהיתה מעניינת מבחינת ההיכרות עם החומר הדי פשוט וידידותי הזה וגם התוצר מקסים בעיני (לא צילמתי אותו מכיוון שהוא עדיין מתייבש)...

הרגליים מתייבשות

השרפרף בתוך הדלי המשמש ליציקה

ובעלי בחר בסדנה לבניית שולחן צד עם ניל מאור פרידמן, ונהנה בטירוף - מהבניה, מהמוצר ואפילו מהאירוע עצמו - האווירה, העיצוב ובכלל...

בקיצור, מומלץ ביותר! 

מקווה שניפגש שם בשנה הבאה :)

עדי

ליל הסדר here I come

אני (מן הסתם) לא מארחת את ליל הסדר, והאמת שלאף אחד אין יותר מדי ציפיות ממני, בטח לא השנה, מה שמאפשר לי להשקיע את זמני ומרצי בדברים הקטנים שיוצרים אווירה נעימה ותמיד נותנים תחושה קצת אחרת, חגיגית ומפנקת.

הפעם הכנתי שקיות הפתעה, למבוגרים ולילדים בעלי טעם משובח ;)
אפקט הרושם של שקית כזאת על כל צלחת הוא לא רע בכלל בהתחשב בזמן הקצר שלוקח להכין אותן...

לצורך הכנת השקיות השתמשתי בשאריות בד כותנה לבן, הכי פשוט שיש, ובסרט בד שקניתי בחנות יצירה. 
למי שאין כוח/ לא יודע לתפור - אפשר גם לקנות שקיות מוכנות...

תפירת השקיות:

1. חותכים מלבן ברוחב 15 ס"מ ובאורך 35 ס"מ (כמובן שכל מידה אחרת שתבחרו בה כנראה תתאים), מקפלים לשתיים ותופרים את שני הצדדים. צד אחד תופרים ממש עד הסוף ובצד השני מסיימים לתפור בערך 2.5 ס"מ לפני הקצה, כדי שישאר לנו קצה אחד פתוח שדרכו נשחיל את הסרט.
   
   
   
2. בחלק העליון של השקית מקפלים את הבד החוצה חצי ס"מ, ואז עוד קיפול של 1 ס"מ ותופרים ליצירת "תעלה" שבה נשחיל את הסרט לקשירה.
   
3. הופכים את השקית כך שכל התפרים מוסתרים בפנים.
4. בעזרת סיכת ביטחון שמחוברת לשרוך/סרט בד משחילים את הסרט.

על השקיות מחתימים בדיו שמתאים לבדים (למשל versacraft) ומגהצים.

ממלאים באגוזים או כל פינוק אחר שעולה על דעתכם, מוסיפים ברכה קטנה (אני השתמשתי בפאנץ' תגית ובחותמת מסט האותיות של קסם שימושי) ומניחים לכל אורח על הצלחת.

ועוד כמה רעיונות קטנים שאפשר להכין במינימום זמן:

דגלוני הושבה (על משקל פתקי הושבה):

קישוטים לבקבוקי היין:

חג שמח!

עדי