יום שבת, 12 באוקטובר 2019

קישוטונים לסוכות בחמש דקות

בין שבת לחג, לשבת, ולעוד חג, הצלחתי לגנוב כמה דקות עם אלה שלי, להכין קישוטים לסוכה.
השנה זכינו בהמון ימי חג ומועד באמצע השבוע, ויצא שלא הספקתי להכין כמעט כלום, אז הלכתי על קישוטונים קטנים (בערך בגודל אצטרובל) שלא מסתבכים איתם יותר מדי...


תצטרכו בסך הכל קצת פחות מדף מדוגם  בגודל 12X12 (עדיף משני הצדדים, כמו שתוכלו למצוא כאן), חתיכת סרט (מגוון גדול תוכלו למצוא ממש כאן) ודבק חם.

גוזרים:
1. 2 רצועות ברוחב אינץ' אחד (האורך הוא כמובן 12 אינץ')
2. 2 רצועות ברוחב 1.5 אינץ' ובאורך 10.25 אינץ' ומדביקים אותן אחת לשניה ליצירת רצועה ארוכה (20 אינץ')
3. * 2 רצועות ברוחב 1.25 אינץ' (האורך הוא כמובן 12 אינץ')
    * רצועה ברוחב 1.25 אינץ' (האורך הוא כמובן 12 אינץ') תשמש אותנו ליצירת שתי רצועות נוספות  - כל אחת מהן תהיה באורך 4.5 אינץ'. נדביק כל אחת מהרצועות הקצרות לרצועה ארוכה (12 אינץ') ליצירת 2 רצועות של 1.5 על 16.

סה"כ קיבלנו:
2 רצועות של 1X12 
2 רצועות של 1.25X16
רצועה אחת של 1.5X20


נקפל כל אחת מהרצועות כמו אקורדיון (כל קיפול בערך ברוחב של חצי אינץ'):


נדביק אחת הקצוות של כל רצועה אחד לשני: 


נכין מהן רוזטות - נדביק את החלק הפנימי בדבק חם (אני הדבקתי גם מלמטה ומלמעלה):


ונדביק אותן אחת לשניה - קטנה -> בינונית -> גדולה -> בינונית -> קטנה.
נדביק סרט בחלק העליון.
וזהו :)

מקווה שנהנתם והמשך חגים שמחים,
עדי

יום שישי, 27 בספטמבר 2019

שנה טובה

עוד רגע ראש השנה, ונראה לי שהפעם השנה שלי מתחילה אחרת.

השנה בחרתי לקדם כמה דברים שחשובים לי מאוד, לעשות הרבה יותר, והרבה פחות להמתין לדברים שיקרו מאליהם, או שיתדפקו על דלתי.

כחלק מההחלטות האלה, התחלתי לשים דגש על ניהול הזמן שלי. מסתבר שבאמת אפשר להספיק קצת יותר 😊

כחלק ממטרת העל, אני מנסה להיות יותר מתוכננת, ובשלב ראשון הכנתי לוח שנה שולחני.
השתמשתי בלוח השנה הזה מרעותא, יחד עם הסטאק To be mom, שאומנם התברך בצבעים משגעים, אבל גם מעלה בי איזו תחושת אי נוחות לאור נוכחותם האינטנסיבית של שואבי אבק ומיקסרים...





לסיום, מה אפשר לאחל לקראת השנה החדשה?

מאחלת לכן, וגם לי, שנאהב, את עצמנו ואת הסובבים. שנשמח, שנהיה סלחניות ומלאות חמלה, שנהנה מהדרך, וכמובן - שנהיה יצירתיות 😍😍😍
ובהקשר הזה, אני ממליצה מאוד על הפוסט האחרון ומלא ההשראה של אפרת יפה, מהבלוג קפה ויפה, שעוסק בחקר היצירתיות. תיכנסו לקרוא. כדאי לכן.

אז שתהיה שנה של הצלחות, שמחות, אהבות, התפתחות והרבה הרבה בריאות,

עדי

יום ראשון, 15 בספטמבר 2019

מיני אלבום חגיגי

אתן יודעות מה אני חושבת?

אני חושבת שלחוויות שלכן מגיע יותר. 

אחרי חופש ארוך, שבו השקענו, תכננו, נסענו, הזענו, התאמצנו, צילמנו...
ועכשיו מה?!

וה בדיוק מה שאני מתכננת לסדנה שאני מעבירה ביום רביעי. לתת לתמונות מקום של כבוד.
כבוד לחוויה, כבוד למה שאנחנו בונות, כבוד לנו. 

בניתי הפעם אלבום שנותן הרבה מקום לתמונות (בגודל סטנדרטי), בסדנה שתתאים גם למתחילות.

ובאמת שלא ברור לי איך קרה שהפוסט הזה עולה רק עכשיו, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא...





ביום רביעי הקרוב, ממש בעוד כמה ימים, אני מעבירה 2 סבבים של סדנה ממש מתוקה, שמתאימה גם למתחילות, בסטודיו רעותא בתל אביב.

נשארו מקומות בודדים, אבל אתן מאוד מאוד מוזמנות להצטרף 😍

עדי

יום שני, 5 באוגוסט 2019

יום של חול

כמה זמן לוקח מהרגע שצץ רעיון לפרויקט ועד לזמן שבו הוא מספיק טוב בשביל לעלות כסרטון לפייסבוק?

אצלי זה מתבשל ממש ממש לאט, ובתקופות כאלה, של הרבה מאוד פעילויות ועומס, אפילו יותר לאט...

מה שהדליק אצלי הפעם את הנורה שמעל הראש, הוא סרטון של קופסה מתפוצצת ומלאת תמונות, שעשתה לי חשק מטורף לרוץ למצוא מלא תמונות של הילדים, ולהכין לי מיני אלבום מתפוצץ שכזה.

מהרגע שהנורה נדלקה, כל חומר שנקרה בדרכי הופך למועמד פוטנציאלי לככב בפרויקט. ואז -
ראיתי את הסטאק הזה (של DCWV) אצל רעות - 
ונורא התחשק לי פרויקט של ים, בריכה ומלא קראפט.
הלכתי לחפש קצת תמונות של ים ובריכה, תיבלתי בקצת ג'ימבורי, ויצא לי פרויקט יולי-אוגוסט מושלם.

ובגלל שכבר הייתי בחנות, קרצו לי תבניות חיתוך משושות, שעליהן בניתי את הקופסה, מה שהפך אותה למגניבה פי מיליון.

עוד קצת אקסטרה זמן שנוצל לטובת הכנת ההדרכה וכתיבת הפוסט, וקיבלנו סך הכל כמעט חודש וחצי. היסטרי.
זו הדרך שלי. היא אומנם ארוכה יותר מכפי שהייתי רוצה, אבל גורמת לי לקחת כל מקור השראה ולהפוך אותו ליצירה שהיא לגמרי אני.

מה הדרך שלכם להביא את עצמכם לתוך היצירה?

יש כמה דרכים לעבוד על הפרויקט הזה -
1. שרטוט של משושה ביד חופשית (פחחחחחח, ממש).
2. בורכתם במכונת חיתוך חשמלית שחותכת מה שתרצו, בכל גודל שתרצו.
3. מתבססים על חותכן משושה (כזה) ומשתמשים בו כתבנית, שזה מה שאני בחרתי.

מכיוון שרציתי לקשט את הקופסה בתמונות, הייתי צריכה ללכת על מידות גדולות יחסית, כדי שיהיה מקום לתמונות בגודל סביר.

דבר ראשון, הכנתי בסיסים מנייר קראפט, ל-3 קופסאות, שיכנסו אחת בתוך השניה, וgבור מכסה לכל קופסה.
1. התחלתי בלחתוך את המשושה הכי גדול מסט התבניות, שישמש לי טמפלט. זה בעצם יהיה הגודל של הקופסה הפנימית ביותר.
2. בעזרת הסרגל השקוף של טים הולץ, שרטטתי את הבסיס לקופסה האמצעית - סימנתי קו במרחק חצי אינץ' מכל צלע של המשושה. 
3. גזרתי את המשושה מהסעיף הקודם, וחזרתי על הפעולה של השרטוט במרחק חצי אינץ', כך שעכשיו היו לי 3 משושים - 
אחד בגודל 3.5 אינץ', אחד בגודל 4.5 אינץ', והגדול בגודל 5.5 אינץ'. העתקתי כל אחד מהם כדי לקבל סה"כ 6 משושים. אני ממליצה לשמור לכם בצד דוגמא של שלושת המשושים (זאת אומרת להכין 3 עותקים מכל גודל) כדי שתוכלו להשתמש בהם אחר כך לגזירת מדוגמים, למכסים או למה שצריך.


השלב הבא היה להשלים את המכסים של הקופסאות. זה נעשה בדיוק אותו דבר עבור שלושת הקופסאות. התלבטתי בין שתי שיטות, ונראה לי שהשיטה שאלמד כאן היא קצת יותר פשוטה.

4. חותכים מראש כמה רצועות ברוחב 12 אינץ' ובגובה 1.5 אינץ'.
5. חורצים (לרוחב) במרחק של חצי אינץ' מהקצה, ליצירת לשוניות קיפול עתידיות.


מניחים את המשושה מעל הלשונית של החצי אינץ' (כמו בתמונה) ומסמנים.


6. חורצים קו קיפול בדיוק איפה שסימנו, עוברים עם עצם קיפול וגוזרים משולש בחלק התחתון (כמו בתמונה). מדביקים את הצלע שסימנו וממשיכים באותו האופן לצלע הבאה.



7. ממשיכים לסמן ולקפל בדיוק באותה השיטה, עד שמגיעים למצב שהרצועה לא מגיעה לקצת הצלע של המשושה. מדביקים רצועה נוספת (כמו בתמונות) וממשיכים באותו אופן עד שמסיימים את המשושה.



8. מדביקים את כל הלשוניות למשושה, וקיבלנו מכסה!


בשלב הכמעט-אחרון נכין את הפאות (הצדדים של הקופסה):
9. מכינים 6 כרטיסיות בכל גודל (סה"כ 18): 


  • 5 על 1/4 3
  • 1/2 4 על 1/2 2
  • 4 על 2
10. חורצים במרחק של חצי אינץ' מהקצה, מקפלים בעזרת עצם קיפול (ראו תמונה) וגוזרים משולשים בקצוות ליצירת לשונית.


11. מדביקים למשושה הבסיס על מנת ליצור קופסה מתפוצצת, באופן הבא:


12. מדגמים את הקופסאות משני הצדדים. 



13. מדביקים את הקופסה הבינונית על הגדולה ואת הקטנה על הבינונית. אפשר לסובב קצת את הזוית, כמוני, או להדביק כך שכולן מיושרות, מה שבא לכם.


אני קישטתי גם את המכסים בכל מיני צורות - מכסה שייקר, מכסה יותר עדין, וגם - האהוב עלי ביותר -  iclay בצורות של צדפים וקונכיות, שיחד עם האותיות מתבנית החיתוך החדשה של טניה סול יצא עדין וממש ממש יפה בעיני.

 


אם אהבתם, מוזמנים לשתף (אותי ובכלל...) 😊

המשך חופש נעים,
עדי

יום חמישי, 18 ביולי 2019

קופסת ההפתעות

מי שעוקבת אחרי בפייסבוק ובאינסטגרם בטח ראתה שאבא שלי חגג 60 שנות.
אני לא יודעת איך זה בבתים אחרים, אבל אני עדיין לא מצאתי פתרון לנושא המתנה לאבא. כמה ספרים/חולצות פולו בן אדם אחד יכול להצטרך???

אני לא אוהבת לתת מתנה רק כדי לצאת ידי חובה, ולכן הפעם המתנה שלי היתה מורכבת משני חלקים -
מתנה קנויה, ועבודת יד שלי.

גלי, האישה המקסימה שעומדת מאחורי 'גלי אהבה ממבט ראשון', מכינה תמונות על עץ ממוחזר. אני בחרתי סט של 2 תמונות של 'תל אביב הישנה', שידעתי שימצאו חן בעיני אבא שלי.
אגב, למי שמתעניין, גלי היתה מהממת, ודאגה שהמתנה תגיע בזמן, ואני ממש ממש ממליצה!!!

מהצד שלי, הכנתי קופסת כרטיסיות, ובתוכה כרטיסיות ועליהן תכונות (חלקן הגדול באדיבותה של אלה, מהבלוג ציפור דרור). כל אחד מבני המשפחה היה צריך לבחור כרטיסיה שלדעתו מייצגת את אבא שלי, להסביר למה, ולברך. 




כל כך התלהבתי מהתוצאה, שהכנתי לכם הדרכה :)

מדובר בפרויקט ממש זריז וחמוד, אבל קשה לצלם אותו, אז הכנתי לכם שרטוטים לחלקים שיותר קשה לראות בצילום.

1. לוקחים נייר בסיס בגודל 1/2 6 על 1/2 9 (כל המידות באינצ'ים). בקופסה שהכנתי לאבא שלי, אני משתמשת בחום כהה הזה, מכיוון שהוא עבה מאוד (350 גרם) ויצר קופסה עמידה ביותר. להדרכה השתמשתי בשחור (250 ג') וגם יצא בסדר, אבל פחות טוב בעיני.

2. חורצים לפי האיור הבא (קו מקוטע = חריצה) ב- 1, 4.5, 5.5 ו-9:

 3. גוזרים על הקוים הרציפים ומסירים את החלקים המיותרים, על פי האיור:
* שימו לב שכדי לקבל לשוניות, גזרתי (באופן לא מדויק, וזה לא מסומן בשרטוט של שלב 2) את המלבנים המיותרים בערך באמצע, ככה שנשארו לי לשוניות לקיפול *


4. מקפלים לפי החריצה, ומקפידים להשתמש בעצם קיפול על מנת שנקבל קופסה עם פאות חדות ויפות.

5. נחתוך את המכסה על פי האיור מטה: 
    2 נקודות חשובות: 
    - בבקשה לא להסיר את כל הלשוניות על אף שמצויר כאן קו רציף.
    - המכסה אמור להישאר מחובר בחלק האמצעי של הקופסה (קו מקווקו). זה קצת מבלבל, אבל אותו לא גוזרים. כן נרצה לעבור על הקו המקווקו עם עצם קיפול כדי לאפשר פתיחה קלה של הקופסה.

6. נדביק את הקופסה באמצעות דו"צ או דבק נוזלי (מניחים את הדבק במקומות המסומנים באדום). 


וקיבלנו קופסה מוש!
לחובבי השדרוגים - נוסיף פנימה תמיכה, שיהפוך את הקופסה להרבה יותר יוקרתית (וגם עמידה), ב-3 שלבים קטנים: 

7. לוקחים עוד נייר בסיס בגודל 5/8 7 על 3/4 3 (יכול להיות גם בצבע אחר) וחורצים ב- 3/8 3 וב- 1/4 4.
 8. גוזרים על פי המתואר בשרטוט ומקפלים.
9. מדביקים בתוך הקופסה.


10. מדגמים ומקבלים קופסה מתוקה, שלא נאמר מארז שנות טובות מהמם, מדף הכרטיסיות התואם לסטאק שנה דבש שעיצבה אושרת קורן.



מקווה שההדרכה היתה ברורה, ואם הכנתם, תהיו חברים ותשתפו אותי :)

עדי

יום שלישי, 9 ביולי 2019

איפה כל החברות שלך?!?!?

כנראה שלא לכך התכוון המשורר בשירו הידוע (א.טרבלסי, בביצוע ע. אדם), אבל עם הזמן, קשה נורא לשמור על קשר עם החברות הטובות מפעם.

הייתי מלקה את עצמי (גם) על זה, אבל לאור ריבוי הממים בנושא הזה בפיד שלי, נראה לי שזו לא רק הבעיה שלי 😅 
הסיבות/התירוצים די ברורים - כולנו עסוקות עד מעל הראש, עבודה, ילדים ושלל משימות מקשים עלינו לשמור קרוב את החברות, שגם להן יש את העיסוקים שלהן... בקיצור, מה שאני מנסה לומר, זה שקודם כל, תשכנעו חברה טובה לגור לידכן (כן, שירה, אני מדברת עלייך 😘), אין כאן 100% הצלחה, אבל לפחות הסיכויים לטובתכן 😊

ומה עושים כשיש חברה שגרה מעבר להרי החושך, במרכז אתרי העבודות על הרכבת הקלה?
חברה אהובה, שלא מצליחים לפגוש אפילו קרוב לכמה שהיינו רוצים?
מכינים לה מזכרת מהחתונה שלה, שתזכיר לה את האירוע המאושר הזה, ותזכיר לי כמה אני מתגעגעת אליה 😍


בגלל שמדובר בפרויקט גדול, עם הרבה משמעות, קצת חששתי לצאת איתו לדרך....
אז הצטרפתי לסדנת אלבום פנורמי של אושרת קורן, ומכאן כבר הדברים יותר זרמו לי. לא אגיד לכן שזה לא לקח נצח, אבל סוף סוף השלמתי את הפרוייקט!!!

השתמשתי ב:
הרי הוא לפניכן, אלבום החתונה של שלומית, חברתי האהובה, ובעלה, שמאז כבר הספיקו להפוך להורים (כן, לקח לי הרבה יותר מתשעה חודשים לסיים את האלבום הזה 😬😬😬)...




 
 
 


נתראה בשמחות 💗💗💗
עדי