מלח מים

הבריכה אצלנו ביישוב היא אחת הנפלאות. היא מתאימה לקטנים ולגדולים, ובכל שעה עגולה יש גלים!
רק דבר אחד שמעיב על השמחה - דבורים. או כמו שטוענים יודעי דבר - צרעות.
לאחר ששתי הבנות שלי כבר נעקצו, וגם אני, ברצוני לשתף אתכם במחקר שערכתי על השיטה הידועה להרחקת דבורים/צרעות - מלח-מים.
לאחר מחקר של כ-25 שנה, אני יכולה לומר לכם שמדובר על שיטה מוכחת! מאז שעברתי את גיל 10, והפסקתי לומר מלח-מים, נעקצתי כבר לפחות 3 פעמים. ואילו לפני כן - אפס עקיצות!
אין מסקנה יותר חותכת מזו!
תודו לי אחר כך 😂😂😂

ואם כבר בעיניני דבורים עסקינן, בפעם הקודמת שפירסמתי כרטיס ספינר עם דבורה, ביקשו שאפרסם הדרכה. אז הנה היא 🐝🐝🐝

לבסיס השתמשתי בבסיס הזהב הכל כך מוצלח הזה - https://goo.gl/5DzbAi שאני אוהבת גם בגלל הגוון העדין, אבל גם בגלל שהוא מספיק יציב מצד אחד ומצד שני נחתך יפה, בלי סיבים. 

את הבסיס, בגודל 4.25 על 10.5 (כל המידות באינצ'ים) חורצים לרוחב ב- 5.25 ומניחים בצד.
את הנייר המדוגם (מסטאק שנה צבעונית של אושרת קורן https://goo.gl/mgKNzT) חותכים בגודל 4 על 5.

עכשיו אנחנו צריכות להכין את המסילה שבה תתעופף הדבורה, יש שתי אפשרויות -
1. יש לכן תבנית חיתוך ייעודית לכרטיסי ספינר, ואז אתן משתמשות בה.
2. אתן חותכות חלון בצורת עיגול בעצמכן על ידי פאנץ'/מחוגה/סכין/מספריים/תבנית חיתוך של עיגול ומהעיגול שנשאר חותכות עוד עיגול, קצת יותר קטן.
למה הכוונה קצת יותר קטן?
זאת אומרת שכשאני מניחה את הכרטיס ובתוכו את העיגול, ישאר ביניהם רווח של משהו כמו 6-8 מ"מ, בדיוק כמו בתמונה.

כדי שהדבורה שלנו תוכל לזוז בתוך המסילה שהכנו לה, נלביש אותה על מעין מתקן הגבהה (שתי אפשרויות גם כאן) -

1. הכנתי עיגול בקוטר חצי אינץ', ועליו הדבקתי 'דיסק' פלסטיק, של MFT (חברה אמריקאית ששמה המלא הוא My Favorite Things) שמיועד בדיוק לזה. היתרון שלו הוא שהוא מאוד חלק ושום דבר לא נתקע, והחסרון הוא שיש אותו רק במעט מאוד חנויות בחו"ל ובארץ אין אותו בכלל...
2  האפשרות השניה היא הרבה יותר נגישה - סיכה מתפצלת! את הסיכה מדביקים לעיגול של חצי אינץ' מהסעיף הקודם.

אחרי הייבוש נועצים את הסיכה בעיגול זהה, ופותחים אותה (כמו בתמונה). 

את הדבורה נדביק על העיגול/הדיסק ונחכה לייבוש.

* אם בחרתן באפשרות של סיכה מתפצלת, תצטרכו לגזור קצת שאריות מסביב לדבורה...*

בינתיים, מדביקים דבק דו"צ גבוה (כזה למשל - https://goo.gl/k7NJ1X) על הנייר המדוגם וגם על העיגול.

מדביקים את הנייר המדוגם על הבסיס

מניחים את הדבורה צמוד לחלון העגול ומדביקים גם את העיגול, כך שהדבורה נמצאת בדיוק במסילה שביניהם.

מוסיפים כיתוב ו/או קישוטים אחרים, וסיימנו.

 

 

בהצלחה!

עדי

על גב תפוס, רחמים עצמיים וראש השנה

בשבוע שעבר נתפס לי הגב. ברמה של לא לקום, לא לזוז ובטח לא לנהוג שעה הלוך ושעה חזור לעבודה.
אז נשארתי בבית, ביום מחלה.
אני לא יודעת מה איתכם, אבל כל פעם שאני נשארת בבית, אם זה עם ילד חולה, או אפילו כשאני מרגישה רע ומחליטה לוותר על עבודה, יש לי תמיד פנטזיה כזאת - לתקתק.
כביסות, סופר, מדיח, סידורים והכי הכי קורץ לי - פרויקטי סקראפ כאלה ואחרים...
בדרך כלל, מתוך רשימה של פלוס מינוס 12 משימות, אני עושה שתיים.
רוב הזמן זה מסתכם באיזה ילד נוגה ומיילל, או בי, נרדמת ברחמים עצמיים על הספה... בכל זאת, יום מחלה. וכנראה שיש סיבה שקוראים לזה יום מחלה ולא יום חופש.
אבל הפעם? לא משימה ולא רבע משימה. לא הצלחתי לזוז. כאבי תופת בכל שינוי תנוחה, טלפונים לאמא לקושש ארוחת צהריים... בקיצור, יום מבוזבז, בפרט שעל השולחן בחדר מחכים לי מארזים מושלמים, שמתזכרים אותי שבעוד חודש וקצת כבר ראש השנה!!!
אז מה עושים???
באותו יום, התשובה היתה פשוט כלום, מחכים לשיאצו של מחר בבוקר. אבל אחרי שהמשבר חלף עבר לו, כבר לא יכולתי להתעלם מהמארזים הנפלאים האלה של אושרת קורן -

שנה דבש (שאזל מהמלאי) ושנה צבעונית - https://goo.gl/mgKNzT

והנה התוצרים שלי -

קודם כל השניים שהכנתי לפרויקט התרומה של שרון שלזינגר מסטאק שנה דבש. הלבן נראה לי בדיעבד קצת חיוור, אבל השחור הוא אחד האהובים עלי בכל הזמנים!

השתמשתי בחותמות של טניה סול עם הבלטה חמה (בלבן) ודיו סטאזון (בשחור).

את הספינר הזה אני גם מאוד מאוד אוהבת, וגם הבנות שלי (אמא!!! הדבורות עפות לאמא שלהן!!!) התלהבו מאוד ;)
הכרטיסיה כמובן מסטאק שנה צבעונית ואת הדבורים תוכלו למצוא כאן.

אחרון חביב, גם הוא מהכרטיסיות של שנה צבעונית, הוא כרטיס שייקר.

חתכתי בסכין את הצנצנות מתוך הכרטיסיה, והדבקתי אותן על הבסיס של הכרטיס (בדיוק באותו מקום שבו הן אמורות להיות, רק שכבה אחת מתחת, מעין רקע לשייקר).

על החלק האחורי של הכרטיסיה הדבקתי וולום, קצת דו"צ גבוה, והנה, השייקר שלנו מוכן!  

אני נהניתי מאוד, מקווה שגם אתם :)
עדי

על אתגרים, גלידה, וביקור בבלוג שווה במיוחד

אתמול קיבלתי את המחמאה הגדולה מכולן.
ל-bff של בת ה-6 היה יומולדת, ולתומי נכנסתי לחנות מתחת לעבודה, קניתי ערכת יצירה בקופסה, הוספתי צמיד עם פאייטים מתחלפים (ה-להיט האופנתי ששום פריט אינו שלם בלעדיו), וחזרתי הביתה.

הילדה התארגנה למסיבה (טקס שכולל מקלחת, חפיפה, סירוק, התקף זעם על השמלה, התקף זעם על התסרוקת, בחירת שמלה ההולמת, לכל הפחות, את טקס הענקת פרסי אופיר ויציאה כועסת מהבית בליווי משפטי מפתח כגון - למה אתם אף פעם לא מבינים אותי/מקשיבים לי, או האהוב מכולם - למה אתם תמיד רוצים שאני אכעס??? שאלה...).

בסוף הטקס המרגש (ואחרי שהיא נרגעה כמובן), היא הודיעה לי חגיגית שמהיום היא רוצה שהמתנות שהיא מביאה לימי הולדת יהיו 'מתנות של דברים שאת עושה, אמא'. מיד התקשרתי לעורך דין, שיניתי את הצוואה והפכתי אותה ליורשת יחידה.

אחר כך, הכנו לחברה כרטיס מפל, עם גלידה(!), כדי שיתאים לאתגר מאכלי קיץ בקבוצה של רעותא.

התכוונתי אפילו להכין הדרכה, אבל כשראיתי את ההדרכה המצוינת של מיכלי, מ'ניירות עם ערך', החלטתי שעדיף שתראו את שלה, כי היא באמת נהדרת, קלה ומובנת.

אז הנה קישור להדרכה - https://goo.gl/AfqZps

והנה התוצר שלי -

השתמשתי בסטאק ממש ישן (Soak up the sun של Carta Bella) שמצאתי נחבא אל הכלים בסטודיו

ניירות בסיס של רעות - https://goo.gl/V2oHWu

מדבקות של Tea&Soda  - https://goo.gl/otNJi7

והוספתי אפילו סרטון (אפשר גם ביוטיוב - https://youtu.be/1lW1cBUbmyU)!

חופש נעים לחופשים, צום קל לצמים, והרבה אוויר לכל מי שמנסה לג'נגל בין עבודה לילדים 😍

עדי

תודה!

הבת שלי עולה לכיתה א'. הו, האימה 😨😨😨
בטח עוד יהיה לי הרבה מה לומר בנושא הזה, אבל כרגע אני יותר בקטע של - 😨😨😨😨😨
והחלק היותר מטריד? נדמה שגם היא כבר הבינה את זה ובינתיים מתחילה לפתח חרדות משלה סביב הנושא.
בקרוב היא תבין שהיא הולכת להיפרד גם מחצי מהחברים שלה, ואז... המממ...
Wish me luck!

אבל כרגע אנחנו עוד בגן, ויש מסיבת סיום, וחיפשו הורים מתנדבים לכתוב ברכה לגננות.
ההיענות, כצפוי, הרקיעה שחקים, ועייפות קיצונית ו/או טמטום אינהרנטי גרמו לי להתנדב.
עם הכרטיסים עצמם אני עוד מסתדרת, אבל הברכה??? HELP!!!!!!

יצא לי פוסט שכולו קיטורים, אז כדי שבכל זאת יצא לנו משהו מזה, הכנתי גם כרטיסים 😃
רוצות לראות?

את ההשראה לכרטיס קיבלתי מג'ניפר מגוויר, והרעיון הוא שמחתימים (בשכבות) על כרטיס רגיל, חותכים את החלק הפנימי (רק אחרי ההחתמה) ומדביקים על מאטינג -

האמת? מדובר בכרטיסים מושלמים 😍

רשימת חומרים (קישורים מהחנות של רעותא):
נייר במרקם חלק להחתמה
נייר בסיס לבן
נייר שימר ורוד (כרגע לא במלאי)
דפים צבעוניים לרקע
דבק דו"צ רגיל 
דבק דו"צ גבוה
חותמת תודה של טניה סול (כרגע לא במלאי)
מדבקות אותיות של יעל יניב
חותמות בשכבות של Altenew
דיו (DYE) בגוונים שונים

ועד הפעם הבאה, שיהיה סוף שנה שמח לכולם!
עדי

תמיד יש מקום לעוד קצת קונפטי

כרטיסים.... כמה אפשר לחדש כאן?
על השאלה הזאת אני מנסה לענות באופן מעט אובססיבי כבר כמה שבועות...

אז טיילתי לי קצת ביוטיוב וגיליתי כמה סרטונים, אפילו לא כל כך חדשים, שקידמו תבנית חיתוך של אלן יוסטון (Ellen Hutson), לבניית ... תופים בבקשה.... כרטיס קונפטי!!!! 🎉🎉🎉
האמת שלא ראיתי כרטיס כזה מגניב כבר מלא מלא זמן!

ומכיוון שבארץ אין כרגע תבניות כאלה, בניתי על בסיס הסרטונים האלה דוגמה משלי לכרטיס קונפטי.

אז מה צריך?

גומיה, נייר, דבק וזהו כמעט :)

שימו לב שהגומיה צריכה להיות בקוטר של (בערך) 5 ס"מ.

בעצם יש לנו כאן כרטיס בסיסי, שבתוכו מסתתרת מעין קופסה שקופצת כשהכרטיס נפתח ומעיפה את כל הקונפטי שעליה.

נתחיל עם המעטפה לקונפטי -
חותכים נייר דק (אני השתמשתי בוולום מרעותא) לריבוע בגודל 2.5×2.5 אינץ'.
מקפלים את הפינות של הריבוע למרכז (כמו בתמונה) ומקבלים ריבוע קצת קטן יותר מ-2×2.
כדי לדעת איפה אמצע הריבוע אפשר למקם את הוולום על הגריד של משטח החיתוך או לקפל את הריבוע על האלכסון, ואז על האלכסון השני. המפגש בין שני האלכסונים הוא המרכז.

נכין את כרטיס הבסיס - 

קארדסטוק לבן בסיסי בגודל 12×4.5 אינץ' שאותו מקפלים לחצי כך שהכרטיס יהיה בגודל 6×4.5.

כדי שהכרטיס ישאר סגור עד שנרצה שהקונפטי שבפנים יקפוץ, אפשר להכין מעטפה מתאימה או חבק. אני הכנתי חבק מרצועת קארדסטוק בגודל 1.25×10. חורצים ב-2.5" וב-7 ושמינית אינץ' ומדביקים ליצירת החבק.

השלב הבא הוא הכנת האלמנט הקופץ -

נחתוך מלבן בגודל 7×3 אינץ'. רצוי להשתמש בקארדסטוק כמה שיותר עבה.

נחרוץ במרחק של חצי אינץ' מכל צד (סה"כ ארבעה). בנוסף, מניחים את הנייר בצורה מאוזנת (לרוחב) וחורצים גם ב- 2.5" וב-4.5".

יוצרים טאבים כמו בתמונה, ובנוסף גוזרים עוד ארבעה חתכים קטנים (איפה שסימנתי את הנקודות האדומות) שבתוכם נקבע את הגומיה.

מקפלים פנימה את שלושת הפלאפים שבצדדים ומדביקים, כדי לחזק את הקופסה הקופצת.

מקפלים לצד השני את הפלאפים העליון והתחתון ויוצרים מעין 'חית' שאותה נדביק בתוך הכרטיס. משטחים את ה-ח', מדביקים פלאפ אחד ואז את השני.

מדביקים את מעטפת הוולום על גבי החלק העליון של הקופסה הקופצת.

מלבישים את הגומיה כך ש'תתיישב' בחריצים שהכנו לה.

עכשיו הזמן לקשט את הכרטיס (כן, patio party, אתה יודע שאני מדברת עליך), למלא את מעטפת הקונפטי בקונפטי/פאייטים/ פינצ'וצ'ים ולמשוך מעלה את הקופסה כך שהגומיה תימתח. 

סוגרים באמצעות החבק ומבהילים את בני המשפחה והחברים באמצעות קונפטי לפנים!!!

אני, למשל, כל כך התלהבתי שמיד שלחתי סרטון לאחותי. תראו מה היא חשבה -

אז הנה הסרטון גם כאן -

מקווה שנהניתן ומחכה לראות תוצרים!
עדי

מסכות? כרטיסי ברכה? למה לא שניהם?

שוב הגיעה התקופה הזו בשנה. פורים בפתח, וכל הפיד שלי מלא בתחפושות וקופסאות בכל מקום...

אז גם אני חייבת!!! ברור...

אבל לפני שנגיע לפורים, שמתן לב שכבר כמעט נגמר פברואר?
יודעות מה זה אומר? נכון!!! יום הולדת שלוש לבלוג!
לרגל החגיגות, כל מי שתגיב כאן, בפוסט הזה, תיכנס להגרלה ולאחר פורים תזכה אחת מהמגיבות להפתעה ממני :)
מוזמנות לשתף להשתתף!!!

וחזרה לעיניינו - 

בגזרת התחפושות הגדולה רצתה להיות אלזה (שוב) ואת הקטנה תיכננתי לשכנע להיות מואנה.

מכיוון שאני יצור אימפולסיבי במידה מסוימת, מיד שאלתי אותה "מה?! שוב אלזה?!" מה רבה היתה אכזבתי כשהילדה באמת הקשיבה לי, והחליטה לשנות את דעתה. לתחפושת של מנורה. מנורת הזהב של בית המקדש.

תגידי לי, ילדה, את נורמלית?!?!?!

ובכן... בקצרה, אני מנסה להבין איך להכין כובע עם 7 קנים...

לגבי הקטנה, היא כמובן סירבה למואנה, אז החלטנו על תחפושת של פופי מהסרט טרולים. אני מקווה שכשהיא תשנה את דעתה בשניה האחרונה, תימצא איזו תחפושת שתניח את דעתה.

בכל מקרה, אולי עדיף להשקיע את המאמצים במקום שבו יש לי יותר סיכוי... נקווה שבגזרת משלוחי המנות יצליח לי יותר :)

והפעם הדרכה סופר קלילה לברכה פורימית!
המסיכה נפתחת ובפנים אפשר לכתוב, לצייר, לאייר, לקשט ובאופן כללי - להתפרע (ברוח החג כמובן).

הדפים הם דפי הבסיס המטאליים החדשים ומהממים של רעותא - בזהב ובפנינה והמדבקות של Tea&Soda.

הבסיס הוא בעצם סילואט של מסכה. אני לקחתי את שלי מ-PDF חינמי שמצאתי משוטט לו ברחבי האינטרנט, אבל השמועה אומרת שיש גם מוכשרות שיצליחו לצייר את זה בעצמן...
את המידות אתן יכולות להגדיל ולהקטין כרצונכן,אני השתמשתי במסכה באורך 14 ס"מ ובגובה של כ-6-7 ס"מ.
את המסיכה אנחנו מעתיקות פעמיים, עם חפיפה קטנה בקצה, כדי שנוכל לקפל אותן אחת על השניה כשהן חופפות, כמו בתמונות - 

אגלה לכן סוד קטן - אני השתמשתי בקריקאט לחיתוך, אבל זה רק פתרון לעצלניות... אפשר כמובן גם בלי.

שדרוג קטן ולא הכרחי - הוספתי בקצה האחד רצועת נייר, כדי לסגור את המסיכה כמו שצריך, שלא תיפתח, ובצד השני, עשיתי חיתוך קטן, כדי להשחיל דרכו את הרצועה הסוגרת.

נחתוך בקצה הכפול (הסגור) שני חתכים קטנים, כדי שנוכל להשחיל פנימה את הקש.

ועכשיו - קישוטים!

פורים שמח!

עדי

על קיפודים וחיות אחרות

השבוע נחה עלי רוח קוצנית מעט, ושלחה אותי להכין 2 כרטיסי קיפודים -
אחד, ישראלי לגמרי, שכולו מאיירת אחת מוכשרת בטירוף ושמה מיכוש.
והכרטיס השני - כרטיס סליידר 100% אמריקאי, בסגנון וגם בחומרים.

הראשון, כרטיס נפתח ("gate fold") עם סגירה משתלבת (זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע).

הדפים הם של מיכל מרקו, הלא היא מיכוש, ואת הקיפוד לקחתי מספר המדבקות שלה.

את הבסיס של הכרטיס (הקארדסטוק הלבן) חתכתי בגודל "10 על "6 וקיפלתי במרחק של "2.5 מהקצוות (המידות באינצ'ים).
חתכתי 2 רצועות נייר מדוגם בגודל 7/8 5 על 3/4 2 (כלומר קטן בשמינית מהבסיס) והדבקתי על הבסיס.  
את המדבקה של הקיפוד הדבקתי על קארדסטוק לבן וחתכתי עם תבנית חיתוך עגולה. 
חתכתי עיגול נוסף, קצת יותר גדול, מקארדסטוק אפור, שבמרכזו חתכתי עיגול נוסף, באותו גודל של הקיפוד. יוצא שמתקבל מעין חישוק טיפה יותר גדול מהקיפוד.
את הקיפוד הדבקתי על צד אחד בלבד בדיוק במרכז הכרטיס, כך שחצי ממנו מודבק והחצי השני משוחרר. 
עם החישוק עושים בדיוק אותו דבר רק בצד השני - מורחים דבק רק על חצי חישוק וממקמים אותו כך שהוא נמצא בדיוק מסביב לקיפוד.

לכרטיס השני, גם הוא קיפודי, השתמשתי בסטאק של echo park שנקרא The Story of Fall מהחנות של רעותא, ובינתיים כבר אזל...

הדשא נחתך באמצעות תבנית חיתוך, וגם המסילה עליה מתהלך הקיפוד להנאתו :)

מדביקים את הקיפוד על חתיכת דבק דו"צ גבוה ומהצד השני עוד חתיכת נייר שגדולה קצת במעט מרוחב המסילה. אפשר להשתמש גם בפלסטיק ייעודי (למשל של MFT) כדי להגביה את הקיפוד או בסיכה מתפצלת (אם תרצו הדרכה מצולמת לכרטיס סליידר מהסוג הזה, תכתבו לי בתגובות ואצלם הדרכה :) )

ועד הפעם הבאה, מוזמנות לכתוב לי :)

עדי

שנה טובה ומאירה (חלק ב')

שלום לכולם!

איזה כיף שחזרתם :)

למי שפספס את החלק הראשון ובכל זאת רוצה להכין שנה טובה שהיא בעצם כרטיס גירוד - מוזמן לבקר בפוסט שפרסמתי אתמול, ממש כאן.

אתמול התחלתי לספר לכם על הכרטיס השני שהכנו בסדנה ולמה בעצם אני כל כך גאה בו?

אומנם למדתי הנדסה ואפילו המשכתי לתואר שני, אבל פיזיקה נשארה עבורי חידה בלתי פתורה. בתיכון למדתי כימיה והתאהבתי, ומאז שמרתי מרחק מכל מה שהריח מפיזיקה. עד שבשנה הראשונה של התואר הראשון נאלצתי להתמודד עם הפחדים.

עכשיו אמור לבוא סיפור סינדרלה המלמד אתכם שאם רק תרצו משהו ותשקיעו בו מספיק - תצליחו.

אל תאמינו לאגדות. מדובר בשטויות מוחלטות. 

אז למדתי מלא לפיזיקה. מכאניקה וגם חשמל. והכנתי את כל שיעורי הבית. ואם מכאניקה עוד היה איכשהו נשמע הגיוני (כמובן אחרי שמתעלמים מהנחות יסוד כמו מוט אינסופי ועוד שטויות מעין אלו), חשמל זה פשוט סינית למתקדמים.

כמה שלא הפכתי את זה, הגעתי למסקנה שיש אנשים שפשוט אין להם את זה - 60 במבחן ועברתי הלאה. בערך.

אבל!!!

לפני כמה חודשים נתקלתי בפוסט של הבלוגרית האמריקאית Sandy Allnock שהכינה כרטיס עם קיט של חברת Chibitronics, שמיועד לבתי ספר וחובבי סקראפ ובעצם מלמד בניית מעגלים חשמליים ברמה של ילדים בגן חובה (פלוס מינוס).

מכיוון שאני חובבת גימיקים ידועה, מיד רכשתי לי קיט כזה, שישב וחיכה בסבלנות שזמנו יגיע.

והנה, ראש השנה בפתח, הסטאק שתכננתי לקנות לסדנה אזל, וחייבים למצוא רעיון מקורי!

מיד שלפתי את הקיט ה-הו כה מגניב שלי, והכנתי שנות טובות מאירות!

מוזמנים להציץ על כל שלבי ההכנה, החל מבניית המעגל עצמו, דרך הוספת הנורות (שמגיעות בכל מיני צבעים), הסוללה והכרטיס עצמו:

הבנות בסדנה התלהבו בטירוף, וכמובן שגם אני!

אז באמת שתהיה לכם שנה טובה, מבורכת, מלאה ביצירה מכל הסוגים, והעיקר - תהיו בריאים!

שלכם,

עדי