פעם היו לי שאיפות.
חשבתי שאעשה לכל ילד אלבום לופה לשנה הראשונה, וכמובן אלבומים משפחתיים, ושלא נדבר על צילומי משפחה פעם בכמה חודשים, כדי שיהיו גם כמה תמונות של כולנו יחד.
ואפילו עמדתי בזה כשאלה נולדה.
ואז התחלתי לעבוד, והצטרפה אלינו רוני, ואחר כך הדר, ומאות התמונות הפכו לאלפים.
מכיוון שאני טיפוס אגרן למדי, אין באפשרותי לוותר על אף תמונה מתוך 200 התמונות-הזהות-שצולמו-באחר-צהריים-שגרתי-על-הנדנדה-ליד-הבית. כתוצאה מכך, עברה משימת בחירת ומיון התמונות לבעלי היקר, שהוא אדם נטול סנטימנטים.
אבל... אז נוצרה בעיה חדשה - העובדה שהצלחנו למצוא מספר חד-ספרתי של תמונות *טובות* לא הצדיקה בעיניו אלבום לופה שלם, והוא לא אחד כזה שיתפשר על האמת האומנותית שלו. מפה לשם, עשיתי לרוני אלבום שנה ראשונה מתמונות מהווטסאפ של המשפחתון 😄😄
אז כדי לא לטבוע שוב בתמונות, החלטתי לחזור לשורשים - לא עוד אלבומי 'משפחת ברקוביץ' - 1900-2012' - 112 שנה, 6 דורות, ו- 2,500 תמונות בסך הכל.
חזרתי לסקראפ. התחלתי להדפיס מדי פעם כמה עשרות תמונות, ולעשות אלבומים קטנים, לאירועים ספציפיים.
והפעם - יום הולדת בסגנון מיקי מאוס, ואם רוצים לדייק, המועדון של מיקי!
ההשראה לאלבום הגיעה בעקבות הדרכה שעשתה לנו יעל, ואחר כך גם פורסמה בבלוג שלה, קונדסונים), אבל עשיתי כמה שינויים במבנה -
המבנה של האלבום קצת שונה ממה שאני עושה בדרך כלל - יש בעצם מפל בחלק המרכזי, ושני הצדדים סוגרים עליו ואחד על השני (מה שנקרא - trifold). האלבום הוא בגודל של 6*8, שמאפשר יחסית לא מעט תמונות (לי באופן אישי לא היו הרבה תמונות, אז חסכתי בכיסים ופתיחות). מכיוון שזה אלבום, עם נפח, ולא כרטיס, הוספתי בשני הצדדים שידרות של 3/4 אינץ'.
הסגירה של האלבום היא עם מגנטים, ובדיעבד הייתי צריכה לשים שני מגנטים ולא רק אחד.
לבסיס השתמשתי בצ'יפבורד עטוף בקארדסטוק בסיס שחור (250 גרם), שבו השתמשתי גם לכל אורך האלבום.
הסטאק הוא say cheese III של Simple Stories.
ועל הכריכה, כמובן, נקודות דביקות, שאי אפשר בלעדיהן 😊
מקווה שנהנתם,
עדי
