יום של חול

כמה זמן לוקח מהרגע שצץ רעיון לפרויקט ועד לזמן שבו הוא מספיק טוב בשביל לעלות כסרטון לפייסבוק?

אצלי זה מתבשל ממש ממש לאט, ובתקופות כאלה, של הרבה מאוד פעילויות ועומס, אפילו יותר לאט...

מה שהדליק אצלי הפעם את הנורה שמעל הראש, הוא סרטון של קופסה מתפוצצת ומלאת תמונות, שעשתה לי חשק מטורף לרוץ למצוא מלא תמונות של הילדים, ולהכין לי מיני אלבום מתפוצץ שכזה.

מהרגע שהנורה נדלקה, כל חומר שנקרה בדרכי הופך למועמד פוטנציאלי לככב בפרויקט. ואז -

ראיתי את הסטאק הזה (של DCWV) אצל רעות - 

ונורא התחשק לי פרויקט של ים, בריכה ומלא קראפט.

הלכתי לחפש קצת תמונות של ים ובריכה, תיבלתי בקצת ג'ימבורי, ויצא לי פרויקט יולי-אוגוסט מושלם.

ובגלל שכבר הייתי בחנות, קרצו לי תבניות חיתוך משושות, שעליהן בניתי את הקופסה, מה שהפך אותה למגניבה פי מיליון.

עוד קצת אקסטרה זמן שנוצל לטובת הכנת ההדרכה וכתיבת הפוסט, וקיבלנו סך הכל כמעט חודש וחצי. היסטרי.

זו הדרך שלי. היא אומנם ארוכה יותר מכפי שהייתי רוצה, אבל גורמת לי לקחת כל מקור השראה ולהפוך אותו ליצירה שהיא לגמרי אני.

מה הדרך שלכם להביא את עצמכם לתוך היצירה?

יש כמה דרכים לעבוד על הפרויקט הזה -
1. שרטוט של משושה ביד חופשית (פחחחחחח, ממש).
2. בורכתם במכונת חיתוך חשמלית שחותכת מה שתרצו, בכל גודל שתרצו.
3. מתבססים על חותכן משושה (כזה) ומשתמשים בו כתבנית, שזה מה שאני בחרתי.

מכיוון שרציתי לקשט את הקופסה בתמונות, הייתי צריכה ללכת על מידות גדולות יחסית, כדי שיהיה מקום לתמונות בגודל סביר.

דבר ראשון, הכנתי בסיסים מנייר קראפט, ל-3 קופסאות, שיכנסו אחת בתוך השניה, וgבור מכסה לכל קופסה.
1. התחלתי בלחתוך את המשושה הכי גדול מסט התבניות, שישמש לי טמפלט. זה בעצם יהיה הגודל של הקופסה הפנימית ביותר.

2. בעזרת הסרגל השקוף של טים הולץ, שרטטתי את הבסיס לקופסה האמצעית - סימנתי קו במרחק חצי אינץ' מכל צלע של המשושה. 

3. גזרתי את המשושה מהסעיף הקודם, וחזרתי על הפעולה של השרטוט במרחק חצי אינץ', כך שעכשיו היו לי 3 משושים - 

אחד בגודל 3.5 אינץ', אחד בגודל 4.5 אינץ', והגדול בגודל 5.5 אינץ'. העתקתי כל אחד מהם כדי לקבל סה"כ 6 משושים. אני ממליצה לשמור לכם בצד דוגמא של שלושת המשושים (זאת אומרת להכין 3 עותקים מכל גודל) כדי שתוכלו להשתמש בהם אחר כך לגזירת מדוגמים, למכסים או למה שצריך.

השלב הבא היה להשלים את המכסים של הקופסאות. זה נעשה בדיוק אותו דבר עבור שלושת הקופסאות. התלבטתי בין שתי שיטות, ונראה לי שהשיטה שאלמד כאן היא קצת יותר פשוטה.

4. חותכים מראש כמה רצועות ברוחב 12 אינץ' ובגובה 1.5 אינץ'.
5. חורצים (לרוחב) במרחק של חצי אינץ' מהקצה, ליצירת לשוניות קיפול עתידיות.

מניחים את המשושה מעל הלשונית של החצי אינץ' (כמו בתמונה) ומסמנים.

6. חורצים קו קיפול בדיוק איפה שסימנו, עוברים עם עצם קיפול וגוזרים משולש בחלק התחתון (כמו בתמונה). מדביקים את הצלע שסימנו וממשיכים באותו האופן לצלע הבאה.

7. ממשיכים לסמן ולקפל בדיוק באותה השיטה, עד שמגיעים למצב שהרצועה לא מגיעה לקצת הצלע של המשושה. מדביקים רצועה נוספת (כמו בתמונות) וממשיכים באותו אופן עד שמסיימים את המשושה.

8. מדביקים את כל הלשוניות למשושה, וקיבלנו מכסה!

בשלב הכמעט-אחרון נכין את הפאות (הצדדים של הקופסה):
9. מכינים 6 כרטיסיות בכל גודל (סה"כ 18): 

• 5 על 1/4 3
• 1/2 4 על 1/2 2
• 4 על 2

10. חורצים במרחק של חצי אינץ' מהקצה, מקפלים בעזרת עצם קיפול (ראו תמונה) וגוזרים משולשים בקצוות ליצירת לשונית.

11. מדביקים למשושה הבסיס על מנת ליצור קופסה מתפוצצת, באופן הבא:

12. מדגמים את הקופסאות משני הצדדים. 

13. מדביקים את הקופסה הבינונית על הגדולה ואת הקטנה על הבינונית. אפשר לסובב קצת את הזוית, כמוני, או להדביק כך שכולן מיושרות, מה שבא לכם.

אני קישטתי גם את המכסים בכל מיני צורות - מכסה שייקר, מכסה יותר עדין, וגם - האהוב עלי ביותר -  iclay בצורות של צדפים וקונכיות, שיחד עם האותיות מתבנית החיתוך החדשה של טניה סול יצא עדין וממש ממש יפה בעיני.

 

אם אהבתם, מוזמנים לשתף (אותי ובכלל...) 😊

המשך חופש נעים,

עדי

קופסת ההפתעות

מי שעוקבת אחרי בפייסבוק ובאינסטגרם בטח ראתה שאבא שלי חגג 60 שנות.
אני לא יודעת איך זה בבתים אחרים, אבל אני עדיין לא מצאתי פתרון לנושא המתנה לאבא. כמה ספרים/חולצות פולו בן אדם אחד יכול להצטרך???

אני לא אוהבת לתת מתנה רק כדי לצאת ידי חובה, ולכן הפעם המתנה שלי היתה מורכבת משני חלקים -
מתנה קנויה, ועבודת יד שלי.

גלי, האישה המקסימה שעומדת מאחורי 'גלי אהבה ממבט ראשון', מכינה תמונות על עץ ממוחזר. אני בחרתי סט של 2 תמונות של 'תל אביב הישנה', שידעתי שימצאו חן בעיני אבא שלי.
אגב, למי שמתעניין, גלי היתה מהממת, ודאגה שהמתנה תגיע בזמן, ואני ממש ממש ממליצה!!!

מהצד שלי, הכנתי קופסת כרטיסיות, ובתוכה כרטיסיות ועליהן תכונות (חלקן הגדול באדיבותה של אלה, מהבלוג ציפור דרור). כל אחד מבני המשפחה היה צריך לבחור כרטיסיה שלדעתו מייצגת את אבא שלי, להסביר למה, ולברך. 

כל כך התלהבתי מהתוצאה, שהכנתי לכם הדרכה :)

מדובר בפרויקט ממש זריז וחמוד, אבל קשה לצלם אותו, אז הכנתי לכם שרטוטים לחלקים שיותר קשה לראות בצילום.

1. לוקחים נייר בסיס בגודל 1/2 6 על 1/2 9 (כל המידות באינצ'ים). בקופסה שהכנתי לאבא שלי, אני משתמשת בחום כהה הזה, מכיוון שהוא עבה מאוד (350 גרם) ויצר קופסה עמידה ביותר. להדרכה השתמשתי בשחור (250 ג') וגם יצא בסדר, אבל פחות טוב בעיני.

2. חורצים לפי האיור הבא (קו מקוטע = חריצה) ב- 1, 4.5, 5.5 ו-9:

 3. גוזרים על הקוים הרציפים ומסירים את החלקים המיותרים, על פי האיור:

* שימו לב שכדי לקבל לשוניות, גזרתי (באופן לא מדויק, וזה לא מסומן בשרטוט של שלב 2) את המלבנים המיותרים בערך באמצע, ככה שנשארו לי לשוניות לקיפול *

4. מקפלים לפי החריצה, ומקפידים להשתמש בעצם קיפול על מנת שנקבל קופסה עם פאות חדות ויפות.

5. נחתוך את המכסה על פי האיור מטה: 

    2 נקודות חשובות: 

    - בבקשה לא להסיר את כל הלשוניות על אף שמצויר כאן קו רציף.

    - המכסה אמור להישאר מחובר בחלק האמצעי של הקופסה (קו מקווקו). זה קצת מבלבל, אבל אותו לא גוזרים. כן נרצה לעבור על הקו המקווקו עם עצם קיפול כדי לאפשר פתיחה קלה של הקופסה.

6. נדביק את הקופסה באמצעות דו"צ או דבק נוזלי (מניחים את הדבק במקומות המסומנים באדום). 

וקיבלנו קופסה מוש!
לחובבי השדרוגים - נוסיף פנימה תמיכה, שיהפוך את הקופסה להרבה יותר יוקרתית (וגם עמידה), ב-3 שלבים קטנים: 

7. לוקחים עוד נייר בסיס בגודל 5/8 7 על 3/4 3 (יכול להיות גם בצבע אחר) וחורצים ב- 3/8 3 וב- 1/4 4.

 8. גוזרים על פי המתואר בשרטוט ומקפלים.

9. מדביקים בתוך הקופסה.

10. מדגמים ומקבלים קופסה מתוקה, שלא נאמר מארז שנות טובות מהמם, מדף הכרטיסיות התואם לסטאק שנה דבש שעיצבה אושרת קורן.

מקווה שההדרכה היתה ברורה, ואם הכנתם, תהיו חברים ותשתפו אותי :)

עדי

החלפה חורפית

כשנגה הציעה שנעשה החלפה, מיד אמרתי כן. ומיד אחר כך, חזרתי לגיל 12. בא לי משהו מקורי, אבל גם שימושי, משהו משמח, אבל שגם יעמוד בכללים של ההחלפה. בקיצור, חרדה קלה. וצריכה מאסיבית של פינטרסט להשראה/החרפת החרדה. 

ואז, ראיתי את הקופסה הזו. כבר כמה שנים שנורא בא לי קופסת תפירה, אבל משום מה, זה לא הגיע לכדי מימוש. 

אומנם אני בספק אם היא תצליח לשמור על כל החוטים והמחטים שלכן, אבל היי, אם זה נראה כמו קופסת תפירה ומתנהג כמו קופסת תפירה...

אז לאחר כמה שינויים והתאמות קלות, הנה היא כאן. מדובר בקופסה קומפקטית למדי (11*1*10 ס"מ), אבל היא נראית גדולה ומרשימה יותר, ותתאים לכם אפילו למשלוח מנות (אם במקרה אתם ממש אוהבים את מקבל המשלוח).

תצטרכו 4 דפי בסיס, כמה שיותר עבים (השתמשתי ב-250 גרם לכחולה, וב-350 גרם לחומה, ואין בכלל מה להשוות מבחינת יציבות וקשיחות).
דף מדוגם אחד (12*12)
בראדים (סיכות מתפצלות, כאלה למשל)
ודבק (טאקי או דו"צ)

מידות:
דפי בסיס (מכאן):
4 חתיכות בגודל 1/4 8 על 1/4 8
16 חתיכות בגודל 1/2 על 1/8 2
3 חתיכות בגודל 1/4 1 על 3/16 4
חתיכה אחת בגודל 2 על 3/16 4

דפים מדוגמים:
חתיכה אחת (למכסה) בגודל 1/8 4 על 1/8 4
16 חתיכות בגודל 7/8 על 1/8 4

טיפ חשוב מאוד להכנת הקופסה/ות - לאחר כל קיפול או הדבקה, נעבור עם עצם קיפול. זה יתן לנו קופסה בעלת פאות חדות, ומראה הרבה יותר מקצועי.

1. בשלב הראשון ניקח את החתיכות הקטנות (1/2 על 2 1/8) ונדביק אותן זו לזו, כך שבמקום 16 חתיכות יהיו לנו 8. בשלב מאוחר יותר נשתמש בהן לחיבור בין הקופסאות, ולכן הן צריכות להיות עבות וחזקות מאוד.

2. נתחיל בחריצה - נחרוץ כל אחד מהדפים הגדולים (8 ורבע על 8 ורבע) באינץ' אחד וב-2 אינץ'. נסובב ב-90 מעלות ונעשה זאת בכל אחד מארבעת הצדדים. נהדק את הקיפולים בעזרת עצם קיפול.

3. גוזרים את הריבועים המיותרים בקצוות (בדיוק כמו בתמונה), ומארבעת הריבועים שנותרו, יוצרים לשוניות, כמו בתמונה. כדי להקל על הקיפול וההדבקה בשלב הבא, חותכים מעין משולשים קטנטנים בצמוד לכל לשונית, מה שיתן לה "מקום" להתקפל פנימה.

* ניתן כבר בשלב הזה להדביק את המדוגמים, אבל אני עשיתי את זה לאחר שכל הקופסאות היו מוכנות, כדי לשמור על הסדר. לשיקולכן 😊 *

4. מדביקים את הלשוניות כך שתיווצר קופסה.

ואת המלבנים שנותרו מקפלים פנימה ומדביקים (שוב, כמו בתמונה 😏).זה נועד לתת לקופסה עוד קצת חוזק ויציבות.

5. אם לא עשיתן זאת קודם, עכשיו נדביק את הדפים המדוגמים.
שימו💗💗💗, במידה ובחרתן דפים בעלי כיווניות מסוימת, השלב הזה מבלבל מאוד - יש 3 קופסאות ומכסה, כלומר 3 קופסאות שמונחות באותו הכיוון, והמכסה בכיוון הפוך... כך, שצריך להקפיד להדביק בכיוון הנכון.
6. הגיע הזמן לחבר את הקופסאות זו לזו. דבר ראשון, נחורר קצה אחד בכל אחת מ-8 הרצועות שהדבקנו קודם (1/2 על 1/8 2).

7. בשלב השני, ננקב את הקופסאות באופן הבא:

• בקופסה העליונה והקופסא התחתונה נסמן (בקו האמצע, במרחק של כחצי אינץ' מלמעלה ומלמטה) 2 חורים - האחד במרחק של כ- 3/8 מהקצה, והשני במרחק של 1/8 2 מהקצה.
• נעשה את זה גם בצד הנגדי של הקופסאות.
• בקופסה האמצעית, ננקב את החורים באותו אופן, רק שנמדוד את המרחק מהקצה השני (כמו בתמונה)

 8. נתחיל מהחיבור של הקופסא התחתונה והאמצעית. נחבר את הרצועות לקופסה התחתונה, נניח מעליה את האמצעית, נסמן את החורים בקצה השני של הרצועה (החלק הזה הוא לא חובה, אפשר גם לחורר את הרצועה בלי לסמן קודם), נחורר גם את הקצה השני ונחבר את שתי הקופסאות עם סיכה מתפצלת. 
בשלב זה אני ממליצה לחזק את החיבור על ידי כך שפותחים היטב את הסיכה ומהדקים עם עצם קיפול.

שימו 💗💗💗 - הסיכות בקופסה האמצעית מתחברות גם לרצועות העליונות וגם לרצועות התחתונות. כלומר סיכה אחת אמורה להחזיק 2 רצועות.

את הקופסה העליונה מחברים לאמצעית באותו אופן.

9. נדביק את המכסה - חורצים לרוחב את הרצועה של ה-2 על 3/16 4 ומדביקים חלק אחד לקופסה וחלק שני למכסה.

10. שלב אחרון חביב - כדי לשפר את הסגירה של הקופסה, מוסיפים מעין תיחום לקופסה העליונה. לוקחים את שלוש הרצועות (1/4 1 על 3/16 4) ומעדלים פינה אחת לשתיים מהרצועות.

מדביקים את הרצועות לקופסה, כמי בתמונה, כשהפינות המעוגלות קרובות למכסה.

ומכיוון שאין החלפה בלי כרטיס - הכנתי שייקר איש שלג חורפי ומנצנץ עם מדבקה של Tea&Soda. ככה הוא כשהוא מתחבא - 

ותמונה קבוצתית, עם איש השלג מציץ 😊 - 

שיהיה חורף נעים,

עדי

הדרכה לקופסה שחושבת מחוץ לקופסה

חייבת לשתף אתכם בהתלבטות שחוזרת על עצמה כבר כמה שנים - 

כשהגדולה שלי היתה קטנה (יותר), היה לי ממש ברור שצריך להביא מתנה לגננות בסוף השנה. וגם רציתי. הרצון נישאר, אבל מאז שהיא כבר לא בגן פרטי יש לי תחושה שהמתנה גורמת לגננות הרבה יותר מבוכה מאשר שמחה...
מכיוון שמבחינתי השאלה הזו נשארה לא פתורה, התחלתי בהכנות, ונראה לאן זה יגיע בסוף :)

השנה בחרתי בקופסה בצורת גליל, שיכולה לשמש כקופסת עוגיות, קלמר או כל בעצם כל דבר קטן מספיק כפי שהוכיחה לי בת ה-עוד-רגע-שלוש שמיד אימצה את הקופסה. מאז, אגב, נעלמו עקבותיה (של הקופסה, לא של הילדה).

חומרים:
סטאק צבעים של אביב של אושרת קורן (שאזל מהמלאי), סרטים לקישוט, דבק נוזלי (טאקי), חוט איכרים, בראדים וניטים.

שנתחיל?

1. לוקחים גליל ריק של נייר מגבת (החלק שעשוי מקרטון אפור) וחותכים ממנו גליל באורך 5.5 ס"מ שישמש כמכסה. 

*** שימו לב שיתכנו הבדלי מידות קלים בין הגליל שבו אני השתמשתי לזה שבו אתם תשתמשו, אז כדאי לוודא שהמידות מתאימות לפני שחותכים את הנייר המדוגם***

2. אין לכן גליל? לא נורא, תשתמשו בדפי בסיס עבים (למשל הדפים האלה מרעותא). מידות 15.5 ס"מ (רוחב) על 16 ס"מ (גובה) ותדביקו ליצירת גליל. באותו אופן תכינו את המכסה - רצועה ברוחב 15.5 ס"מ על גובה של 5.5 ס"מ.

3. גוזרים ארבעה עיגולי קארדסטוק (נייר בסיס) בקוטר 4.5 ס"מ. שוב, שימו לב שהמידות תואמות את הגליל שלכם. אפשר להיעזר בגליל עצמו לשרטוט או להשתמש בוואשי טייפ בגודל המתאים.

4. מסמנים במרחק 1 ס"מ מתחתית הגליל הקצר ומתחתית הגליל הארוך, וחותכים טאבים בעומק 1 ס"מ. מקפלים פנימה את הטאבים ומדביקים מעליהם את העיגול שגזרנו קודם (אחד בכל גליל). כדי להקל על ההדבקה, השתמשתי בטאקי בתור משקולת בזמן שהדבק מתייבש :)

 

5. מכסים את הגליל (מסביב) בנייר מדוגם באורך 18 ס"מ וברוחב 16 ס"מ (בדקו שגם עבורכם המידות האלה נכונות...) ומדביקים. 

6. חותכים טאבים בעומק בעומק של כ- 1.5 ס"מ מהקצה העליון והתחתון. בחלק העליון - מקפלים פנימה את הנייר המדוגם ומדביקים. בחלק התחתון - מקפלים פנימה את הטאבים ומדביקים מעליהם עיגול נייר בסיס (מאלה שגזרנו קודם).

7. חוזרים על שלב 5 עבור המכסה, רק שהפעם משתמשים בנייר מדוגם באורך 7.5 ס"מ וברוחב 16 ס"מ.

8. מכניסים לגליל הארוך גליל נייר מדוגם ברוחב 16 ס"מ ובאורך 16 ס"מ ומדביקים. במידה ושיניתם את המידות, רק צריך לשים לב שהנייר הפנימי יהיה ארוך בס"מ אחד מהגליל החיצוני.

9. מקשטים את החלק העליון של הגליל הארוך בסרט או רצועת נייר באורך 16 ס"מ ורוחב 1 ס"מ. וחוזרים על זה בחלק התחתון של המכסה.

10. מנקבים שני חורים בצידי המכסה, ומוסיפים סרט לאחיזה אפשר להדביק או להוסיף ניט לסגירה יותר אסתטית.

ומקשטים!!!

מקווה שנהניתן ואשמח לשמוע מה דעתכן על ענין המתנות, מכיוון שאני טרם הגעתי להחלטה :)

עדי