שלוש, ארבע ו...מתחילים - רשימת הציוד ההכרחי והלא-הכרחי למתחילות בעולם הסקראפ

יצא לי לאחרונה לשמוע הרבה מתעניינות חדשות בסקראפ, שתוהות מאיפה מתחילים...

ההיצע הוא לגמרי אינסופי והרבה פעמים קשה להחליט מה הכרחי ומה פחות.

אז לכבוד כל המתעניינות החדשות הכנתי רשימה שתיתן קצת כיוונים והמלצות. זאת כמובן רשימה לא סופית, ואפשר להוסיף עוד המון דברים, אבל ניסיתי להתמקד בדברים שבעיני הם הכי חשובים.

חובה:
1. נייר (איך לא?!) - חלק או מדוגם, קטן (בדרך כלל 15*15 ס''מ שהם 6*6 אינץ') או גדול (30*30 ס''מ שהם 12*12 אינץ'), בדפים בודדים או במארזים (סטאקים).
2. מספרי נייר - מן הסתם יש סוגים שונים באיכויות שונות, אני ממליצה לא להתפשר על מספריים טובות ולקנות בחנויות המתמחות (נתנאלה, מסטיקים ועוד). בנוסף, יש גם מספריים לפרטים קטנים ועוד המון אפשרויות, אבל לדעתי זה נכנס לקטגוריית 'כדאי'.
3. סכין חיתוך - ניתן לקנות סכין פשוטה ולא יקרה בחנויות יצירה.
4. משטח מתרפא - מגן על השולחן ומקל על השימוש עם הסכין מהסעיף הקודם.
5. דבק - דבק רב שימושי (אני עובדת כרגע עם דבק יוהו), דבק דו''צ ונקודות דבק תלת מימדי.

 כדאי:
6. חותמות ודיו - חותמות הן תחביב יקר ולכן נכנס לקטגוריה הזו. המגוון עצום וגם האפשרויות...
7. טרימר - למי שמתקשה לחתוך ישר עם סכין/מספריים הטרימר יכול לעשות את ההבדל.
8. פאנצ'ים - מחוררים לנייר (וסול), שבאים במגוון צורות וגדלים. כמו בסעיף הקודם, גם הפאנצ'ים מאפשרים דיוק בחיתוכים קטנים או קצת יותר מורכבים וגם כאן השמיים הם הגבול.
9. לוח קיפול - לוח מחורץ שמגיע עם עצם קיפול (או כלי דומה) ומאפשר קיפול מדויק  (לפעמים מגיע עם טרימר, כמו שכתבתי כאן).

פינוק:

10. אקדח חום ואבקות אמבוסינג - משמשים להבלטה. מחתימים בדיו רטוב יחסית (דיו שקוף שמיועד לכך או כל דיו צבעוני שמתייבש לאט), מפזרים מעל את האבקה ומחממים בעזרת אקדח חום.
11. וואשי טייפ - נאמר כבר הכל... ניתן לקנות בכל מקום (כולל בסופר פארם :)) ויש כאלה שלא יוצאים בלעדיו מהבית...
12. קישוטים - סרטי בד וסאטן, מדבקות, כפתורים, פרחים ומה לא...
13. מכונת חיתוך - הפינוק הגדול מכולם. מכונה ידנית (קאטלבאג, ביג שוט) או חשמלית (קריקאט, סילואט ודומותיהן) שיכולות לחתוך אלמנטים גדולים יותר ומסובכים יותר מהפאנצ'ים. יכולות לחתוך נייר, בד, ויניל וכו'.

חוץ מזה, עבור כל מי שמתחילה בתחום אני ממליצה מאוד מאוד לבקר בבלוג של קרן - פרפרים שבזכותו התאהבתי בסקראפ, ובמיוחד בפוסט הזה ובאחים שלו, שמסבירים כל מה שצריך בשביל להתחיל.

מחכה לכן,
עדי

צרות טובות

קודם כל אני רוצה להגיד תודה לכל מי שקרא והגיב לפוסט הקודם.
התגובות מרגשות אותי ומחזקות מאוד, אז באמת המון תודות!

*** בנוסף אני רוצה להתנצל בפני מי שעקב תקלה טכנית קיבל את הפוסט הזה בגרסתו הלא-סופית***

הרבה זמן לא היה לי שבוע כל כך עמוס...
נראה לי שמאז שיש לי ילדים לא יצא לי לא להיות בבית ארבעה (!) ערבים בשבוע, אבל אלה צרות טובות - השתתפתי בסדנאות, העברתי סדנה ובאופן כללי היה שבוע פורה של יצירה.

בשבוע הבא מתחיל החופש הגדול גם אצלנו בגן, וזה (יחד עם היומולדת מחר) הזדמנות מצוינת לומר תודה לצוות שטיפל, דאג, חינך ולימד את הגוזלית שלי, שבינתיים כבר הפכה לילדה של ממש, במשך שנה שלמה.

בהתאם להיותי נצר גאה לדורות של פולנים, אני מתקשה להפרד מחפצים. חלק מזה מתבטא באגירת צנצנות בכמות שלא היתה מביישת מפעל ריבות, "כי בטוח נמצא להן שימוש מתישהו..."
אז הכנו עוגיות שוקולד צ'יפס ומרשמלו קפה, וארזתי בצנצנות עם מדבקות שהכנתי מטפט של יעל יניב. 

לצנצנות צירפתי כרטיס ברכה (סטאק וחותמות אותיות של נתנאלה) ופנקסים שקניתי במקס סטוק ועוצבו עם אותיות של יעל יניב וחותמת של קסם שימושי.

כל הטוב הזה נארז יחד בקופסאות פח שקניתי אצל נתנאלה וימסר אחר כבוד לנמענות מחר בבוקר :)

נתראה בקרוב,

עדי

חזרה לשגרה

השבוע הסתיימו להם שני חגים אהובים במיוחד - שבועות ויריד החלומות של נתנאלה.

למרבה הצער, שבועות יחזור שוב רק בעוד שנה (ועד אז אצטרך להתנחם בזיכרונות של עוגת גבינה ובהבטחות שווא של בעלי להכין לי אחת "מתי שאת רק רוצה").

לעומת זאת, יריד החלומות של נתנאלה, חג לחובבי היצירה והעיצוב באשר הם, יתחדש עלינו שוב כבר בעוד מספר חודשים...

גם הפעם ביריד היו המווווווון מציגים, חלק מוכרים, חלק חדשים, אלפי נשים נרגשות, כמה בעלים משועממים עם עגלות (מודה באשמה, גם בעלי נתבקש להגיע על תקן הבייביסיטר) ודוכן אחד שהתור בו אף פעם לא נגמר (נראה אם תנחשו איזה דוכן...)

הגעתי ליריד ביום חמישי בבוקר, ומיד אצתי רצתי לדוכן של יעל יניב לאסוף את ההזמנה שלי - מדבקות אותיות וטפטים.
כרגיל, יעל עושה דברים מדהימים, אבל הפעם כבר לא יכולתי לחכות לטפטים. במיוחד לטפט ספציפי שהזמנתי כדי להשלים פרויקט שתקוע אצלי כבר כמה שבועות.

מגירה ישנה שנמצאה עזובה ברחוב הפכה למדף לחדר של הבנות:

לפני

אחרי

 את המגירה צבעתי בצבעי הגיר של אמריקנה (בארץ משווקים ע"י נתנאלה, אבל אני הזמנתי ב-Jo Ann), הדבקתי טפט, והוספתי מדף קטן (עם דבק נגרים).

אגב, ההדבקה של הטפט לוותה בכרטיס אשראי להחלקה ולמניעת בועות, וגם בהרבה חרדות, אבל אחר כך ראיתי טיפ של יעל יניב שהסבירה איך להדביק מהר ובקלות:

מערבבים מים וסבון כלים בבקבוק עם שפריצר. מקלפים את הנייר בגב הטפט ומניחים את הטפט על הרצפה עם הדבק כלפי מעלה. משפריצים מי סבון על החלק הדביק ואז מדביקים למשטח. ממקמים נכון ומתחילים להחליק את המים החוצה עם כרטיס אשראי. אחרי 24 שעות זה מתייבש והטפט דבוק מושלם.

מבטיחה לנסות ולעדכן איך היה...

בהמשך מיהרתי לדוכן של נתנאלה. היות ואני אדם די אופטימי, היתה לי תקווה שבבוקר לא יהיה תור...
ובכן... לא.
לצערי ביום חמישי כבר לא היה הסט הענק של החותמות, אך עדיין נותרה בידי רשימה באורך של רחוב קטן. התאזרתי בסבלנות, משכנתי את הבנות וכמובן שיצאתי עם מלא שקיות והרגשה שיכולתי להמשיך עוד ועוד...

וכמעט שכחתי - אפילו יצא לי סוף סוף לפגוש את הפנים מאחורי הבלוג - קרן מהבלוג פרפרים, שאותו אני קוראת באדיקות כבר כמה שנים וממליצה לכם בחום להירשם לעדכונים שלה!

משם המשכתי לסדנת פרחים כיפית עם רחלי וגלי, שבה התווספו ל-wish list שלי פאנץ' הפרחים והעלים.

זהו בינתיים. מוזמנים לכתוב לי על החויות שלכם מהיריד ובכלל...

עדי