יום שני, 21 במרץ 2016

קוראים לי בשכונה מלכת הפרפרים

לפני כמה שבועות שאלתי את אלה למה היא רוצה להתחפש בפורים.
כן, היא בת שלוש וחצי, ובטח תשנה את דעתה עוד 15 פעם, אבל שאלתי.
היא חשבה קצת והחליטה - נסיכה ורודה.
נסיכה ורודה!? הנה נגוזו להם כל החלומות (שלי כמובן) על משהו מקורי, יחודי, או סתם לא-קלישאה.
אז ניסיתי לעדן קצת, ולשכנע קצת... בסוף התפשרנו עלנסיכת הפרפרים.
לאט לאט התחפושת קרמה עור וגידים, ובינתיים השתדרגה גם למלכת הפרפרים - קנינו בדים, תפרנו את החולצה ואז את החצאית (אחסוך מכם את עשרות ההתלבטויות בנושא חצאית ארוכה או קצרה), וחיברנו הכל ביחד.

נסענו לדודה בבינימינה שתכין את הקשת עם הפרפרים.


ואז הדבקנו את הפרפרים לשמלה. הייתם מצפים שזה דווקא שלב הכרחי בהכנה, אך למרבה ההפתעה - כאן הגענו לחלק המאכזב של הסיפור - 
"אמא, אולי נוריד את הפרפרים?"
"לא אלה, כבר אי אפשר. זה יקלקל את השמלה"
"אז אני רוצה להיות אלזה"

יופי. גם אני רוצה. בקיצור, פורים בגן זה רק מחר ונקווה שנצליח לשכנע אותה שמלכת הפרפרים זה יותר טוב מאלזה. בינתיים נראה לי שהטיעון של הכנפיים עובד די טוב :)

אם לא, לפחות נהניתי מהתפירה במכונה החדשה שלי, ואני מקווה שאתם תהנו מהתמונות.
ומחר - תרנגולת!








נתראה מחר,
עדי

2 comments: