מיני למזכרת / בת מצווה זה החיים

יש לי רק דבר אחד לומר לכם -
בשבוע שעבר הייתי בבריכה ארבע. פעמים. עם  שלושה. ילדים.
רק אומרת.

אז עד שתגיע המשאית של הצל"שים (הכי זקן שלי עד כה :) ), הכנתי לכן הדרכה קלילה וקצרצרה לפרויקט מתוק, מתאים בול לימי החופש הגדול שמתחילים אי שם בחמש בבוקר, ומסתיימים ב... המממ... ממש ממש מאוחר...

הכל התחיל בדודים מאמריקה, שהגיעו לביקור מולדת לכבוד הבת מצווש. בדיוק באותו יום, קיבלתי מרעות את הסטאק ה-הו-כה-מתאים לבת מצווה - I am של Simple Stories! עם כרטיסיות תואמות ומדבקות משלימות!ואיך שראיתי אותו ידעתי מיד שהוא הולך להפוך למזכרת מהאירוע, שלקרוא לו מיני זה אומנם טיפה יומרני, אבל מכייון שלא מצאתי שם אחר, בינתיים נכנה אותה מיני למזכרת. ואם יש לכם רעיון לשם אחר לדבר החמוד הזה, מוזמנים לשתף אותי :)

ומה החלק הכי טוב בפרויקט הזה? הוא גם חסכוני!

מדובר בסך הכל על דף בסיס אחד + שארית שאני בטוחה שיש לכם.
לקישוט אפשר להשתמש בדפים מדוגמים מהסטאקים הקטנים שמחכים שמישהו יתייחס אליהם :)

האמת שבהתחלה תכננתי לבנות את השדרה מצ'יפבורד, אבל מכיוון שהאלבום עצמו קל מאוד (סה"כ נכנסות בו מקסימום 12 תמונות, בגודל 10*15 שחתכתי טיפונת בצדדים) ולא חייב תמיכה מאסיבית, החלטתי להישאר עם הקארדסטוק העבה (360 גרם) והמאוד יציב מהחנות של רעות.

שנתקדם להדרכה?
מתנצלת מראש על איכות הצילום... צולם בלילה :|

לוקחים דף בגודל 12*12 אינץ', חותכים לחצי (כלומר ב-6 אינץ', לקבלת שתי חתיכות של 12*6) וחורצים ב-4 וב -8 אינץ' .

 ומקפלים -

חותכים רצועה נוספת שגודלה 6*2 ורבע (1/4 2) אינץ' וחורצים לרוחב ב-3/4 אינץ' וב-1.5 אינץ'. זאת הולכת להיות ה"שידרה".

מדביקים את שני החלקים לשידרה. שימו לב שהם יתקפלו פנימה כמו בתמונה. אני השתמשתי בטאקי, אבל אם יותר בא לכם דו"צ, גם טוב.

מדביקים את הסרט לקשירה לפני שמדביקים את הנייר המדוגם. אני מניחה שלרוב האנשים זה ברור, אבל כמות הפעמים ששכחתי להכניס את הסרט היא באמת מופרכת...

אפשר כמובן לחבר עוד דפים באותה השיטה, ואז כדאי להגדיל גם את הרוחב של השדרה.
וזהו. נשאר רק לקשט.
כמו שראיתן למעלה, בכריכה השתמשתי במעטפת וולום עם פאייטים ובתוכה אחת הכרטיסיות של הסטאק הזה.
ובכל שאר העמודים ניסיתי לתת כמה שיותר מקום לתמונות, עם עיצוב מינימליסטי ככל האפשר, שיתאים למתבגרת שסולדת מ"דברים חמודים" ו-ורוד.

אז מזל טוב לדורון, ולכל המשפחה, עוד רגע כבר מתחילים להתגעגע שוב 💓💓