יום שלישי, 21 באפריל 2015

ניסוי כלים

*** לאחר שימוש ממושך בטרימר של מרתה סטיוארט ועם הצטרפותו של טרימר חדש מבית FISKARS למשפחת הכלים שלי, עדכנתי את חוות הדעת שלי וערכתי את הפוסט ***
 לפני כמה שבועות קיבלתי משלוח מ-Jo-Ann, חנות יצירה בארה"ב עם כל מיני הפתעות שהתאפקתי הרבה זמן מלהזמין...
בין היתר היו שם קרופ-א-דייל, שזה מחורר שגם יודע לקבע ניטים בנייר, בד ואפילו אלומיניום דק (לא בדקתי, אבל ככה מספרים), אבקות אמבוסינג ואקדח חום, שבקרוב אראה לכם קצת תוצרים שבהם השתמשתי בהם וגם טרימר שהוא גם לוח קיפול.

עד היום היה לי טרימר מאוד פשוט של חברת FISKARS שקיבלתי פעם במתנה,


ויש לו גם אופציה לקיפול (החלק השחור):


אבל הוא היה קטן ומעט מוגבל ביכולותיו, אז עכשיו השתדרגתי וקניתי לוח קיפול משולב עם טרימר של מרתה סטיוארט ובגלל שראיתי שהרבה בנות מתלבטות/שואלות בנוגע ללוח קיפול/טרימר/לוח קיפול משולב טרימר - האם לקנות, ואם כן איזה, אשתף אתכם בהתרשמות שלי מהמוצר.

קודם כל, המידות של הלוח - הוא מתאים לנייר 30*30 ס"מ, מה שאומר שהוא עצום :)
מצד אחד, מאוד נוח לחתוך איתו דפים גדולים, מצד שני, הוא תופס המון מקום, ויכול להיות שיש כאלה שיעדיפו משהו קצת יותר קומפקטי. מה שכן, העובדה שהוא גם לוח קיפול וגם טרימר אולי כן חוסכת קצת במקום... לשיקולכם.

הלוח מגיע עם עט לקיפול/הבלטה ובעיני עדיף היה אם היו מצרפים עצם קיפול, כמו ברוב הלוחות.



חוץ מזה, הסימונים עליו מאוד נוחים, למעט העובדה שמדובר באינצ'ים, שלי באופן אישי קצת יותר קשה לעבוד ככה, אבל מילא...



החלק הממש נחמד בלוח הזה הוא שהוא מגיע עם הרבה סרגלים שעליהן מופיעות הנחיות מאוד ברורות ליצירת כרטיסים שונים (גדלים שונים של כרטיסים שנפתחים כמו ספר או כמו שער), קופסאות וגם פרחים (רוזטות).




בנוסף, יש אביזר משולש "שמתיישב" על הפינה של הלוח, ליצירת מעטפות בכל מיני גדלים, כולל הנחיה עבור מספר גדלים שימושיים של מעטפות. 

*** הפוסט נערך *** בסך הכל זה לוח מאוד נוח, עם הרבה אפשרויות ואני מרוצה ממנו.
נקודה בעייתית מאוד - הסכין נוטה לקרוע את הדפים ודרוש להפעיל הרבה כוח על מנת לחתוך.

אתמול, בהמשך לשיחה עם אחותי שמתחילה עכשיו תקופה עמוסה של מבחנים, החלטתי להכין קופסא ראשונה, שתוכל לשמש אותה לכרטיסיות עם סיכומים/נקודות חשובות. 

קודם כל קניתי כרטיסיות צבעוניות פשוטות (אני קניתי באופיס דיפו, אבל כמעט כל חנות ציוד משרדי מחזיקה משהו כזה) וחתכתי אותן לחצי. אחרי החיתוך קיבלתי ניירות במידה 4.5*4 אינצ'ים והחלטתי על קופסא בגודל 1*5*4.5. אני בכוונה משתמשת כאן באינצ'ים, למרות שכבר אמרתי שזו מידה שלא נוחה לי, כי זה הסימון על הלוח ובכרטיסים עם ההנחיות.

אח"כ לקחתי דף כדורים פורחים מסטאק של נתנאלה (רציתי לשים לכם קישור, אבל נראה לי שהוא כבר לא נמכר) וחתכתי אותו לגודל 7*6.5, כלומר תוספת של אינץ' אחד בכל צד. על הנייר מסמנים בעזרת עצם קיפול קו במרחק של אינץ' אחד מכל קצה של הדף, ככה שמקבלים מלבן ומקפלים פנימה את ארבע הדפנות של הקופסא.

אחר כך גוזרים את החלקים המסומנים באדום ומדביקים.



השלב הבא הוא המכסה. הגדלתי אותו טיפונת (המידות שלו הן 1/4*1/8 5*5/8 4) , כך שיהיה מעט גדול יותר מהקופסא (תוספת של שמינית אינץ' לאורך ולרוחב) ויתיישב עליה בנוחות. 
ההכנה זהה להכנה של הקופסא, למעט העובדה שהקיפול כאן נעשה במרחק של רבע אינץ' מהקצה.
אם רוצים לקשט, עושים זאת לפני שמדביקים את המכסה, כי אחר כך קצת יותר קשה.

בגלל שהנייר יחסית דומיננטי, קישטתי ממש בעדינות - הדבקתי סרט ומעליו תגית מוגבהת בדבק ספוג דו"צ. עבור התגית (גם הפאנץ' נרכש ביריד של נתנאלה וכבר לא במלאי) השתמשתי בנייר מאותו סטאק, למרות שאם היה לי נייר חלק בצבע מתאים, הייתי מעדיפה להשתמש בו (או בכלל נייר שייתן טיפה יותר קונטרסט), ויישנתי בקצוות באמצעות דיו דיסטרס חום
הוספתי אותיות קטיפה של רחלי גזית ומסטיקים ("תוצרת הארץ") שאני מאוד מאוד אוהבת.

וככה זה נראה בסוף:




שיהיה המשך שבוע רגוע :)

עדי

יום ראשון, 19 באפריל 2015

מעדנים ופינוקים אחרים

כבר ציינתי עד כמה אני אוהבת סדנאות?!
אם לא, אז הגיע הזמן...

ביום שישי הייתי במעדניית הסדנאות של דנה ישראלי. זו כבר המעדניה השלישית שאני משתתפת בה ונראה לי שהיא המוצלחת מכולן...

קודם כל, שתי המעדניות הקודמות היו במתחם התחנה בתל אביב, שהיה מעוצב יפה וגם אז היה ממש ממש כיף, אבל גם צפוף ורועש.

הפעם, דנה בחרה במיקום קצת שונה - בנחלה בבית עובד, שהוא בעצם גן אירועים שהיה מעוצב פשוט מהמם!



כמו שכבר הזכרתי פעם או פעמיים (או שבעים), אני אחרי לידה, ומכיוון שדנה הזמינה באופן מפורש גם גברים, שכנעתי את בעלי שנעשה סדנאות עוקבות, ככה שהוא אפילו לא התבאס מהבייביסיטר :) 
האמת שחשבתי שמדובר ברעיון מקורי וגאוני, אבל מסתבר שאני ממש לא היחידה שחשבה על זה...

חוץ מזה, שבמעדניית הסדנאות כמו במעדניית הסדנאות, חושבים על כל הפרטים הקטנים (כן, עוגות שמרים, אני מדברת עליכן...), אז גם זמן ההמתנה הפך להזדמנות נדירה לבטלה מפנקת וגם מזג האויר שיתף פעולה והתאים בדיוק להסתובבות/רביצה עם עגלה ותינוקת קטנטנה.


אבל העיקר הוא כמובן הסדנאות עצמן - אני עשיתי סדנת שרפרף בטון עם טל ראובן, שהיתה מעניינת מבחינת ההיכרות עם החומר הדי פשוט וידידותי הזה וגם התוצר מקסים בעיני (לא צילמתי אותו מכיוון שהוא עדיין מתייבש)...


הרגליים מתייבשות

השרפרף בתוך הדלי המשמש ליציקה
ובעלי בחר בסדנה לבניית שולחן צד עם ניל מאור פרידמן, ונהנה בטירוף - מהבניה, מהמוצר ואפילו מהאירוע עצמו - האווירה, העיצוב ובכלל...

בקיצור, מומלץ ביותר! 

מקווה שניפגש שם בשנה הבאה :)

עדי

יום רביעי, 1 באפריל 2015

ליל הסדר here I come

אני (מן הסתם) לא מארחת את ליל הסדר, והאמת שלאף אחד אין יותר מדי ציפיות ממני, בטח לא השנה, מה שמאפשר לי להשקיע את זמני ומרצי בדברים הקטנים שיוצרים אווירה נעימה ותמיד נותנים תחושה קצת אחרת, חגיגית ומפנקת.

הפעם הכנתי שקיות הפתעה, למבוגרים ולילדים בעלי טעם משובח ;)
אפקט הרושם של שקית כזאת על כל צלחת הוא לא רע בכלל בהתחשב בזמן הקצר שלוקח להכין אותן...


לצורך הכנת השקיות השתמשתי בשאריות בד כותנה לבן, הכי פשוט שיש, ובסרט בד שקניתי בחנות יצירה. 
למי שאין כוח/ לא יודע לתפור - אפשר גם לקנות שקיות מוכנות...

תפירת השקיות:
  1. חותכים מלבן ברוחב 15 ס"מ ובאורך 35 ס"מ (כמובן שכל מידה אחרת שתבחרו בה כנראה תתאים), מקפלים לשתיים ותופרים את שני הצדדים. צד אחד תופרים ממש עד הסוף ובצד השני מסיימים לתפור בערך 2.5 ס"מ לפני הקצה, כדי שישאר לנו קצה אחד פתוח שדרכו נשחיל את הסרט.

  2. בחלק העליון של השקית מקפלים את הבד החוצה חצי ס"מ, ואז עוד קיפול של 1 ס"מ ותופרים ליצירת "תעלה" שבה נשחיל את הסרט לקשירה.
  3. הופכים את השקית כך שכל התפרים מוסתרים בפנים.
  4. בעזרת סיכת ביטחון שמחוברת לשרוך/סרט בד משחילים את הסרט.
על השקיות מחתימים בדיו שמתאים לבדים (למשל versacraft) ומגהצים.


ממלאים באגוזים או כל פינוק אחר שעולה על דעתכם, מוסיפים ברכה קטנה (אני השתמשתי בפאנץ' תגית ובחותמת מסט האותיות של קסם שימושי) ומניחים לכל אורח על הצלחת.


ועוד כמה רעיונות קטנים שאפשר להכין במינימום זמן:

דגלוני הושבה (על משקל פתקי הושבה):



קישוטים לבקבוקי היין:


חג שמח!

עדי



יום ראשון, 29 במרץ 2015

איך יודעים שבא אביב?

אז חוץ מהמייל מהגננת שמודיעה חגיגית שחג האביב מתקרב (ואמא שלי שמתחילה לנקות...) אחד הסימנים המבשרים על בוא האביב הוא שלל האירועים שסוף סוף אפשר לחגוג בחוץ...

הפעם גם אנחנו מצטרפים לחגיגה עם מסיבה לכבוד התינוקת, אבל על זה אספר בפעם אחרת. בינתיים, לרגל תחילתו (וכמעט מיד גם סיומו) של האביב, וכמו שהבטחתי - פוסט רעיונות לאירועים קטנים בבית, בחצר או בעצם בכל מקום.

מתחילים בהחלטה מה יהיה אופי האירוע - כמה אנשים, איפה, אוכל קנוי או שאתם מכינים וכו' ואז אפשר לראות במה עוד אפשר/רוצים להשקיע. לדוגמא - אם יש 200 אורחים, לא בטוח שהייתי משקיעה בלהכין מתנות לאורחים...

ביום ההולדת החמישים שחגגנו לאמא שלי, בחרנו לקשט בורוד - על גווניו השונים - ולבן. התחלנו עם פונפוני נייר ובלונים (שנקנו באיביי בזול) ומכיוון שזה היה יום הולדת עגול וחגיגה גדולה, החלטנו להתפרע גם עם מיתוג לאירוע בעזרת חותמת שעיצבה דורית הנהדרת, הלא היא מקופלת, שגם עיצבה עבורי את הלוגו של הבלוג. לוגו, ובמקרה הזה ספציפית חותמת עם לוגו, הוא דוגמא להשקעה יחסית קטנה, שמשדרגת מאוד את העיצוב. דורית הציעה את הרעיון, שהתאים להפליא לכלת השמחה, ולפיו הלוגו היה מבוסס על וונדר וומן:


כמובן שבלוגו הזה השתמשנו גם בהזמנה ליום ההולדת, גם על דויליס ורודים (נרכשו ביריד החלומות של נתנאלה, בדוכן של Dreams and wishes) שפוזרו לקישוט וגם על תוויות שהדבקנו לכמה עשרות בקבוקי שתיה:


את התויות הכנתי מניירות מהסטאק של נתנאלה, הדפסתי את הלוגו בגודל המתאים והשתמשתי בפאנץ' עיגול (1 אינץ') כדי לחתוך את העיגולים. הלוגו הודבק על רצועות הנייר, ובעזרת דבק דו-צדדי הדבקתי את התוויות לבקבוקים.
המיתוג האחיד והכמות של הבקבוקים יוצרים אפקט מרשים מאוד, ומשתלבים מעולה כחלק מהעיצוב.

אגב בקבוקים - הבקבוקים נקנו בסיטונאות (אפשר למצוא אותם במחירים של 2-4 שקלים לאחד) ומשמשים אותנו מאז כמעט לכל דבר (זהירות! ספוילר! גם כאן בפוסט עוד תראו אותם מככבים בשימוש אחר). אומנם כרגע הטרנד הוא צנצנות, אבל גם בקבוקים עושים את העבודה :)

לפני המסיבה עצמה, הוזמנו כמה חברות טובות לסדנת ממתקים, שבסיומה קיבלה כל משתתפת את הממתקים שהכינה בסדנה.
בנוסף, אני מאוד אוהבת להכין ולתת מתנות, ולכן כל משתתפת קיבלה גם קופסת הפתעות קטנה מאיתנו. מבחינתי זו היתה הזדמנות גם להודות לבנות שליוו אותנו בתקופה מאתגרת למדי וגם מזכרת מהאירוע, שכמובן קושטה בלוגו...
השתמשתי בקופסאות מתכת, עליהן החתמתי בדיו StazOn שמתייבש במהירות ומתאים למשטחים חלקים. כל קופסה כללה בקבוק עם נשיקות מרנג/סוכריות, כרית חימום למיקרוגל שתפרתי ומילאתי בפרחי לוונדר וחיטה וג'ל קטנטן לחיטוי הידיים:



את הכריות החתמתי בדיו versacraft שמתאים להחתמה על בד (עמיד בכביסה אחרי גיהוץ וגם לא יקר), שנרכש במסטיקים (כמו גם ה-StazOn).

זה הכל בינתיים, ובפעם הבאה - משהו קטן לשולחן הסדר... 

יש למה לחכות :)

עדי

יום שני, 23 במרץ 2015

ילדים זה שמחה

נכון, הבטחתי שהפוסט הבא יעסוק ברעיונות למסיבות, אבל בינתיים יש לנו הרבה סיבות למסיבות וקצת פחות זמן, אז נתחיל במשהו קטן שעשיתי השבוע ובהמשך אני מבטיחה להשלים את החובות שלי :)

אז ילדים זה באמת שמחה גדולה, ולאחרונה זכינו להרבה שמחות כאלה בקרב המשפחה והחברים הקרובים - בת דודה שלי ילדה בן ראשון, שבוע אח"כ נולד בן גם לבן דוד נוסף, חברה הודיעה שהיא בהריון וגם אצלנו המשפחה התרחבה.

למרות שבימים טרופים אלה של חוסר שינה (ילדה אחת חולה והשניה שסתם חושבת שזמן איכות עם אמא זה משהו שעושים בין 12 בלילה לשש וחצי בבוקר) קשה קצת למצוא זמן פנוי, קיבלתי דפים חדשים ועם כל האירועים והשמחות הייתי חייבת להתיישב קצת ולנסות לעשות איתם משהו.

הכרטיס הראשון הוא להולדת הבת (אני מודה שאין לי אף אחד לתת לו את זה כרגע, אבל גם להכין לעצמך כרטיס זה בכלל לא פאתטי ;) ) - ניסיתי לעשות משהו קצת אחר מהסגנון הרגיל שלי - בדרך כלל אני מעדיפה רקע חלק לכרטיס, אבל כאן ההדפס היה כל כך יפה, אז ניסיתי סגנון קצת אחר:


האמת - לא ממש אהבתי את התוצאה... אז אחרי התייעצות עם מומחיות שיניתי קצת:



ועכשיו הוא קצת יותר לטעמי...
מה שמצחיק זה שקיבלתי די הרבה תגובות שמציעות בכלל לוותר על התחרה ועל החלק השמאלי של הכרטיס, שזה מה שאני הייתי עושה בכל יום אחר... :)
כנראה שבכל זאת כדאי להישאר עם הסגנון שלי...

אחר כך עשיתי עוד שני כרטיסים לבנים שהרבה יותר אהבתי - 



ניפגש בשמחות :)

עדי

יום שישי, 13 במרץ 2015

מסיבת הפתעה

אחרי שנרגענו מפורים, הגיע הזמן להתחיל להתכונן לעוד אירוע, לא פחות מאתגר, ואולי אפילו טיפטיפה יותר - כן, כן עוד ממש קצת אמורה להצטרף אלינו למשפחה הצלע הרביעית והקטנטנה...

מכיוון שאני (מעט...) 
חולת שליטה, ההכנות בעיצומן, אבל האמת שלא על זה רציתי לכתוב הפעם.

אז חולת שליטה כבר אמרנו, אבל גם די מעופפת (בטח בעיצומו של חודש תשיעי), והצליחו להפתיע אותי... לא רק בעצם קיומה של המסיבה (סוג של baby shower) אלא בתוכן! שהיה מרגש, מפתיע וממש מדויק!

ומכיוון שמדובר ברעיון מקסים בעיני, אני בטוחה שגם אתם תהנו -
הרעיון היה לעשות משהו שאני אוהבת ובמקרה הזה הן חשבו על תפירה, וליתר דיוק, 
לתפור שמיכת טלאים לתינוקת, והאורחות היו צריכות להכין אפליקציות (של פעם, לא של טלפונים...).


אני לא אגיד מי, אבל כן אציין שהיתה סקפטיות רבה באוויר... מה נעשה? איך נעשה? ועוד ועוד..
היוצרות המוכשרות לא ידעו עד כמה הן מוכשרות, אבל כל אחת מהן, החל בגיל שמונה וכלה בגיל שישים, השקיעה וכמו שאפשר לראות בתמונות יצא מהמם!





תודה ענקית לאחותי ולאמא שלי על הרעיון והארגון, ולכל הבנות האהובות שבאו, לא נבהלו ונתנו מכל הלב.

ובגלל שבענייני מסיבות עסקינן - בפעם הבאה עוד קצת רעיונות למסיבות על הפרק...

*** ועדכון קטן בזמן שעבר מכתיבת הפוסט ועד לפרסום - שמחה לספר שפיצי (שם זמני) הצטרפה למשפחתנו הקטנה ***

סופ"ש מצוין,
עדי

יום שישי, 27 בפברואר 2015

משלוח מתוק במיוחד - פוסט אורח

השבוע, במסגרת ההכנות לפורים, התחלנו להכין את משלוחי המנות.


התחלנו עם המנהג הזה לפני כמה שנים (עוד לפני שנתבקשנו להביא לגן משלוח של ופל-חטיף מתוק-חטיף מלוח-רעשן) כשבעקבות חיבתי הבלתי נלאית לעוגיות ומתוקים למיניהם, התגייס בעלי לתפקיד מגשים החלומות הפרטי!

לאחרונה (ובלי להתחשב ב כ ל ל בסוכרת הריון שלי...) הוא עובד על תחביב חדש. האמת היא שאת רוב האשמה מן הראוי שאקח על עצמי - ביריד האחרון של נתנאלה קניתי לו את הספר "כישופי סוכר" של רונית צין-קרסנטי, שכל כולו עוסק בממתקים, וכמובן שלא בחור שכמותו יעמוד מנגד באתגר שכזה והבית התמלא בסוכריות על מקל, מרשמלו, טופי וכיוצא באלה. כמובן שלא עמדתי בפיתוי...

אז לרגל החג, ומכיוון שהשנה אנחנו הולכים על משלוח מנות של ממתקים (בעיקר), הבאתי שחקן חיזוק לנושא המתוקים. 
תודה לרונית המקסימה, שאפשרה לנו לשתף את המתכון לסוכריות ותודה רבה לבעלי היקר שהצטרף אלי השבוע ואם תתנו לו - הוא יהרוס גם לכם את הדיאטה.

עדי

***********************************************************

משנה לשנה זה מחמיר. זה התחיל מעוגות בחושות קטנות, המשיך למארזי מקרונים צבעוניים, והשנה, יאללה, ממתקים. 
אני מאשים את רונית צין קרסנטי, המחברת של "כישופי סוכר". צלחתי אתגרי אפייה רבים, אבל איכשהו, פעם אחר פעם, נכשלתי בממתקים. מרשמלו בטעם ייחודי של סוכר שרוף, מרמלדה במרקם של ריבה, סוכריות טופי קרמל שאחר כבוד הפכו לממרח ועוד. לכן, הייתי בעננים כשראיתי שיש ספר בעברית שעוסק כולו בממתקים. כדי להימנע מכשלונות נוספים, הזמנתי את עצמי גם לסדנה פרטית. אצל רונית. היה מתוק. מאוד. מאוד מאוד.

אז מה במשלוח השנה? קסמים מספר הממתקים לצד כמה קלאסיקות אהובות מעוגיו.נט, הבלוג 
שהפך לתנ"ך הקטן שלי.


- מקרונים ורדרדים (קיבלתי הוראות ברורות בנוגע לצרכים העיצוביים)



- פחזניות ממולאות בקרם פטיסייר


- מרשמלו בשני טעמים (תות ומנגו. כן, מנגו!)


- מרמלדה פטל



 ו... סוכריות דובדבן על מקל


בפוסט הנוכחי, בחרנו לשתף במתכון ובדרך ההכנה של סוכריות על מקל. זה קל וזה מגניב.

לפני שאתם נכנסים למטבח, צריך להצטייד בכמה כלים ומצרכים שלא בטוח שיש בכל בית:
  • משקל דיגיטלי (באזור 100 ₪, אם אין לכם, רוצו לקנות. עכשיו)
  • מדחום סוכר (סביב 130 ₪ בחנויות המתמחות, יש מדחומים זולים מאוד מאוד באלי אקספרס, ebay  וכו')
  • גלוקוזה (מיכל קטן, מוצאים בחנויות המתמחות, 20-25 שקלים)
  • תמצית טעם וצבע מאכל (אנחנו בחרנו בתמצית דובדבן, ובצבע מאכל אדום)
רשימת מצרכים:
  • 250 גרם סוכר
  • 80 גרם גלוקוזה
  • 80 מ"ל מים
  • 2-3 טיפות צבע מאכל
  • 4-6 טיפות תמצית טעם
  • מקלות לסוכריות
ועכשיו מה?
  1. בסיר בינוני שמים את הסוכר, המים והגלוקוזה (גלוקוזה זה סיוט, תתכוננו לכעוס)
  2. מחממים תוך כדי ערבוב, אנחנו רוצים להגיע למצב שתכולת הסיר אחידה
  3. ברגע שרותח, והתערובת אחידה, מפסיקים לערבב ומכניסים לסיר את מדחום הסוכר
  4. יושבים בצד, אוכלים משהו קטן, ממתינים. תכולת הסיר תבעבע והטמפ' במדחום תעלה
  5. כשהמדחום רושם 150 מעלות, מורידים מיד מהאש ונותנים לבועות קצת להירגע
  6. מערבבים לתוך התערובת את תמציות הטעם והצבע 
  7. שופכים בזהירות רבה את התערובת לתבנית או לחילופין, שופכים קצת מהתערובת על מקלות שסודרו מראש על נייר אפייה. מקפידים שחלקו העליון של המקל יהיה מצופה בתערובת. מניחים להתקרר
  8. עוטפים את הסוכריות בצלופן
  9. מתגאים בעצמכם
  10. מחלקים את כל הסוכריות, שאחרים יתמודדו עם זה

חג שמח!!!