יום ראשון, 29 במרץ 2015

איך יודעים שבא אביב?

אז חוץ מהמייל מהגננת שמודיעה חגיגית שחג האביב מתקרב (ואמא שלי שמתחילה לנקות...) אחד הסימנים המבשרים על בוא האביב הוא שלל האירועים שסוף סוף אפשר לחגוג בחוץ...

הפעם גם אנחנו מצטרפים לחגיגה עם מסיבה לכבוד התינוקת, אבל על זה אספר בפעם אחרת. בינתיים, לרגל תחילתו (וכמעט מיד גם סיומו) של האביב, וכמו שהבטחתי - פוסט רעיונות לאירועים קטנים בבית, בחצר או בעצם בכל מקום.

מתחילים בהחלטה מה יהיה אופי האירוע - כמה אנשים, איפה, אוכל קנוי או שאתם מכינים וכו' ואז אפשר לראות במה עוד אפשר/רוצים להשקיע. לדוגמא - אם יש 200 אורחים, לא בטוח שהייתי משקיעה בלהכין מתנות לאורחים...

ביום ההולדת החמישים שחגגנו לאמא שלי, בחרנו לקשט בורוד - על גווניו השונים - ולבן. התחלנו עם פונפוני נייר ובלונים (שנקנו באיביי בזול) ומכיוון שזה היה יום הולדת עגול וחגיגה גדולה, החלטנו להתפרע גם עם מיתוג לאירוע בעזרת חותמת שעיצבה דורית הנהדרת, הלא היא מקופלת, שגם עיצבה עבורי את הלוגו של הבלוג. לוגו, ובמקרה הזה ספציפית חותמת עם לוגו, הוא דוגמא להשקעה יחסית קטנה, שמשדרגת מאוד את העיצוב. דורית הציעה את הרעיון, שהתאים להפליא לכלת השמחה, ולפיו הלוגו היה מבוסס על וונדר וומן:


כמובן שבלוגו הזה השתמשנו גם בהזמנה ליום ההולדת, גם על דויליס ורודים (נרכשו ביריד החלומות של נתנאלה, בדוכן של Dreams and wishes) שפוזרו לקישוט וגם על תוויות שהדבקנו לכמה עשרות בקבוקי שתיה:


את התויות הכנתי מניירות מהסטאק של נתנאלה, הדפסתי את הלוגו בגודל המתאים והשתמשתי בפאנץ' עיגול (1 אינץ') כדי לחתוך את העיגולים. הלוגו הודבק על רצועות הנייר, ובעזרת דבק דו-צדדי הדבקתי את התוויות לבקבוקים.
המיתוג האחיד והכמות של הבקבוקים יוצרים אפקט מרשים מאוד, ומשתלבים מעולה כחלק מהעיצוב.

אגב בקבוקים - הבקבוקים נקנו בסיטונאות (אפשר למצוא אותם במחירים של 2-4 שקלים לאחד) ומשמשים אותנו מאז כמעט לכל דבר (זהירות! ספוילר! גם כאן בפוסט עוד תראו אותם מככבים בשימוש אחר). אומנם כרגע הטרנד הוא צנצנות, אבל גם בקבוקים עושים את העבודה :)

לפני המסיבה עצמה, הוזמנו כמה חברות טובות לסדנת ממתקים, שבסיומה קיבלה כל משתתפת את הממתקים שהכינה בסדנה.
בנוסף, אני מאוד אוהבת להכין ולתת מתנות, ולכן כל משתתפת קיבלה גם קופסת הפתעות קטנה מאיתנו. מבחינתי זו היתה הזדמנות גם להודות לבנות שליוו אותנו בתקופה מאתגרת למדי וגם מזכרת מהאירוע, שכמובן קושטה בלוגו...
השתמשתי בקופסאות מתכת, עליהן החתמתי בדיו StazOn שמתייבש במהירות ומתאים למשטחים חלקים. כל קופסה כללה בקבוק עם נשיקות מרנג/סוכריות, כרית חימום למיקרוגל שתפרתי ומילאתי בפרחי לוונדר וחיטה וג'ל קטנטן לחיטוי הידיים:



את הכריות החתמתי בדיו versacraft שמתאים להחתמה על בד (עמיד בכביסה אחרי גיהוץ וגם לא יקר), שנרכש במסטיקים (כמו גם ה-StazOn).

זה הכל בינתיים, ובפעם הבאה - משהו קטן לשולחן הסדר... 

יש למה לחכות :)

עדי

יום שני, 23 במרץ 2015

ילדים זה שמחה

נכון, הבטחתי שהפוסט הבא יעסוק ברעיונות למסיבות, אבל בינתיים יש לנו הרבה סיבות למסיבות וקצת פחות זמן, אז נתחיל במשהו קטן שעשיתי השבוע ובהמשך אני מבטיחה להשלים את החובות שלי :)

אז ילדים זה באמת שמחה גדולה, ולאחרונה זכינו להרבה שמחות כאלה בקרב המשפחה והחברים הקרובים - בת דודה שלי ילדה בן ראשון, שבוע אח"כ נולד בן גם לבן דוד נוסף, חברה הודיעה שהיא בהריון וגם אצלנו המשפחה התרחבה.

למרות שבימים טרופים אלה של חוסר שינה (ילדה אחת חולה והשניה שסתם חושבת שזמן איכות עם אמא זה משהו שעושים בין 12 בלילה לשש וחצי בבוקר) קשה קצת למצוא זמן פנוי, קיבלתי דפים חדשים ועם כל האירועים והשמחות הייתי חייבת להתיישב קצת ולנסות לעשות איתם משהו.

הכרטיס הראשון הוא להולדת הבת (אני מודה שאין לי אף אחד לתת לו את זה כרגע, אבל גם להכין לעצמך כרטיס זה בכלל לא פאתטי ;) ) - ניסיתי לעשות משהו קצת אחר מהסגנון הרגיל שלי - בדרך כלל אני מעדיפה רקע חלק לכרטיס, אבל כאן ההדפס היה כל כך יפה, אז ניסיתי סגנון קצת אחר:


האמת - לא ממש אהבתי את התוצאה... אז אחרי התייעצות עם מומחיות שיניתי קצת:



ועכשיו הוא קצת יותר לטעמי...
מה שמצחיק זה שקיבלתי די הרבה תגובות שמציעות בכלל לוותר על התחרה ועל החלק השמאלי של הכרטיס, שזה מה שאני הייתי עושה בכל יום אחר... :)
כנראה שבכל זאת כדאי להישאר עם הסגנון שלי...

אחר כך עשיתי עוד שני כרטיסים לבנים שהרבה יותר אהבתי - 



ניפגש בשמחות :)

עדי

יום שישי, 13 במרץ 2015

מסיבת הפתעה

אחרי שנרגענו מפורים, הגיע הזמן להתחיל להתכונן לעוד אירוע, לא פחות מאתגר, ואולי אפילו טיפטיפה יותר - כן, כן עוד ממש קצת אמורה להצטרף אלינו למשפחה הצלע הרביעית והקטנטנה...

מכיוון שאני (מעט...) 
חולת שליטה, ההכנות בעיצומן, אבל האמת שלא על זה רציתי לכתוב הפעם.

אז חולת שליטה כבר אמרנו, אבל גם די מעופפת (בטח בעיצומו של חודש תשיעי), והצליחו להפתיע אותי... לא רק בעצם קיומה של המסיבה (סוג של baby shower) אלא בתוכן! שהיה מרגש, מפתיע וממש מדויק!

ומכיוון שמדובר ברעיון מקסים בעיני, אני בטוחה שגם אתם תהנו -
הרעיון היה לעשות משהו שאני אוהבת ובמקרה הזה הן חשבו על תפירה, וליתר דיוק, 
לתפור שמיכת טלאים לתינוקת, והאורחות היו צריכות להכין אפליקציות (של פעם, לא של טלפונים...).


אני לא אגיד מי, אבל כן אציין שהיתה סקפטיות רבה באוויר... מה נעשה? איך נעשה? ועוד ועוד..
היוצרות המוכשרות לא ידעו עד כמה הן מוכשרות, אבל כל אחת מהן, החל בגיל שמונה וכלה בגיל שישים, השקיעה וכמו שאפשר לראות בתמונות יצא מהמם!





תודה ענקית לאחותי ולאמא שלי על הרעיון והארגון, ולכל הבנות האהובות שבאו, לא נבהלו ונתנו מכל הלב.

ובגלל שבענייני מסיבות עסקינן - בפעם הבאה עוד קצת רעיונות למסיבות על הפרק...

*** ועדכון קטן בזמן שעבר מכתיבת הפוסט ועד לפרסום - שמחה לספר שפיצי (שם זמני) הצטרפה למשפחתנו הקטנה ***

סופ"ש מצוין,
עדי

יום שישי, 27 בפברואר 2015

משלוח מתוק במיוחד - פוסט אורח

השבוע, במסגרת ההכנות לפורים, התחלנו להכין את משלוחי המנות.


התחלנו עם המנהג הזה לפני כמה שנים (עוד לפני שנתבקשנו להביא לגן משלוח של ופל-חטיף מתוק-חטיף מלוח-רעשן) כשבעקבות חיבתי הבלתי נלאית לעוגיות ומתוקים למיניהם, התגייס בעלי לתפקיד מגשים החלומות הפרטי!

לאחרונה (ובלי להתחשב ב כ ל ל בסוכרת הריון שלי...) הוא עובד על תחביב חדש. האמת היא שאת רוב האשמה מן הראוי שאקח על עצמי - ביריד האחרון של נתנאלה קניתי לו את הספר "כישופי סוכר" של רונית צין-קרסנטי, שכל כולו עוסק בממתקים, וכמובן שלא בחור שכמותו יעמוד מנגד באתגר שכזה והבית התמלא בסוכריות על מקל, מרשמלו, טופי וכיוצא באלה. כמובן שלא עמדתי בפיתוי...

אז לרגל החג, ומכיוון שהשנה אנחנו הולכים על משלוח מנות של ממתקים (בעיקר), הבאתי שחקן חיזוק לנושא המתוקים. 
תודה לרונית המקסימה, שאפשרה לנו לשתף את המתכון לסוכריות ותודה רבה לבעלי היקר שהצטרף אלי השבוע ואם תתנו לו - הוא יהרוס גם לכם את הדיאטה.

עדי

***********************************************************

משנה לשנה זה מחמיר. זה התחיל מעוגות בחושות קטנות, המשיך למארזי מקרונים צבעוניים, והשנה, יאללה, ממתקים. 
אני מאשים את רונית צין קרסנטי, המחברת של "כישופי סוכר". צלחתי אתגרי אפייה רבים, אבל איכשהו, פעם אחר פעם, נכשלתי בממתקים. מרשמלו בטעם ייחודי של סוכר שרוף, מרמלדה במרקם של ריבה, סוכריות טופי קרמל שאחר כבוד הפכו לממרח ועוד. לכן, הייתי בעננים כשראיתי שיש ספר בעברית שעוסק כולו בממתקים. כדי להימנע מכשלונות נוספים, הזמנתי את עצמי גם לסדנה פרטית. אצל רונית. היה מתוק. מאוד. מאוד מאוד.

אז מה במשלוח השנה? קסמים מספר הממתקים לצד כמה קלאסיקות אהובות מעוגיו.נט, הבלוג 
שהפך לתנ"ך הקטן שלי.


- מקרונים ורדרדים (קיבלתי הוראות ברורות בנוגע לצרכים העיצוביים)



- פחזניות ממולאות בקרם פטיסייר


- מרשמלו בשני טעמים (תות ומנגו. כן, מנגו!)


- מרמלדה פטל



 ו... סוכריות דובדבן על מקל


בפוסט הנוכחי, בחרנו לשתף במתכון ובדרך ההכנה של סוכריות על מקל. זה קל וזה מגניב.

לפני שאתם נכנסים למטבח, צריך להצטייד בכמה כלים ומצרכים שלא בטוח שיש בכל בית:
  • משקל דיגיטלי (באזור 100 ₪, אם אין לכם, רוצו לקנות. עכשיו)
  • מדחום סוכר (סביב 130 ₪ בחנויות המתמחות, יש מדחומים זולים מאוד מאוד באלי אקספרס, ebay  וכו')
  • גלוקוזה (מיכל קטן, מוצאים בחנויות המתמחות, 20-25 שקלים)
  • תמצית טעם וצבע מאכל (אנחנו בחרנו בתמצית דובדבן, ובצבע מאכל אדום)
רשימת מצרכים:
  • 250 גרם סוכר
  • 80 גרם גלוקוזה
  • 80 מ"ל מים
  • 2-3 טיפות צבע מאכל
  • 4-6 טיפות תמצית טעם
  • מקלות לסוכריות
ועכשיו מה?
  1. בסיר בינוני שמים את הסוכר, המים והגלוקוזה (גלוקוזה זה סיוט, תתכוננו לכעוס)
  2. מחממים תוך כדי ערבוב, אנחנו רוצים להגיע למצב שתכולת הסיר אחידה
  3. ברגע שרותח, והתערובת אחידה, מפסיקים לערבב ומכניסים לסיר את מדחום הסוכר
  4. יושבים בצד, אוכלים משהו קטן, ממתינים. תכולת הסיר תבעבע והטמפ' במדחום תעלה
  5. כשהמדחום רושם 150 מעלות, מורידים מיד מהאש ונותנים לבועות קצת להירגע
  6. מערבבים לתוך התערובת את תמציות הטעם והצבע 
  7. שופכים בזהירות רבה את התערובת לתבנית או לחילופין, שופכים קצת מהתערובת על מקלות שסודרו מראש על נייר אפייה. מקפידים שחלקו העליון של המקל יהיה מצופה בתערובת. מניחים להתקרר
  8. עוטפים את הסוכריות בצלופן
  9. מתגאים בעצמכם
  10. מחלקים את כל הסוכריות, שאחרים יתמודדו עם זה

חג שמח!!!

יום רביעי, 25 בפברואר 2015

מי מפחד מדואר ישראל? (או - החלפה ראשונה)

איזו התרגשות!
חיכיתי הרבה זמן כדי לשתף, אבל סוף סוף החבילה הגיעה ליעדה, ואני יכולה לספר שהשתתפתי בפעם הראשונה בהחלפה ונהניתי מכל רגע, חוץ מהרגע הממש אחרון - כי חלק מהחבילה נשבר בדרך :(
איזה כאב לב (גם לי וגם לדניאלה היקרה) וכאב ממש (רק לדניאלה, שממש נחתכה מהשברים)...

איך הגעתי לזה בכלל?
לאחרונה הצטרפתי לקבוצת פייסבוק ששואבת את כל זמני הפנוי וגם ה-לא פנוי, ולפני בערך חודש התארגנה שם יוזמה להחלפת משלוחי מנות.
התלבטתי קצת והחלטתי לקפוץ למים. בעיה אחת קטנה - כשהתברר לי הקונספט של המשלוח (משלוח מנות יצירתי, כולל כרטיס בעבודת יד, שהשאיפה היא שלא יכלול אוכל...) הבנתי שהתפיסה שלי לגבי כל ההחלפה היתה מאוד שונה מהכוונה המקורית, וכמובן שנלחצתי (זה החלק שבו פחות נהניתי מכל רגע...)

מה למתחילה שכמותי ולהחלפת משלוחי מנות של יצירה?!

אבל לאט לאט התגבש לו הקונספט ומי שכבר ביקר בבלוג בעבר אולי לא יופתע מהנושא - בבושקות!
ניסיתי לקלוע לטעמה של המקבלת עם צבעים בגווני הטורקיז-אקווה עם קצת ורוד, וזה מה שיצא (קבלו את התנצלותי על כך שהתמונות קצת חשוכות, כי כרגע המצלמה שלי שבקה חיים):



סידרתי את המשלוח על מגש שצבעתי בצבע אקרילי:



והתחלתי עם בובה תפורה של בבושקה/מטריושקה שאומנם לא נפתחת, אבל מייצגת לא רע את הרעיון...


את הבובה תכננתי לתפור כבר המון זמן וההחלפה הזו באה לי ממש במקום (אגב, מכיוון שאני לא מחשיבה את עצמי ציירת מחוננת, הפנים נלקחו מהספר של דנה ישראלי "סדנה פרטית" והודפסו על בד כותנה שמיועד לכך מהאתר של נתנאלה.קום).

הפריט הבא שנבחר היא כוס לחליטת תה (שלא שרדה את המשלוח, סמיילי בוכה), כולל שני סוגים של חליטה, כי אף סבתא אינה מושלמת בלי קצת תה ;)


חשבתי וחשבתי מה יהיה גם יפה וגם שימושי והחלטתי ללכת על לוח מודעות קטן, בהשראתה של דפי ממסטיקים:


את תחתית השעם מאיקאה צבעתי בספריי, הדבקתי אותיות ובבושקות (גם ממסטיקים) ומאחור הוספתי מתלה קטן.

ובגלל שבכל זאת זה משלוח מנות,וגם כי צריך משהו מתוק ליד התה, לא יכולתי לגמרי לוותר על הממתקים, הוספתי צנצנת מקושטת עם שוקולדים:


ואחרון אחרון חביב - הכרטיס! 



רציתי לחבר בין הנושא של המשלוח (הבבושקות) לפורים, אז השתמשתי בנייר עם צריחים שהזכירו לי גם את הארמונות ברוסיה וגם באופן כללי ארמונות עתיקים, מה שמתאים גם במקרה הזה... לידם הוספתי בבושקה חמודה.
חוץ מזה, גילפתי חותמת קטנה של מסכה (חדי העין יראו אותה גם על המגש), והתוספת שתמיד תופסת (ומשדרגת) - מדבקות של יעל יניב :)

ועכשיו כולם ביחד - 



בתקווה להחלפה מוצלחת יותר בפעם הבאה או לפחות לשירותי דואר קצת פחות אלימים,

עדי

יום שבת, 21 בפברואר 2015

אני פורים (חלק ב' - תות)

כמו שהבטחתי - גם תות יהיה לנו השנה :)



האמת שמדובר בתחפושת פשוטה מאוד, לאור העובדה ש-א. כבר יש תחפושת אחת ב. התעייפתי ג. יש עוד את התחפושת שלי לתפור.


אז מה צריך?


* חולצה אדומה וטייץ/גרביונים ירוקים (או כל צבע אחר שמתאים לכם)
* בערך מטר של בד טול רך באדום ועוד קצת ירוק
* סטרפלס לשמלה (או אם אין - גומי/סרט לחצאית)
* סרטים/גומי לכתפיות
* קשת+בד לבד לקישוט

מדובר בעוד וריאציה של חצאית הטוטו המסורתית, שהפעם הפכה לשמלה, באדיבות סוג של סטרפלס שקניתי באיביי:


את הטול האדום חתכתי לרצועות של 8-10 ס"מ רוחב ובערך חצי מטר אורך וקשרתי אותן באותה שיטה שבה עשיתי את החצאית בתחפושת של הינשוף מהפוסט הקודם, רק שקשרתי סביב החורים שברשת (חור כן-חור לא).


 אח"כ "עליתי" שורה אחת למעלה, וקשרתי שם רצועות קצרות יותר של טול ירוק, לעלים.

הוספתי כתפיות לשמלה (אני תפרתי, אפשר גם לקשור) והתחפושת כמעט מוכנה. על הכתפיות תפרתי תותים שגזרתי מלבד אדום וירוק ומילאתי טיפונת.


את התותים מהלבד גם הדבקתי עם דבק בד על קשת לשיער, ומתחת הדבקתי עוד בד כדי לקבע אותם:



וזה הכל :)

שיהיה שבוע מוצלח,
עדי


יום שני, 16 בפברואר 2015

אני פורים (חלק א' - ינשוף)

בעצם אני הרבה יותר חנוכה מפורים (ועם סוכרת הריון בכלל עדיף שאהיה פסח), אבל עכשיו כמעט פורים, אז כדאי להתחיל להסתנכרן עם לוח השנה.

בשנה שעברה השקעתי בתחפושת משפחתית - התחפשנו למשפחת פלינסטון, אבל השנה פורים יוצא ממש קרוב לתאריך הלידה המשוער שלי, אז את התחפושת לעצמי (כדור דיסקו אם תהיתם) אני דוחה לרגע האחרון.
במקום זה, החלטתי להשקיע בחוגגת העיקרית - בת שנתיים וחצי. מכיוון שממילא התחפושת תתלכלך בשניה שהיא תלבש אותה, ואני גם ככה לא מופת של החלטיות, אני מכינה שתי תחפושות לילדה - תות וינשוף.

התחפושת המושקעת היא הינשוף (תצטרכו לסלוח לי על איכות התמונה :) ) -


והיא מורכבת מטייץ וחולצה (שקניתי), עליה תפורות נוצות של לבד, חצאית טוטו (שכנראה לא תילבש אפילו פעם אחת) ומסכה (כנ"ל).
חוץ מזה, אולי אצרף גם מעין חותלות עם נוצות.
אגב, אם במקרה יש לכם בן (שמעתי שזה קורה במשפחות מסוימות...) אפשר להוסיף למכנסיים כמה שורות של נוצות (נניח מגובה הברך ולמטה) במקום החצאית.


אז מה צריך?


* חולצה וטייץ/גרביונים
* בדים - לבד בשלושה צבעים (בערך חצי מטר מכל צבע ואם רוצים עיניים או מקור בצבע אחר - אז עוד טיפונת) ובערך שני מטר של בד טול רך 
* גומי/סרט לחצאית ולמסכה
* דבק בד/מכונת תפירה

אז נתחיל מהחלק הקל - הטייץ והחולצה. קונים אותם. בגוונים שיתאימו לתחפושת. אני באופן אישי קניתי ב-Nextdirect, אבל כל מקום שאתם מוצאים בזול זה טוב.

אח"כ גוזרים נוצות במספר צבעים על פי הגיזרה הבאה:

נוצה

החלק הזה תלוי בגודל של הילד/החולצה. אני גזרתי נוצות בשלושה צבעים, 50 נוצות מכל צבע, מה שהתברר כמופרך לחלוטין (בסוף השתמשתי לחולצה בערך ב-75 נוצות). 




החולצה - את הנוצות מסדרים בשורות ותופרים (או מדביקים):
מתחילים מתחתית החולצה ומסדרים את הנוצות אחת ליד השניה ותופרים (או מדביקים בדבק שמיועד לבדים) את הקצה העליון של הנוצות.




את השורה השניה מסדרים באופן שהנוצות יוסטו קצת הצידה, כך שהקצה של כל נוצה מהשורה השניה יכסה את החיבור בין הנוצות בשורה הראשונה, וכך הלאה:



השלב הבא לא ממש הכרחי, אבל לדעתי מוסיף - מסדרים את הנוצות בחפיפה ותופרים שורה על כל כתף ובקצות השרוולים (בשרוולים הקטנתי קצת את הנוצות כי זה היה נראה לי קצת גדול מדי).


המסכה - גוזרים מלבד את החלקים הבאים:

מסכת ינשוף

את החלקים המקווקוים לא גוזרים, זה רק לצורך ההמחשה היכן להדביק. בנוסף, גם את העיניים יש לגזור פעמיים (אחד לכל עין), אך זה לא מסומן כדי לא לבלבל עם החלקים שאמורים להיות כפולים לצורך הקשחת המסכה (אפשר גם להשתמש בפליזלין).
את החלקים הכפולים שגזרתם מדביקים אחד לשני (כדי ליצור מסכה יותר עמידה) ואז מדביקים (או תופרים) את כל החלקים יחד ומחברים סרט/גומי בגודל המתאים לראש של הילד.



החצאית - קושרים רצועות טול בצבעים מתאימים סביב גומי/סרט.



לא צירפתי הדרכה כי ממש כל הרשת מלאה בהן, גם בעברית. למשל:

הכנת חצאית טוטו - סודות מחדר התפירה

פריט אחרון - החותלות. כרגע ויתרתי עליהן, אבל הרעיון היה לתפור נוצות לגומי או לסקוץ'. מבטיחה לעדכן אם אשנה את דעתי...

את התות אני מקווה לסיים בהמשך השבוע ולשתף בפוסט הבא.

ואחרון חביב - אומנם קצת נעלמתי לאחרונה (נסיבות משפחתיות קצת פחות נעימות), אבל יש לי המון מה לספר! בינתיים אני נאלצת לשמור על ההפתעה שלי בסוד, מכיוון שהנמענת עדיין לא קיבלה אותה, ולא הייתי רוצה לקלקל, אבל בשבוע הבא - משלוחי מנות!!!

בינתיים, שיהיה כמעט חג שמח!

עדי