קוקוריקו!

מכירים את הילדים האומללים שנאלצים להסתובב כל פורים ארוזים בקופסא כי התחפשו לסמארטפון/רמזור/כל אפשרות לא נוחה אחרת?

תמיד חשבתי שאני לא אעשה את זה לילדים שלי. גם השנה הלכתי על תחפושות לא מורכבות מדי מבחינת הקונסטרוקציה - האחת היא בעיקרון פרפרים מודבקים על שמלה (כל התמונות והפרטים כאן)

והשניה? באמת היה נדמה לי שמדובר בתחפושת פשוטה למדי - תחפושת של תרנגולת. בפינטרסט זה היה נראה מאוד פשוט, וההכנה באמת התבררה כלא מאוד מסובכת. 

אז איך באמת מכינים תרנגולת?

דבר ראשון - קונים חולצה לבנה וטייץ בגוון צהוב/חרדל. אני קניתי בנקסט, אבל איפה שאתם מוצאים זה בסדר ;)

עוד ברשימת הקניות - 2 צעיפי נוצות (תשתדלו לא בדוכן הכי יקר בשוק כמו שאני עשיתי. 20-30 שקלים לאחד זה מחיר סביר), לבד אדום, צהוב ולבן, וגומי.

מקיפים את החולצה עם הצעיפים ותופרים או מדביקים בכמה נקודות (בערך כל 10 ס''מ) - מתחילים עם הראשון וכשהוא נגמר ממשיכים מיד עם השני. כאן אני מגיעה לחלק של הקונסטרוקציה המאתגרת - 

שימו לב להשאיר מרווח סביר בחלק של הצווארון. כמו שאפשר לראות אצלי - יצא קצת צפוף מדי ורוני ממש לא מבסוטית...

השלב הבא הוא הכרבולת -

משתמשים בכובע לבן או תופרים כובע מלבד לבן (אני השתמשתי בכובע צמר שלה עבור הגזרה) ומחברים גומי או 2 סרטים משני הצדדים.

 גוזרים 2 שכבות של לבד אדום, תופרים רק את החלק העליון כמובן, ממלאים באקרילן ומחברים (תפירה/דבק) לכובע.

הרגליים - 

גוזרים מעין רגל של דינוזאור ומחברים לחלק האחורי גומי, כדי שאפשר יהיה להשחיל על הנעל/הגרב.

נראה לי שעכשיו כבר אפשר לאחל באופן רשמי - פורים שמח!

עדי

קוראים לי בשכונה מלכת הפרפרים

לפני כמה שבועות שאלתי את אלה למה היא רוצה להתחפש בפורים.
כן, היא בת שלוש וחצי, ובטח תשנה את דעתה עוד 15 פעם, אבל שאלתי.
היא חשבה קצת והחליטה - נסיכה ורודה.
נסיכה ורודה!? הנה נגוזו להם כל החלומות (שלי כמובן) על משהו מקורי, יחודי, או סתם לא-קלישאה.
אז ניסיתי לעדן קצת, ולשכנע קצת... בסוף התפשרנו עלנסיכת הפרפרים.
לאט לאט התחפושת קרמה עור וגידים, ובינתיים השתדרגה גם למלכת הפרפרים - קנינו בדים, תפרנו את החולצה ואז את החצאית (אחסוך מכם את עשרות ההתלבטויות בנושא חצאית ארוכה או קצרה), וחיברנו הכל ביחד.

נסענו לדודה בבינימינה שתכין את הקשת עם הפרפרים.

ואז הדבקנו את הפרפרים לשמלה. הייתם מצפים שזה דווקא שלב הכרחי בהכנה, אך למרבה ההפתעה - כאן הגענו לחלק המאכזב של הסיפור - 
"אמא, אולי נוריד את הפרפרים?"
"לא אלה, כבר אי אפשר. זה יקלקל את השמלה"
"אז אני רוצה להיות אלזה"

יופי. גם אני רוצה. בקיצור, פורים בגן זה רק מחר ונקווה שנצליח לשכנע אותה שמלכת הפרפרים זה יותר טוב מאלזה. בינתיים נראה לי שהטיעון של הכנפיים עובד די טוב :)

אם לא, לפחות נהניתי מהתפירה במכונה החדשה שלי, ואני מקווה שאתם תהנו מהתמונות.
ומחר - תרנגולת!

נתראה מחר,
עדי

דואר ישראל - Take #2

זוכרים מה קרה לי בהחלפה של שנה שעברה?

אז לא. לא נתתי לדואר עוד צ'אנס.

כזו אני - פולניה. לא סולחת ולא שוכחת.

אני ממש אוהבת החלפות - ההתרגשות בלנסות לקלוע לטעמה של המקבלת, הציפיה עד להגעת המשלוח וכמובן הסקרנות לגלות מי תשלח לי ומה היא תבחר לעשות...

לכן ברור שנרשמתי להחלפה, אבל הפעם שלחתי את השליח המסור ביותר בעולם לראשון לציון (תודה כפרה!!!), כדי שיתן לרותם את המשלוח עד הבית!

אז מה בחבילה?

המחברת הראשונה שעטפתי אי פעם, על פי ההדרכה של סתיו משלישקל'ך. התאהבתי לגמרי. מזהירה אתכן, זה ממכר...

המצלמה, שכבר ראיתן (אבל ממש רציתי לשלוח אותה למישהי שתעריך), במילוי חומרי יצירה, קצת ממתקים

ובובה קטנטנה לבובה של רותם.

בשבוע הבא - תחפושות!!!!

התרנגולת כבר כמעט מוכנה ונסיכת הפרפרים בחצי הדרך (או לפחות זה מה שהייתי רוצה לחשוב).

בברכת כמעט פורים שמח,
עדי

הבית של אנה ואלזה

לא יודעת אם כבר התוודיתי בפניכם עד כמה אני אוהבת את פורים.

לראיה, כבר מחכים בקנה פוסט על משלוח מנות (לפחות אחד) ועל התחפושות אני עדיין עובדת אבל מבטיחה לפרסם לפני החג.

בינתיים, למי ששכח - הנה הדרכה לתחפושת תות ולתחפושת ינשוף שפירסמתי בשנה שעברה.

אז אומנם הטיימינג כאן מוצלח מאוד, אבל אצל ילדים, תחפושות ממש לא שייכות רק לפורים.
אצלי האסימון נפל בערך לפני חודשיים, כשבדלת נכנסו אנה ואלזה בשמלותיהן המפונפנות, התיישבו על הספה ודרשו לצפות בבת הים הקטנה.

אז במיוחד בשביל שתי הנסיכות שלא מפסיקות להתחפש (וגם כי לשמלות של אנה ואלזה שעשו עליה היישר מסין, מגיע מקום של כבוד) הכנו מתקן תחפושות DIY!!!

גם הפעם, הרעיון עצמו מאוד פשוט, ואפשר לשדרג אותו מאוד עם תוספות וקישוטים.

המידות של המתקן שלי הן: 90X90X30 והוא מתאים מאוד לאחסון של השמלות, וגם של הילדות שנסעו בו בכל רחבי המרפסת.

את העצים (עץ סנדביץ' בעובי 17 מ''מ) חתכו לי במחסן עצים כמובן, והמוט הוא פשוט מקל של מטאטא.

אגב, את החיתוך העגול סימנתי בעזרת צלחת גדולה - ציירתי את העיגול עם עט, ממש חזק (כן, כן, לא להסס לחרוט) וזה יוצר מעין מסילה קטנה אך שימושית לג'יגסו ומשפר את הדיוק.
את המתקן עצמו צבעתי בפוליאור ואת הדגלונים צבעתי עם צבע גירי של אמריקנה.
הוספתי ארבעה גלגלים וזה הכל.

אז עכשיו, כשיש איפה לשים את התחפושות, אפשר סוף סוף ללכת לסיים לתפור אותן...

להתראות בקרוב,
עדי