הדרכה קלה למתקשים בקבלת החלטות

במאי חל יום ההולדת של אמא שלי ושל חמותי, שתי נשים יקרות שבכל שנה אני מסתבכת עם כרטיס הברכה שלהן - למי ממענים כרטיס כזה? לאמא? לסבתא? לחמותי?

כדי לחסוך את ההתלבטות, החלטתי להשליך אותה על מישהו אחר. אני אתן לכן את כל האפשרויות, ואתן תבחרו :)

אז הפעם הכנתי לכן הדרכה לכרטיס אינטראקטיבי, שיחד עם סט החותמות של הבית של יעלי, יצא לטעמי, ממש ממש חמוד.

היתרון הגדול של הכרטיס הזה הוא שלא צריך יותר מדי כלים וחומרים מיוחדים בשבילו והוא ממש לא מסובך.

מתחילים עם בסיס לבן (חלק) שעליו מחתימים את הדמות הרצויה. אני חתכתי מלבן בגודל 3.5 אינץ' על 4.5 אינץ'.

בתוך הדמות הזו, נחתוך חלון, שבתוכו תופיע ברכה/טקסט מתחלף.

אז קודם כל, נצבע את הדמות (אני השתמשתי בטושי זיג, מכאן), ואחר כך נכין את החלון שבתוכו יופיע הטקסט:

במקרה שלי, בחרתי להסיר את "הסינר" של המטריושקה (או בלשון העם - בבושקה), בעזרת סכין חיתוך. 

כמובן שאפשר לעשות כאן המון וריאציות - עם או בלי דמות, חלון בהרבה צורות אפשריות, ועוד, כיד הדמיון הטובה עליכן.

ומחתים ברכה מסט החותמות של הבית של יעלי בחזית.

עכשיו נכין את החלק האינטראקטיבי - העיגול המסתובב ובתוכו הטקסטים המתחלפים.

ראשית, נפנצ'ץ' עיגול סקאלופ (פאנץ' של 3 אינץ'). נעשה את זה עוד ארבע פעמים, עם דפים מדוגמים שונים, ונחתוך כל עיגול מדוגם לרבעים, כמו בתמונה.

נדביק את הרבעים המדוגמים על העיגול הלבן, ונחתים עליהם את הטקסטים הרצויים:

נחורר את העיגול במרכז.

ונשאר רק להרכיב את הכרטיס.

נוודא שהעיגול נמצא במקום (- הטקסט נכנס במדיוק בחלון) ונחורר את הכרטיס. נחבר את חזית הכרטיס ואת העיגול בעזרת סיכה מתפצלת.

ניצור מגרעת על מנת לאפשר סיבוב נוח יותר של הטקסטים - נסמן על החלק האחורי של הכרטיס עד לאן מגיע העיגול, ונשתמש בפאנץ' עיגול 1 אינץ' כדי ליצור מגרעת בכרטיס ולחשוף את העיגול המסתובב.

נשתמש בדבק דו"צ גבוה (מכאן) כדי להדביק את הבסיס הלבן למאטינג (אצלי הוא שחור חלק ובגודל 4 ו-5/8 על 3 ו-5/8).

והכרטיס מוכן!

מקווה שנהנתן,

עדי

מלח מים

הבריכה אצלנו ביישוב היא אחת הנפלאות. היא מתאימה לקטנים ולגדולים, ובכל שעה עגולה יש גלים!
רק דבר אחד שמעיב על השמחה - דבורים. או כמו שטוענים יודעי דבר - צרעות.
לאחר ששתי הבנות שלי כבר נעקצו, וגם אני, ברצוני לשתף אתכם במחקר שערכתי על השיטה הידועה להרחקת דבורים/צרעות - מלח-מים.
לאחר מחקר של כ-25 שנה, אני יכולה לומר לכם שמדובר על שיטה מוכחת! מאז שעברתי את גיל 10, והפסקתי לומר מלח-מים, נעקצתי כבר לפחות 3 פעמים. ואילו לפני כן - אפס עקיצות!
אין מסקנה יותר חותכת מזו!
תודו לי אחר כך 😂😂😂

ואם כבר בעיניני דבורים עסקינן, בפעם הקודמת שפירסמתי כרטיס ספינר עם דבורה, ביקשו שאפרסם הדרכה. אז הנה היא 🐝🐝🐝

לבסיס השתמשתי בבסיס הזהב הכל כך מוצלח הזה - https://goo.gl/5DzbAi שאני אוהבת גם בגלל הגוון העדין, אבל גם בגלל שהוא מספיק יציב מצד אחד ומצד שני נחתך יפה, בלי סיבים. 

את הבסיס, בגודל 4.25 על 10.5 (כל המידות באינצ'ים) חורצים לרוחב ב- 5.25 ומניחים בצד.
את הנייר המדוגם (מסטאק שנה צבעונית של אושרת קורן https://goo.gl/mgKNzT) חותכים בגודל 4 על 5.

עכשיו אנחנו צריכות להכין את המסילה שבה תתעופף הדבורה, יש שתי אפשרויות -
1. יש לכן תבנית חיתוך ייעודית לכרטיסי ספינר, ואז אתן משתמשות בה.
2. אתן חותכות חלון בצורת עיגול בעצמכן על ידי פאנץ'/מחוגה/סכין/מספריים/תבנית חיתוך של עיגול ומהעיגול שנשאר חותכות עוד עיגול, קצת יותר קטן.
למה הכוונה קצת יותר קטן?
זאת אומרת שכשאני מניחה את הכרטיס ובתוכו את העיגול, ישאר ביניהם רווח של משהו כמו 6-8 מ"מ, בדיוק כמו בתמונה.

כדי שהדבורה שלנו תוכל לזוז בתוך המסילה שהכנו לה, נלביש אותה על מעין מתקן הגבהה (שתי אפשרויות גם כאן) -

1. הכנתי עיגול בקוטר חצי אינץ', ועליו הדבקתי 'דיסק' פלסטיק, של MFT (חברה אמריקאית ששמה המלא הוא My Favorite Things) שמיועד בדיוק לזה. היתרון שלו הוא שהוא מאוד חלק ושום דבר לא נתקע, והחסרון הוא שיש אותו רק במעט מאוד חנויות בחו"ל ובארץ אין אותו בכלל...
2  האפשרות השניה היא הרבה יותר נגישה - סיכה מתפצלת! את הסיכה מדביקים לעיגול של חצי אינץ' מהסעיף הקודם.

אחרי הייבוש נועצים את הסיכה בעיגול זהה, ופותחים אותה (כמו בתמונה). 

את הדבורה נדביק על העיגול/הדיסק ונחכה לייבוש.

* אם בחרתן באפשרות של סיכה מתפצלת, תצטרכו לגזור קצת שאריות מסביב לדבורה...*

בינתיים, מדביקים דבק דו"צ גבוה (כזה למשל - https://goo.gl/k7NJ1X) על הנייר המדוגם וגם על העיגול.

מדביקים את הנייר המדוגם על הבסיס

מניחים את הדבורה צמוד לחלון העגול ומדביקים גם את העיגול, כך שהדבורה נמצאת בדיוק במסילה שביניהם.

מוסיפים כיתוב ו/או קישוטים אחרים, וסיימנו.

 

 

בהצלחה!

עדי

שנה מתוקה!

הכרטיס הזה יושב לי בראש כבר כמה שבועות, ונורא התחשק לי להכין אותו, אבל לא היו לי סוכריות!
ומה הקשר בין סוכריות לכרטיסי שנה טובה???
ובכן, אין קשר. אלא אם כן מדובר על כרטיס שהתחפש למכונת ממתקים :)

וכן, יש הדרכה!!!

מה שמגניב בכרטיס הזה, זה שמתחילים להכין אותו כמו שייקר רגיל, אבל כאן יש גם טריק לפתיחה, כך שלא צריך לקרוע את השייקר כדי לחלץ את הסוכריות. נפלא!

הדבר היחיד שתצטרכו להשיג הוא את 'המכסה' לשייקר, שבו יהיו הסוכריות. אני השתמשתי בזה של mft, כי היה לי בבית, וזה מאוד נוח, אבל גם מכסה של מילקי טופ, כוס מיץ וכד' יכול להתאים.

הדף המדוגם מסטאק שנה צבעונית המושלם - https://goo.gl/mgKNzT

דפי הבסיס המעולים של רעותא - https://goo.gl/EzGEAB

אז מתחילים בבסיס. קללללל.
חותכים בסיס (שחור) בגודל 1/8 4 על 1/4 10, חורצים ב 1/8 5 ומקפלים לחצי. מניחים בצד.

לוקחים דף מדוגם בגודל ויוצרים בו פתח עגול, כמו בתמונה.

מניחים את הדף על הבסיס השחור, מסמנים איפה הפתח, וחותכים פתח זהה.

מדביקים את הנייר המדוגם מעל המכסה השקוף.

מכינים את מנגנון הפתיחה - חותכים קארדסטוק שחור בגודל 3.5 על 4.

יוצרים לו טאב למשיכה ומדביקים. 

חותכים במרחק רבע אינץ מלמטה ורבע אינץ' מלמעלה, ובקצה הרחוק מהטאב משאירים רבע אינץ'. 

השארית הזו בסוף תמנע מהמנגנון שלנו 'לברוח' החוצה כשמושכים אותו.

נדביק את הנייר המדוגם לבסיס -

*** לא לשכוח שמנגנון הפתיחה צריך להיות מונח במקום בזמן שמדביקים! אחר כך אי אפשר יהיה להכניס אותו***

הופכים את הנייר המדוגם. מדביקים דבק דו"צ למסגרת של הנייר, וכן מסביב למנגנון הפתיחה, עד לגובה השארית בלבד (ראו תמונה, מודגש בשחור).

בקצה הימני, משאירים פתח כדי לאפשר את התנועה של המנגנון. מדביקים רק את החלק מהקצה העליון ועד לגובה המנגנון (הפעם, לא מתייחסים לשארית) ואותו דבר מהקצה התחתון.  

מדביקים לבסיס. שימו לב שהפתח שיצרנו בבסיס יושב בדיוק באותו מקום שבו נמצא השייקר. 

מקשטים.

פותחים את המנגנון, ממלאים בסוכריות, ושתהיה שנה מתוקה!

מוזמנים להגיב, לסמס, ולקפוץ לקפה,

עדי

על אתגרים, גלידה, וביקור בבלוג שווה במיוחד

אתמול קיבלתי את המחמאה הגדולה מכולן.
ל-bff של בת ה-6 היה יומולדת, ולתומי נכנסתי לחנות מתחת לעבודה, קניתי ערכת יצירה בקופסה, הוספתי צמיד עם פאייטים מתחלפים (ה-להיט האופנתי ששום פריט אינו שלם בלעדיו), וחזרתי הביתה.

הילדה התארגנה למסיבה (טקס שכולל מקלחת, חפיפה, סירוק, התקף זעם על השמלה, התקף זעם על התסרוקת, בחירת שמלה ההולמת, לכל הפחות, את טקס הענקת פרסי אופיר ויציאה כועסת מהבית בליווי משפטי מפתח כגון - למה אתם אף פעם לא מבינים אותי/מקשיבים לי, או האהוב מכולם - למה אתם תמיד רוצים שאני אכעס??? שאלה...).

בסוף הטקס המרגש (ואחרי שהיא נרגעה כמובן), היא הודיעה לי חגיגית שמהיום היא רוצה שהמתנות שהיא מביאה לימי הולדת יהיו 'מתנות של דברים שאת עושה, אמא'. מיד התקשרתי לעורך דין, שיניתי את הצוואה והפכתי אותה ליורשת יחידה.

אחר כך, הכנו לחברה כרטיס מפל, עם גלידה(!), כדי שיתאים לאתגר מאכלי קיץ בקבוצה של רעותא.

התכוונתי אפילו להכין הדרכה, אבל כשראיתי את ההדרכה המצוינת של מיכלי, מ'ניירות עם ערך', החלטתי שעדיף שתראו את שלה, כי היא באמת נהדרת, קלה ומובנת.

אז הנה קישור להדרכה - https://goo.gl/AfqZps

והנה התוצר שלי -

השתמשתי בסטאק ממש ישן (Soak up the sun של Carta Bella) שמצאתי נחבא אל הכלים בסטודיו

ניירות בסיס של רעות - https://goo.gl/V2oHWu

מדבקות של Tea&Soda  - https://goo.gl/otNJi7

והוספתי אפילו סרטון (אפשר גם ביוטיוב - https://youtu.be/1lW1cBUbmyU)!

חופש נעים לחופשים, צום קל לצמים, והרבה אוויר לכל מי שמנסה לג'נגל בין עבודה לילדים 😍

עדי

תמיד יש מקום לעוד קצת קונפטי

כרטיסים.... כמה אפשר לחדש כאן?
על השאלה הזאת אני מנסה לענות באופן מעט אובססיבי כבר כמה שבועות...

אז טיילתי לי קצת ביוטיוב וגיליתי כמה סרטונים, אפילו לא כל כך חדשים, שקידמו תבנית חיתוך של אלן יוסטון (Ellen Hutson), לבניית ... תופים בבקשה.... כרטיס קונפטי!!!! 🎉🎉🎉
האמת שלא ראיתי כרטיס כזה מגניב כבר מלא מלא זמן!

ומכיוון שבארץ אין כרגע תבניות כאלה, בניתי על בסיס הסרטונים האלה דוגמה משלי לכרטיס קונפטי.

אז מה צריך?

גומיה, נייר, דבק וזהו כמעט :)

שימו לב שהגומיה צריכה להיות בקוטר של (בערך) 5 ס"מ.

בעצם יש לנו כאן כרטיס בסיסי, שבתוכו מסתתרת מעין קופסה שקופצת כשהכרטיס נפתח ומעיפה את כל הקונפטי שעליה.

נתחיל עם המעטפה לקונפטי -
חותכים נייר דק (אני השתמשתי בוולום מרעותא) לריבוע בגודל 2.5×2.5 אינץ'.
מקפלים את הפינות של הריבוע למרכז (כמו בתמונה) ומקבלים ריבוע קצת קטן יותר מ-2×2.
כדי לדעת איפה אמצע הריבוע אפשר למקם את הוולום על הגריד של משטח החיתוך או לקפל את הריבוע על האלכסון, ואז על האלכסון השני. המפגש בין שני האלכסונים הוא המרכז.

נכין את כרטיס הבסיס - 

קארדסטוק לבן בסיסי בגודל 12×4.5 אינץ' שאותו מקפלים לחצי כך שהכרטיס יהיה בגודל 6×4.5.

כדי שהכרטיס ישאר סגור עד שנרצה שהקונפטי שבפנים יקפוץ, אפשר להכין מעטפה מתאימה או חבק. אני הכנתי חבק מרצועת קארדסטוק בגודל 1.25×10. חורצים ב-2.5" וב-7 ושמינית אינץ' ומדביקים ליצירת החבק.

השלב הבא הוא הכנת האלמנט הקופץ -

נחתוך מלבן בגודל 7×3 אינץ'. רצוי להשתמש בקארדסטוק כמה שיותר עבה.

נחרוץ במרחק של חצי אינץ' מכל צד (סה"כ ארבעה). בנוסף, מניחים את הנייר בצורה מאוזנת (לרוחב) וחורצים גם ב- 2.5" וב-4.5".

יוצרים טאבים כמו בתמונה, ובנוסף גוזרים עוד ארבעה חתכים קטנים (איפה שסימנתי את הנקודות האדומות) שבתוכם נקבע את הגומיה.

מקפלים פנימה את שלושת הפלאפים שבצדדים ומדביקים, כדי לחזק את הקופסה הקופצת.

מקפלים לצד השני את הפלאפים העליון והתחתון ויוצרים מעין 'חית' שאותה נדביק בתוך הכרטיס. משטחים את ה-ח', מדביקים פלאפ אחד ואז את השני.

מדביקים את מעטפת הוולום על גבי החלק העליון של הקופסה הקופצת.

מלבישים את הגומיה כך ש'תתיישב' בחריצים שהכנו לה.

עכשיו הזמן לקשט את הכרטיס (כן, patio party, אתה יודע שאני מדברת עליך), למלא את מעטפת הקונפטי בקונפטי/פאייטים/ פינצ'וצ'ים ולמשוך מעלה את הקופסה כך שהגומיה תימתח. 

סוגרים באמצעות החבק ומבהילים את בני המשפחה והחברים באמצעות קונפטי לפנים!!!

אני, למשל, כל כך התלהבתי שמיד שלחתי סרטון לאחותי. תראו מה היא חשבה -

אז הנה הסרטון גם כאן -

מקווה שנהניתן ומחכה לראות תוצרים!
עדי