קוראים לי בשכונה מלכת הפרפרים

לפני כמה שבועות שאלתי את אלה למה היא רוצה להתחפש בפורים.
כן, היא בת שלוש וחצי, ובטח תשנה את דעתה עוד 15 פעם, אבל שאלתי.
היא חשבה קצת והחליטה - נסיכה ורודה.
נסיכה ורודה!? הנה נגוזו להם כל החלומות (שלי כמובן) על משהו מקורי, יחודי, או סתם לא-קלישאה.
אז ניסיתי לעדן קצת, ולשכנע קצת... בסוף התפשרנו עלנסיכת הפרפרים.
לאט לאט התחפושת קרמה עור וגידים, ובינתיים השתדרגה גם למלכת הפרפרים - קנינו בדים, תפרנו את החולצה ואז את החצאית (אחסוך מכם את עשרות ההתלבטויות בנושא חצאית ארוכה או קצרה), וחיברנו הכל ביחד.

נסענו לדודה בבינימינה שתכין את הקשת עם הפרפרים.

ואז הדבקנו את הפרפרים לשמלה. הייתם מצפים שזה דווקא שלב הכרחי בהכנה, אך למרבה ההפתעה - כאן הגענו לחלק המאכזב של הסיפור - 
"אמא, אולי נוריד את הפרפרים?"
"לא אלה, כבר אי אפשר. זה יקלקל את השמלה"
"אז אני רוצה להיות אלזה"

יופי. גם אני רוצה. בקיצור, פורים בגן זה רק מחר ונקווה שנצליח לשכנע אותה שמלכת הפרפרים זה יותר טוב מאלזה. בינתיים נראה לי שהטיעון של הכנפיים עובד די טוב :)

אם לא, לפחות נהניתי מהתפירה במכונה החדשה שלי, ואני מקווה שאתם תהנו מהתמונות.
ומחר - תרנגולת!

נתראה מחר,
עדי

ליל הסדר here I come

אני (מן הסתם) לא מארחת את ליל הסדר, והאמת שלאף אחד אין יותר מדי ציפיות ממני, בטח לא השנה, מה שמאפשר לי להשקיע את זמני ומרצי בדברים הקטנים שיוצרים אווירה נעימה ותמיד נותנים תחושה קצת אחרת, חגיגית ומפנקת.

הפעם הכנתי שקיות הפתעה, למבוגרים ולילדים בעלי טעם משובח ;)
אפקט הרושם של שקית כזאת על כל צלחת הוא לא רע בכלל בהתחשב בזמן הקצר שלוקח להכין אותן...

לצורך הכנת השקיות השתמשתי בשאריות בד כותנה לבן, הכי פשוט שיש, ובסרט בד שקניתי בחנות יצירה. 
למי שאין כוח/ לא יודע לתפור - אפשר גם לקנות שקיות מוכנות...

תפירת השקיות:

1. חותכים מלבן ברוחב 15 ס"מ ובאורך 35 ס"מ (כמובן שכל מידה אחרת שתבחרו בה כנראה תתאים), מקפלים לשתיים ותופרים את שני הצדדים. צד אחד תופרים ממש עד הסוף ובצד השני מסיימים לתפור בערך 2.5 ס"מ לפני הקצה, כדי שישאר לנו קצה אחד פתוח שדרכו נשחיל את הסרט.
   
   
   
2. בחלק העליון של השקית מקפלים את הבד החוצה חצי ס"מ, ואז עוד קיפול של 1 ס"מ ותופרים ליצירת "תעלה" שבה נשחיל את הסרט לקשירה.
   
3. הופכים את השקית כך שכל התפרים מוסתרים בפנים.
4. בעזרת סיכת ביטחון שמחוברת לשרוך/סרט בד משחילים את הסרט.

על השקיות מחתימים בדיו שמתאים לבדים (למשל versacraft) ומגהצים.

ממלאים באגוזים או כל פינוק אחר שעולה על דעתכם, מוסיפים ברכה קטנה (אני השתמשתי בפאנץ' תגית ובחותמת מסט האותיות של קסם שימושי) ומניחים לכל אורח על הצלחת.

ועוד כמה רעיונות קטנים שאפשר להכין במינימום זמן:

דגלוני הושבה (על משקל פתקי הושבה):

קישוטים לבקבוקי היין:

חג שמח!

עדי

איך יודעים שבא אביב?

אז חוץ מהמייל מהגננת שמודיעה חגיגית שחג האביב מתקרב (ואמא שלי שמתחילה לנקות...) אחד הסימנים המבשרים על בוא האביב הוא שלל האירועים שסוף סוף אפשר לחגוג בחוץ...

הפעם גם אנחנו מצטרפים לחגיגה עם מסיבה לכבוד התינוקת, אבל על זה אספר בפעם אחרת. בינתיים, לרגל תחילתו (וכמעט מיד גם סיומו) של האביב, וכמו שהבטחתי - פוסט רעיונות לאירועים קטנים בבית, בחצר או בעצם בכל מקום.

מתחילים בהחלטה מה יהיה אופי האירוע - כמה אנשים, איפה, אוכל קנוי או שאתם מכינים וכו' ואז אפשר לראות במה עוד אפשר/רוצים להשקיע. לדוגמא - אם יש 200 אורחים, לא בטוח שהייתי משקיעה בלהכין מתנות לאורחים...

ביום ההולדת החמישים שחגגנו לאמא שלי, בחרנו לקשט בורוד - על גווניו השונים - ולבן. התחלנו עם פונפוני נייר ובלונים (שנקנו באיביי בזול) ומכיוון שזה היה יום הולדת עגול וחגיגה גדולה, החלטנו להתפרע גם עם מיתוג לאירוע בעזרת חותמת שעיצבה דורית הנהדרת, הלא היא מקופלת, שגם עיצבה עבורי את הלוגו של הבלוג. לוגו, ובמקרה הזה ספציפית חותמת עם לוגו, הוא דוגמא להשקעה יחסית קטנה, שמשדרגת מאוד את העיצוב. דורית הציעה את הרעיון, שהתאים להפליא לכלת השמחה, ולפיו הלוגו היה מבוסס על וונדר וומן:

כמובן שבלוגו הזה השתמשנו גם בהזמנה ליום ההולדת, גם על דויליס ורודים (נרכשו ביריד החלומות של נתנאלה, בדוכן של Dreams and wishes) שפוזרו לקישוט וגם על תוויות שהדבקנו לכמה עשרות בקבוקי שתיה:

את התויות הכנתי מניירות מהסטאק של נתנאלה, הדפסתי את הלוגו בגודל המתאים והשתמשתי בפאנץ' עיגול (1 אינץ') כדי לחתוך את העיגולים. הלוגו הודבק על רצועות הנייר, ובעזרת דבק דו-צדדי הדבקתי את התוויות לבקבוקים.

המיתוג האחיד והכמות של הבקבוקים יוצרים אפקט מרשים מאוד, ומשתלבים מעולה כחלק מהעיצוב.

אגב בקבוקים - הבקבוקים נקנו בסיטונאות (אפשר למצוא אותם במחירים של 2-4 שקלים לאחד) ומשמשים אותנו מאז כמעט לכל דבר (זהירות! ספוילר! גם כאן בפוסט עוד תראו אותם מככבים בשימוש אחר). אומנם כרגע הטרנד הוא צנצנות, אבל גם בקבוקים עושים את העבודה :)

לפני המסיבה עצמה, הוזמנו כמה חברות טובות לסדנת ממתקים, שבסיומה קיבלה כל משתתפת את הממתקים שהכינה בסדנה.

בנוסף, אני מאוד אוהבת להכין ולתת מתנות, ולכן כל משתתפת קיבלה גם קופסת הפתעות קטנה מאיתנו. מבחינתי זו היתה הזדמנות גם להודות לבנות שליוו אותנו בתקופה מאתגרת למדי וגם מזכרת מהאירוע, שכמובן קושטה בלוגו...

השתמשתי בקופסאות מתכת, עליהן החתמתי בדיו StazOn שמתייבש במהירות ומתאים למשטחים חלקים. כל קופסה כללה בקבוק עם נשיקות מרנג/סוכריות, כרית חימום למיקרוגל שתפרתי ומילאתי בפרחי לוונדר וחיטה וג'ל קטנטן לחיטוי הידיים:

את הכריות החתמתי בדיו versacraft שמתאים להחתמה על בד (עמיד בכביסה אחרי גיהוץ וגם לא יקר), שנרכש במסטיקים (כמו גם ה-StazOn).

זה הכל בינתיים, ובפעם הבאה - משהו קטן לשולחן הסדר... 

יש למה לחכות :)

עדי

מסיבת הפתעה

אחרי שנרגענו מפורים, הגיע הזמן להתחיל להתכונן לעוד אירוע, לא פחות מאתגר, ואולי אפילו טיפטיפה יותר - כן, כן עוד ממש קצת אמורה להצטרף אלינו למשפחה הצלע הרביעית והקטנטנה...

מכיוון שאני (מעט...) חולת שליטה, ההכנות בעיצומן, אבל האמת שלא על זה רציתי לכתוב הפעם.

אז חולת שליטה כבר אמרנו, אבל גם די מעופפת (בטח בעיצומו של חודש תשיעי), והצליחו להפתיע אותי... לא רק בעצם קיומה של המסיבה (סוג של baby shower) אלא בתוכן! שהיה מרגש, מפתיע וממש מדויק!

ומכיוון שמדובר ברעיון מקסים בעיני, אני בטוחה שגם אתם תהנו -
הרעיון היה לעשות משהו שאני אוהבת ובמקרה הזה הן חשבו על תפירה, וליתר דיוק, לתפור שמיכת טלאים לתינוקת, והאורחות היו צריכות להכין אפליקציות (של פעם, לא של טלפונים...).

אני לא אגיד מי, אבל כן אציין שהיתה סקפטיות רבה באוויר... מה נעשה? איך נעשה? ועוד ועוד..
היוצרות המוכשרות לא ידעו עד כמה הן מוכשרות, אבל כל אחת מהן, החל בגיל שמונה וכלה בגיל שישים, השקיעה וכמו שאפשר לראות בתמונות יצא מהמם!

תודה ענקית לאחותי ולאמא שלי על הרעיון והארגון, ולכל הבנות האהובות שבאו, לא נבהלו ונתנו מכל הלב.

ובגלל שבענייני מסיבות עסקינן - בפעם הבאה עוד קצת רעיונות למסיבות על הפרק...

*** ועדכון קטן בזמן שעבר מכתיבת הפוסט ועד לפרסום - שמחה לספר שפיצי (שם זמני) הצטרפה למשפחתנו הקטנה ***

סופ"ש מצוין,
עדי

שגעון הבבושקות

הפעם אני רוצה להתחיל בוידוי - 
יש לי חיבה לא מוסברת לבבושקות.

אני יודעת שבעצם קוראים להן מטריושקות, אבל בשבילי הן תמיד בבושקות. עגולות, חייכניות וחמודות.

בגלל זה כל כך התלהבתי כשבטיול מקרי בנחלת בנימין מצאתי את הבד הזה:

ואחרי שתפרתי ממנו כריות חימום (ברור שישר שתיים, אחת לי ואחת לאמא שלי, שגם כשיש שלושים מעלות בחוץ תמצאו אותה מסתובבת עם פליז) החלטתי לאתגר את עצמי ולתפור תיק לילדה. הילדה הספציפית שלי מגדירה את המושג תיק באופן די רחב - כל דבר עם לולאה שאפשר לדחוף אליו את היד נחשב בעיניה תיק ל'עבודה'...

שתי הערות לסדר:
1. למי שהמילה 'תפרתי' גורמת לה/לו לעצור כאן - אני אומנם תפרתי במכונת תפירה, אבל התיק קטן ואין בו כמעט תפרים ולכן אפשר גם לתפור ביד!
2. ההדרכה ארוכה, אבל זה לא אומר שהיא מורכבת, להיפך! הפירוט הרב יעזור לכם להגיע לתוצאות יפות.

אז מה צריך?

בדים - אני השתמשתי בשני צבעים של בד קנבס לצד החיצוני ובבד כותנה פשוט לחלק הפנימי.
חוטים בצבע מתאים 
מגנט לסגירת התיק (לא חובה, אבל אפשר למצוא כמעט בכל חנות בדים/סידקית)

מכיוון שמדובר על תיק לילדה בת שנתיים, הוא קטן למדי, אבל הגיזרה ממש ממש פשוטה ואין בעיה להגדיל אותה במידת הצורך.

מתחילים!

גזירה
השלב הראשון הוא להעתיק את הגיזרה של התיק לבדים. 
החלק העיקרי של התיק (קראתי לו "גוף התיק"), נמצא כאן:

גזרה לתיק

1. את הגזרה של הגוף צריך להעתיק 4 פעמים - פעמיים לבד החיצוני ופעמיים לבד הפנימי (בדרך כלל פשוט יותר לקפל את הבד לשתיים ואז להעתיק פעמיים בלבד, פעם אחד על הבד הפנימי ופעם אחת על הבד החיצוני).

שימו לב - יש שני סוגי סימונים - קו רציף וקו מקווקו. הקו המקווקו זו 'תוספת תפר', כלומר השוליים שנשארים מסביב לתפר, ועליו צריך לגזור, והקו הרציף - עליו אמורים לתפור. כמו כן, הסימונים הקטנים בחלק העליון של התיק משמשים לסימון הקפל בשלב תפירת הגוף ולא צריך לגזור אותם.

2. עכשיו צריך לגזור את הרצועה העליונה של התיק, ואת שתי הידיות. אני עשיתי את החלקים האלה באותו צבע, אבל כמובן שכל אחד ומה שהוא מעדיף.

מכיוון שלרובנו אין מדפסת של A3 בבית, את הרצועות צריך פשוט לשרטט על פי האיור הזה (זהו איור בלבד, בקנה מידה לא מדויק):

בסוף השלב הזה אמורים להיות לכם החלקים האלה:

ועכשיו הגיע הזמן להתחיל לתפור.

תפירת גוף התיק

3. בכל אחד מארבעת החלקים צריך לתפור את הקפל, כלומר, להניח את הקו הרציף שמסומן בחלק העליון על הקו המקווקו (בעצם לקפל את החלק העליון של התיק, שמסומן בחץ של 5 ס"מ, על הקו המקווקו, ו"להכניס" אותו חמישה ס"מ פנימה). תופרים על הקו המסומן בחלק העליון של התיק.

וזה אמור להיראות כך:

4. מצמידים יחד את שני החלקים של הבד הפנימי ואת שני החלקים של הבד החיצוני (החלק היפה כלפי פנים) ותופרים מסביב לקבלת שני "כיסים" שבפינות שלהם כדאי (אבל לא חובה) לגזור משולשים קטנים כדי שלא יהיה עודף בד בפנים: 

5. לאחר ששני הצדדים מוכנים, הופכים את הבד החיצוני (כך שהחלק היפה בחוץ) ומכניסים את הכיס הפנימי לתוך הכיס החיצוני. 

תפירת הידיות

6. ניקח את שתי הרצועות נקפל לאורך, כך שהרצועה תהפוך יותר צרה, ותישאר באותו האורך. ונתפור לאורך הקיפול, במרחק של סנטימטר מהקצה ונהפוך כדי שלא יראו את התפר.

עכשיו לחלק המאתגר - 

תפירת הרצועה העליונה של התיק

7. מניחים את שתי הרצועות אחת על השניה וביניהן מניחים את הידיות, על פי האיורים הבאים:

8. לאורך החלק התחתון נתפור את שני חלקי הרצועה יחד עם הידיות, נהפוך את שתי הרצועות, נחשוף את הידיות ונתפור תפר נוסף ("תפר השכבה"), כדי לקבע ולקבל גימור יפה יותר (שלב זה אינו חובה, ומסומן באיור בקו מקווקו):

9. בשלב זה, אנחנו מוסיפים את המגנט. יש אפשרות לשים בין שתי השכבות של הרצועה איזשהו בד על מנת לייצב את המגנט (או פליזלין כדי להקשיח את הבד). בגלל שמדובר בתיק לילדה אני התעצלתי ושמתי רק חתיכה קטנה מסביב למגנט, אבל מי שרוצה ממש להשקיע, יכול.
בקיצור, ממקמים את החלקים של המגנט בין שני קצוות הידית (צד אחד של המגנט בכל ידית). שימו לב לקפל את הרצועה לשתיים כדי לוודא שהמגנטים באמת יושבים אחד על השני. 

10. יוצרים 2 חריצים בבד עבור כל חלק של המגנט ומשחילים דרכם את ה"זרועות" של המגנט ומקפלים את הזרועות לסגירה. שימו לב שהחריצים והסגירה של המגנט הם רק על חלק אחד של הרצועה, כדי שאחר כך נחביא אותם בין שתי הרצועות.

11. תופרים את שני הקצוות של הרצועה. מכיוון שאנחנו לא רוצים לראות את הקצוות ושאריות החוטים, מכניסים צד אחד של הרצועה לתוך הצד השני, ואת החלק שנשאר בחוץ, מקפלים סנטימטר אחד פנימה. מה שקורה זה שבעצם יש לנו שלוש שכבות אחת על השני - הקצה של הרצועה, ושתי שכבות של הקצה השני. את כל אלה אנחנו תופרים יחד כדי לקבל את המראה הזה:

הרכבת התיק

12. מקפלים את החלק התחתון של הרצועה סנטימטר אחד פנימה ומסמנים. 

13. מכניסים את שני החלקים של גוף התיק (הפנימי והחיצוני) בין שני החלקים של הרצועה, מחברים בסיכות ותופרים את החיבור לאורך כל ההיקף של התיק. 

14. ו... זהו. יש לכם תיק! במקרה שלי, קיבלתי גם תיק וגם ילדה אחת מאוד מרוצה לבערך 3.5 דקות...

מקווה שההדרכה היתה מועילה, ואני מזמינה אתכם לכתוב לי בכל תהייה או שאלה!

עדי