משקיעה / שוקעת

מכירים את זה שתכננתם משהו כיפי/מיוחד/סופר מושקע, סיפרתם לילדים והופ! הוציאו לכם את כל האוויר מהמפרשים?

איכשהו, עם מתבגרת בת חמש ועוד אחת שהתחילה באיחור את המרד של גיל שנתיים, זה קורה לי הרבה...
נעלי בית מהממים של חד קרן? כמובן, התקף זעם של הגדולה.
כרטיסים להצגה בחנוכה בלי להתייעץ? איזו עזות מצח!
נגמרו התפוחים? אכן סיבה להתפלש בחול בגן שעשועים ולצווח עד שיגיע מישהו מהרווחה לבדוק מה קורה. וכך הלאה...

אבל... לפעמים זה מסתדר. לעיתים קורה שמה שתכננתי מתיישב בול על הרצון ו/או הצורך של הילדים. וכשזה קורה, באמת שקשה לתאר את הנחת...

אז חגגנו יום הולדת בגן (וגם בבית כמובן, אבל על זה בפעם אחרת), והתבקשנו להביא "איגרת מעוטרת" (ציטוט, כן?) ואלבום של הילדה.

למרבה הבושה, לילדה אין אלבום מאז שהיא בת שנה.

ומה תעשה אמא שיש לה חדר שלם שרק מחכה שיעשו איתו משהו?? בדרך כלל התשובה היא תראה עוד פרק של חברות, אבל  מכיוון שמדובר בהזדמנות של פעם בחיים (או פעם-פעמיים בשנה, גג!), אז התשובה המתבקשת היא - אלבום! וליתר דיוק - מיני אלבום!

לא ממש ידעתי באיזו סוג של אלבום לבחור. במקרה הזה היו שני אילוצים עיקריים שדי סגרו לי את הפינה - 

1. היו לי בערך שעתיים כדי להכין אותו
2. הייתי צריכה להכין משהו די עמיד, כדי שהיא תוכל לקחת לגן באופן קבוע (מסתבר שזה פותר את ענין הגעגוע :) )

החלטתי על כריכת ספירלה (השתמשתי ב-Bind it all) מכיוון שזה הכי זריז ופשוט, ולטובת העמידות השתמשתי ב- fuse tool וניילוניונית מתאימות. 

חוץ מזה, העיצוב הוא מינימליסטי (האנדרסטייטמנט של המאה), בעיקר מפאת חוסר זמן, אבל לא התאפקתי ועשיתי כריכת שייקר :)

עוד משהו קטן בקשר לכריכה - הדף של הכריכה הוא בעצם לא ממש נייר - החברה שמייצרת את ה-fuse tool, We R memory keepers, ייצרה גם ליין של ניירות שמתאימים לפיוז טול, שעשויים מסוג כלשהו של פלסטיק שמדמה נייר. זה מאפשר לפיוז טול לעבוד ישירות על ה"ניירות" האלה, עם או בלי הניילונים שלו.

לאלבום וגם לאיגרת המעוטרת השתמשתי בסטאק Let's Party של Simple Stories, עם קישוטים תואמים.

אז יאללה, לתמונות:

נהניתן?
אשמח אם תכתבו לי :) 
עדי

ה-שיטה לאחסון חותמות (וקצת על ה-fuse tool)

לפני כמה חודשים, עשינו שינוי משמעותי בבית וסידרנו לי פינת יצירה, שתהיה רק שלי.
מאז - אין סוף למריבות. אני מבולגנת, והוא - מנסה להיות מסודר. אני באמצע משהו (תמיד...), והוא - לא יכול לראות את הערימות והבלאגן על השולחן. לזכותו יאמר, שאכן לעיתים מרוב בלאגן אני נאלצת לנדוד לפינת אוכל ולסלון, ואז אני אפילו מצליחה (טיפה!) להבין אותו...
אז אני באמת מנסה.
אבל מכיוון שסדר זו לא אחת התכונות הבולטות שלי, אני מנסה מ א ו ד לארגן את הפינה שלי כך שלא אגיע למצב שאחרי כל כרטיס קטן יש לי לפחות חצי שעה של סדר. ועוד יותר חשוב מזה - שהדברים החשובים יהיו לי מול העיניים ולהימנע ממצב שבו אני בכלל לא זוכרת שיש לי חצי מהדברים.

עם החותמות ניסיתי כל מיני שיטות - בקופסא באריזות המקוריות (שכחתי שהן קיימות), בקלסר (בלאגן היסטרי וקלסר שעולה על גדותיו), בקופסאות של דיסקים (נחמד, אבל מסובך לאחסון). אבל זהו! יגעתי ומצאתי פתרון מושלם! עד כדי כך מושלם, שצילמתי לכן סרטון הדרכה :)

אלבום 30*30, המכיל שמרדפים ובו מסודרות כל החותמות וניתן להגיע אליהן בדפדוף מהיר!
לכל חותמת 'כיס' בדיוק בגודל המתאים, וכל זאת, הודות ל-fuse tool של we r memory keepers.

כלי מגניב ממש, שמאפשר יצירת כיסים, פלאפים, כרטיסי שייקר, שמרדפים מותאמים אישית לכרטיסיות ג'ורנלינג ועוד המון אפשרויות!
הערכה הבסיסית מגיעה עם ראש fuse (בתרגום חופשי - חיבור) וראש חיתוך וניתן גם לקנות ראשים דקורטיביים.

השימוש בו מאוד פשוט, אבל כדאי לשים לב למספר דברים.

מכיוון שהרעיון מבוסס על המסה של פלסטיק, הטמפרטורה של ה-fuse tool גבוהה, ולכן כדאי:

1. להיזהר מכוויות :)

2. לעבוד על משטח חסין חום (ישנם משטחים ייעודיים ואפשר גם להשתמש במשטחי סיליקון למטבח, או אפילו להיעזר בקרטון).

3. שימו לב! כשמשתמשים בפונקציה של החיתוך, חייבים להפריד בין שתי השכבות של השמרדף, אחרת הוא יחתך ופשוט ישאר לכן ביד סוג של כיס (אני משתמש בחתיכת בריסטול, כמו שתוכלו לראות בסרטון).

ונקודה אחרונה וחביבה - לא לשכוח ליצור פתח בכיס לפני שסוגרים אותו עם הפיוז, כדי שאפשר יהיה להכניס את החותמת :)

הסרטון קצת כבד, אז העליתי אותו ליוטיוב ותוכלו לצפות בו ממש כאן.

ואם אין לכם סבלנות, להלן התקציר:

1. מסדרים את כל החותמות על השמרדף.

2. מחממים את ה-Fuse tool כ-10 דקות ויוצרים כיס קצת יותר גדול מגודל החותמת (להשאיר פתח מלמעלה כדי שתוכלו להכניס פנימה את החותמת).

3. מחליפים בין ה-fuse tip ל-cutting tip. עד שיתחמם, מפרידים בין שתי השכבות של השמרדף ע"י דף/קארדסטוק שמכניסים לכיס שהכנו וחותכים באמצעות ה-cutting tip.

4. מחליפים שוב ל-fuse tip ומחכים לחימום. בודקים שהחותמת אכן נכנסת לכיס וסוגרים את הכיס מלמעלה ע"י ה-fuse.

אהבתן? יש לכן רעיונות נוספים לשימוש ב-fuse tool? אשמח לשמוע בתגובות!

שבת שלום,

עדי