יום שבת, 30 במרץ 2019

הדרכה לכרטיס חגיגי עם מקום לגיפט קארד

בהמשך לפוסט הקודם (כאן), שבו סיפרתי מה דוחף אותי ליצור לאחרונה. וגם מה עוצר אותי, אני מנסה לשמור על רצף של עשייה.

והפעם, גם יצירה וגם הדרכה,
כרטיסים אלגנטיים לפסח, עם מקום להפתעה קטנה בפנים.




הכרטיס לא מאוד מורכב, אבל מייצר אפקט חגיגי ומרשים. 

השתמשתי בבסיס שחור ולבן (מכאן), קארדסטוקים ורודים מהסטאק החלק והצבעוני הזה, שאני מאוד מאוד אוהבת, כי באמת שהוא מכיל מלא מלא גוונים ויש לו טקסטורה עדינה, בקיצור, ממש מוצלח. המדבקות העדינות והחגיגיות הן של Tea&soda.

להכנת הבסיס, נגזור רצועת קארדסטוק בסיס ברוחב 9 ו-7/8 על 4.5 אינץ'.
נחרוץ קו קיפול ב-5 אינץ'.
בחלק הקדמי של הכרטיס (החלק הקדמי הוא הקצר יותר), נסמן ונחתוך במרחק של חצי אינץ' מלמטה ומלמעלה, כך שיווצר לנו כרטיס כזה:


עכשיו נכין את הדגלון שסוגר את הכרטיס -
אני השתמשתי במדבקות של Tea&soda לפסח, אבל כדי לא להסתבך עם המידות של הדגלון, פשוט תדביקו את המדבקה על קארדסטוק בסיס בצבע של הכרטיס, ותגזרו מסביב. הרעיון הוא רק שצריך להשאיר חצי אינץ' תוספת מימין למדבקה/קישוט, כדי שנדביק אותו לבסיס של הכרטיס עצמו.


הופכים את הדגלון ומדביקים מגנט בחלק האחורי. 


מעל המגנט מדביקים עוד רצועת קארדסטוק באותו רוחב של הדגלון כדי לכסות עליו. 


חורצים/מקפלים במרחק של חצי אינץ' מהקצה הימני, ומדביקים לכרטיס, בשליש התחתון מצד ימין:


נדביק את המגנט הנוסף -
מניחים מתחתיו דבק דו"צ ומדביקים אותו למגנט השני. 


סוגרים את הדגלון ומהדקים את הדו"צ למקומו.


מקשטים בקארדסטוק צבעוני לבן או ורוד (ואם יש לכם בחירה אחרת, זה גם בסדר 😉) - לחלק העליון צריך 2 קארדסטוקים בגודל 3/4 4  על 3/8 3 ולתחתון קארדסטוק אחד בגודל 3/8 4 על 7/8 4. בצילום זה נראה יותר קרם מורוד, אבל תאמינו לי 😊


ואחרון חביב - מקום לגיפט קארד -
מכינים מהשאריות בסיס בגודל 3 על 3 ורבע, מפנצ'צ'ים מגרעת בצד אחד (בעזרת הפאנץ' ה-הו כה מוצלח הזה), מדביקים דבק דו"צ משלושת הצדדים ומדביקים לכרטיס.



וזה הכל 😃😃😃 

הרשו לי לאחל לכם כבר עכשיו חג שמח, ותחזיקו לי אצבעות שבעוד שבוע וחצי אהיה בוינה כמתוכנן 🙏🙏🙏

ובינתיים, שיהיה רק טוב 😍
עדי

יום שישי, 29 במרץ 2019

קצת שמח קצת עצוב

אני לא בורחת ליצירה, וגם לא מתנחמת ביצירה.

יש יוצרות שבורחות ליצירה, שמספרות על תקופות קשות וכיצד היצירה היתה להן מפלט.
אני קוראת את זה, ולפעמים קצת מקנאה. 

אני בעיצומה של תקופה לא קלה. איבדתי אדם קרוב, אישה שהיתה חלק משמעותי בהתפתחות המקצועית שלי.
אנשים קרובים אליי נאבקים בגבורה במחלות לא פשוטות. ואני עצובה ומודאגת.

ובתוך זה, היה פורים. ויש שלושה ילדים קטנים.
אחת שרצתה להיות צנצנת עוגיות, השנייה שרצתה להיות אשכול ענבים והשלישי שעוד לא יודע לבחור תחפושת.
ואין דבר יותר חי מזה. אין דבר יותר בריא מזה. מילדים שרוצים תחפושות. מכף רגל בת 6 וחצי שלוחצת על דוושה של מכונת תפירה.

והתחשק לי להיכנס מתחת לשמיכה ולא לצאת. אבל במקום זה מצאתי את עצמי גוזרת שוקולד צ'יפס מלבד חום.
התחשק לי לבכות, ממש הרבה, אבל אני תופרת ויוצרת ועושה.

אז אני לא בורחת ליצירה. אני לא מתנחמת בה. אבל היא בכל זאת מנחמת אותי. 
היא תזכורת עבורי לכמה חיים יש פה, מתחת לאף שלי.
ובסוף, אני מקווה ומאמינה שאחרי המעשים ימשכו הלבבות. אז עוד ענב, ועוד ענב ועוד ענב והנחמה תגיע. בטוח.
אז עד הפוסט הבא, כמה תמונות פורימיות, ותודה לאחותי המוכשרת על הפינגווין ❤





בשמחות,
עדי