‏הצגת רשומות עם תוויות בבושקה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בבושקה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 12 במאי 2019

הדרכה קלה למתקשים בקבלת החלטות

במאי חל יום ההולדת של אמא שלי ושל חמותי, שתי נשים יקרות שבכל שנה אני מסתבכת עם כרטיס הברכה שלהן - למי ממענים כרטיס כזה? לאמא? לסבתא? לחמותי?

כדי לחסוך את ההתלבטות, החלטתי להשליך אותה על מישהו אחר. אני אתן לכן את כל האפשרויות, ואתן תבחרו :)



אז הפעם הכנתי לכן הדרכה לכרטיס אינטראקטיבי, שיחד עם סט החותמות של הבית של יעלי, יצא לטעמי, ממש ממש חמוד.

היתרון הגדול של הכרטיס הזה הוא שלא צריך יותר מדי כלים וחומרים מיוחדים בשבילו והוא ממש לא מסובך.

מתחילים עם בסיס לבן (חלק) שעליו מחתימים את הדמות הרצויה. אני חתכתי מלבן בגודל 3.5 אינץ' על 4.5 אינץ'.


בתוך הדמות הזו, נחתוך חלון, שבתוכו תופיע ברכה/טקסט מתחלף.


אז קודם כל, נצבע את הדמות (אני השתמשתי בטושי זיג, מכאן), ואחר כך נכין את החלון שבתוכו יופיע הטקסט:
במקרה שלי, בחרתי להסיר את "הסינר" של המטריושקה (או בלשון העם - בבושקה), בעזרת סכין חיתוך. 
כמובן שאפשר לעשות כאן המון וריאציות - עם או בלי דמות, חלון בהרבה צורות אפשריות, ועוד, כיד הדמיון הטובה עליכן.


ומחתים ברכה מסט החותמות של הבית של יעלי בחזית.


עכשיו נכין את החלק האינטראקטיבי - העיגול המסתובב ובתוכו הטקסטים המתחלפים.
ראשית, נפנצ'ץ' עיגול סקאלופ (פאנץ' של 3 אינץ'). נעשה את זה עוד ארבע פעמים, עם דפים מדוגמים שונים, ונחתוך כל עיגול מדוגם לרבעים, כמו בתמונה.


נדביק את הרבעים המדוגמים על העיגול הלבן, ונחתים עליהם את הטקסטים הרצויים:


נחורר את העיגול במרכז.


ונשאר רק להרכיב את הכרטיס.
נוודא שהעיגול נמצא במקום (- הטקסט נכנס במדיוק בחלון) ונחורר את הכרטיס. נחבר את חזית הכרטיס ואת העיגול בעזרת סיכה מתפצלת.

ניצור מגרעת על מנת לאפשר סיבוב נוח יותר של הטקסטים - נסמן על החלק האחורי של הכרטיס עד לאן מגיע העיגול, ונשתמש בפאנץ' עיגול 1 אינץ' כדי ליצור מגרעת בכרטיס ולחשוף את העיגול המסתובב.



נשתמש בדבק דו"צ גבוה (מכאן) כדי להדביק את הבסיס הלבן למאטינג (אצלי הוא שחור חלק ובגודל 4 ו-5/8 על 3 ו-5/8).


והכרטיס מוכן!


מקווה שנהנתן,
עדי

יום רביעי, 25 בפברואר 2015

מי מפחד מדואר ישראל? (או - החלפה ראשונה)

איזו התרגשות!
חיכיתי הרבה זמן כדי לשתף, אבל סוף סוף החבילה הגיעה ליעדה, ואני יכולה לספר שהשתתפתי בפעם הראשונה בהחלפה ונהניתי מכל רגע, חוץ מהרגע הממש אחרון - כי חלק מהחבילה נשבר בדרך :(
איזה כאב לב (גם לי וגם לדניאלה היקרה) וכאב ממש (רק לדניאלה, שממש נחתכה מהשברים)...

איך הגעתי לזה בכלל?
לאחרונה הצטרפתי לקבוצת פייסבוק ששואבת את כל זמני הפנוי וגם ה-לא פנוי, ולפני בערך חודש התארגנה שם יוזמה להחלפת משלוחי מנות.
התלבטתי קצת והחלטתי לקפוץ למים. בעיה אחת קטנה - כשהתברר לי הקונספט של המשלוח (משלוח מנות יצירתי, כולל כרטיס בעבודת יד, שהשאיפה היא שלא יכלול אוכל...) הבנתי שהתפיסה שלי לגבי כל ההחלפה היתה מאוד שונה מהכוונה המקורית, וכמובן שנלחצתי (זה החלק שבו פחות נהניתי מכל רגע...)

מה למתחילה שכמותי ולהחלפת משלוחי מנות של יצירה?!

אבל לאט לאט התגבש לו הקונספט ומי שכבר ביקר בבלוג בעבר אולי לא יופתע מהנושא - בבושקות!
ניסיתי לקלוע לטעמה של המקבלת עם צבעים בגווני הטורקיז-אקווה עם קצת ורוד, וזה מה שיצא (קבלו את התנצלותי על כך שהתמונות קצת חשוכות, כי כרגע המצלמה שלי שבקה חיים):



סידרתי את המשלוח על מגש שצבעתי בצבע אקרילי:



והתחלתי עם בובה תפורה של בבושקה/מטריושקה שאומנם לא נפתחת, אבל מייצגת לא רע את הרעיון...


את הבובה תכננתי לתפור כבר המון זמן וההחלפה הזו באה לי ממש במקום (אגב, מכיוון שאני לא מחשיבה את עצמי ציירת מחוננת, הפנים נלקחו מהספר של דנה ישראלי "סדנה פרטית" והודפסו על בד כותנה שמיועד לכך מהאתר של נתנאלה.קום).

הפריט הבא שנבחר היא כוס לחליטת תה (שלא שרדה את המשלוח, סמיילי בוכה), כולל שני סוגים של חליטה, כי אף סבתא אינה מושלמת בלי קצת תה ;)


חשבתי וחשבתי מה יהיה גם יפה וגם שימושי והחלטתי ללכת על לוח מודעות קטן, בהשראתה של דפי ממסטיקים:


את תחתית השעם מאיקאה צבעתי בספריי, הדבקתי אותיות ובבושקות (גם ממסטיקים) ומאחור הוספתי מתלה קטן.

ובגלל שבכל זאת זה משלוח מנות,וגם כי צריך משהו מתוק ליד התה, לא יכולתי לגמרי לוותר על הממתקים, הוספתי צנצנת מקושטת עם שוקולדים:


ואחרון אחרון חביב - הכרטיס! 



רציתי לחבר בין הנושא של המשלוח (הבבושקות) לפורים, אז השתמשתי בנייר עם צריחים שהזכירו לי גם את הארמונות ברוסיה וגם באופן כללי ארמונות עתיקים, מה שמתאים גם במקרה הזה... לידם הוספתי בבושקה חמודה.
חוץ מזה, גילפתי חותמת קטנה של מסכה (חדי העין יראו אותה גם על המגש), והתוספת שתמיד תופסת (ומשדרגת) - מדבקות של יעל יניב :)

ועכשיו כולם ביחד - 



בתקווה להחלפה מוצלחת יותר בפעם הבאה או לפחות לשירותי דואר קצת פחות אלימים,

עדי

יום שישי, 30 בינואר 2015

שגעון הבבושקות

הפעם אני רוצה להתחיל בוידוי - 
יש לי חיבה לא מוסברת לבבושקות.

אני יודעת שבעצם קוראים להן מטריושקות, אבל בשבילי הן תמיד בבושקות. עגולות, חייכניות וחמודות.

בגלל זה כל כך התלהבתי כשבטיול מקרי בנחלת בנימין מצאתי את הבד הזה:



ואחרי שתפרתי ממנו כריות חימום (ברור שישר שתיים, אחת לי ואחת לאמא שלי, שגם כשיש שלושים מעלות בחוץ תמצאו אותה מסתובבת עם פליז) החלטתי לאתגר את עצמי ולתפור תיק לילדה. הילדה הספציפית שלי מגדירה את המושג תיק באופן די רחב - כל דבר עם לולאה שאפשר לדחוף אליו את היד נחשב בעיניה תיק ל'עבודה'...



שתי הערות לסדר:
1. למי שהמילה 'תפרתי' גורמת לה/לו לעצור כאן - אני אומנם תפרתי במכונת תפירה, אבל התיק קטן ואין בו כמעט תפרים ולכן אפשר גם לתפור ביד!
2. ההדרכה ארוכה, אבל זה לא אומר שהיא מורכבת, להיפך! הפירוט הרב יעזור לכם להגיע לתוצאות יפות.

אז מה צריך?


בדים - אני השתמשתי בשני צבעים של בד קנבס לצד החיצוני ובבד כותנה פשוט לחלק הפנימי.
חוטים בצבע מתאים 
מגנט לסגירת התיק (לא חובה, אבל אפשר למצוא כמעט בכל חנות בדים/סידקית)

מכיוון שמדובר על תיק לילדה בת שנתיים, הוא קטן למדי, אבל הגיזרה ממש ממש פשוטה ואין בעיה להגדיל אותה במידת הצורך.

מתחילים!

גזירה

השלב הראשון הוא להעתיק את הגיזרה של התיק לבדים. 
החלק העיקרי של התיק (קראתי לו "גוף התיק"), נמצא כאן:

גזרה לתיק

1. את הגזרה של הגוף צריך להעתיק 4 פעמים - פעמיים לבד החיצוני ופעמיים לבד הפנימי (בדרך כלל פשוט יותר לקפל את הבד לשתיים ואז להעתיק פעמיים בלבד, פעם אחד על הבד הפנימי ופעם אחת על הבד החיצוני).

שימו לב - יש שני סוגי סימונים - קו רציף וקו מקווקו. הקו המקווקו זו 'תוספת תפר', כלומר השוליים שנשארים מסביב לתפר, ועליו צריך לגזור, והקו הרציף - עליו אמורים לתפור. כמו כן, הסימונים הקטנים בחלק העליון של התיק משמשים לסימון הקפל בשלב תפירת הגוף ולא צריך לגזור אותם.

2. עכשיו צריך לגזור את הרצועה העליונה של התיק, ואת שתי הידיות. אני עשיתי את החלקים האלה באותו צבע, אבל כמובן שכל אחד ומה שהוא מעדיף.

מכיוון שלרובנו אין מדפסת של A3 בבית, את הרצועות צריך פשוט לשרטט על פי האיור הזה (זהו איור בלבד, בקנה מידה לא מדויק):



בסוף השלב הזה אמורים להיות לכם החלקים האלה:



ועכשיו הגיע הזמן להתחיל לתפור.

תפירת גוף התיק

3. בכל אחד מארבעת החלקים צריך לתפור את הקפל, כלומר, להניח את הקו הרציף שמסומן בחלק העליון על הקו המקווקו (בעצם לקפל את החלק העליון של התיק, שמסומן בחץ של 5 ס"מ, על הקו המקווקו, ו"להכניס" אותו חמישה ס"מ פנימה). תופרים על הקו המסומן בחלק העליון של התיק.

וזה אמור להיראות כך:



4. מצמידים יחד את שני החלקים של הבד הפנימי ואת שני החלקים של הבד החיצוני (החלק היפה כלפי פנים) ותופרים מסביב לקבלת שני "כיסים" שבפינות שלהם כדאי (אבל לא חובה) לגזור משולשים קטנים כדי שלא יהיה עודף בד בפנים: 



5. לאחר ששני הצדדים מוכנים, הופכים את הבד החיצוני (כך שהחלק היפה בחוץ) ומכניסים את הכיס הפנימי לתוך הכיס החיצוני. 

תפירת הידיות

6. ניקח את שתי הרצועות נקפל לאורך, כך שהרצועה תהפוך יותר צרה, ותישאר באותו האורך. ונתפור לאורך הקיפול, במרחק של סנטימטר מהקצה ונהפוך כדי שלא יראו את התפר.

עכשיו לחלק המאתגר - 

תפירת הרצועה העליונה של התיק

7. מניחים את שתי הרצועות אחת על השניה וביניהן מניחים את הידיות, על פי האיורים הבאים:




8. לאורך החלק התחתון נתפור את שני חלקי הרצועה יחד עם הידיות, נהפוך את שתי הרצועות, נחשוף את הידיות ונתפור תפר נוסף ("תפר השכבה"), כדי לקבע ולקבל גימור יפה יותר (שלב זה אינו חובה, ומסומן באיור בקו מקווקו):



9. בשלב זה, אנחנו מוסיפים את המגנט. יש אפשרות לשים בין שתי השכבות של הרצועה איזשהו בד על מנת לייצב את המגנט (או פליזלין כדי להקשיח את הבד). בגלל שמדובר בתיק לילדה אני התעצלתי ושמתי רק חתיכה קטנה מסביב למגנט, אבל מי שרוצה ממש להשקיע, יכול.
בקיצור, ממקמים את החלקים של המגנט בין שני קצוות הידית (צד אחד של המגנט בכל ידית). שימו לב לקפל את הרצועה לשתיים כדי לוודא שהמגנטים באמת יושבים אחד על השני. 

10. יוצרים 2 חריצים בבד עבור כל חלק של המגנט ומשחילים דרכם את ה"זרועות" של המגנט ומקפלים את הזרועות לסגירה. שימו לב שהחריצים והסגירה של המגנט הם רק על חלק אחד של הרצועה, כדי שאחר כך נחביא אותם בין שתי הרצועות.



11. תופרים את שני הקצוות של הרצועה. מכיוון שאנחנו לא רוצים לראות את הקצוות ושאריות החוטים, מכניסים צד אחד של הרצועה לתוך הצד השני, ואת החלק שנשאר בחוץ, מקפלים סנטימטר אחד פנימה. מה שקורה זה שבעצם יש לנו שלוש שכבות אחת על השני - הקצה של הרצועה, ושתי שכבות של הקצה השני. את כל אלה אנחנו תופרים יחד כדי לקבל את המראה הזה:



הרכבת התיק

12. מקפלים את החלק התחתון של הרצועה סנטימטר אחד פנימה ומסמנים. 



13. מכניסים את שני החלקים של גוף התיק (הפנימי והחיצוני) בין שני החלקים של הרצועה, מחברים בסיכות ותופרים את החיבור לאורך כל ההיקף של התיק. 


14. ו... זהו. יש לכם תיק! במקרה שלי, קיבלתי גם תיק וגם ילדה אחת מאוד מרוצה לבערך 3.5 דקות...

מקווה שההדרכה היתה מועילה, ואני מזמינה אתכם לכתוב לי בכל תהייה או שאלה!

עדי