קישוטונים לסוכות בחמש דקות

בין שבת לחג, לשבת, ולעוד חג, הצלחתי לגנוב כמה דקות עם אלה שלי, להכין קישוטים לסוכה.

השנה זכינו בהמון ימי חג ומועד באמצע השבוע, ויצא שלא הספקתי להכין כמעט כלום, אז הלכתי על קישוטונים קטנים (בערך בגודל אצטרובל) שלא מסתבכים איתם יותר מדי...

תצטרכו בסך הכל קצת פחות מדף מדוגם  בגודל 12X12 (עדיף משני הצדדים, כמו שתוכלו למצוא כאן), חתיכת סרט (מגוון גדול תוכלו למצוא ממש כאן) ודבק חם.

גוזרים:

1. 2 רצועות ברוחב אינץ' אחד (האורך הוא כמובן 12 אינץ')

2. 2 רצועות ברוחב 1.5 אינץ' ובאורך 10.25 אינץ' ומדביקים אותן אחת לשניה ליצירת רצועה ארוכה (20 אינץ')

3. * 2 רצועות ברוחב 1.25 אינץ' (האורך הוא כמובן 12 אינץ')

    * רצועה ברוחב 1.25 אינץ' (האורך הוא כמובן 12 אינץ') תשמש אותנו ליצירת שתי רצועות נוספות  - כל אחת מהן תהיה באורך 4.5 אינץ'. נדביק כל אחת מהרצועות הקצרות לרצועה ארוכה (12 אינץ') ליצירת 2 רצועות של 1.5 על 16.

סה"כ קיבלנו:

2 רצועות של 1X12 

2 רצועות של 1.25X16

רצועה אחת של 1.5X20

נקפל כל אחת מהרצועות כמו אקורדיון (כל קיפול בערך ברוחב של חצי אינץ'):

נדביק אחת הקצוות של כל רצועה אחד לשני: 

נכין מהן רוזטות - נדביק את החלק הפנימי בדבק חם (אני הדבקתי גם מלמטה ומלמעלה):

ונדביק אותן אחת לשניה - קטנה -> בינונית -> גדולה -> בינונית -> קטנה.

נדביק סרט בחלק העליון.

וזהו :)

מקווה שנהנתם והמשך חגים שמחים,

עדי

קופסת ההפתעות

מי שעוקבת אחרי בפייסבוק ובאינסטגרם בטח ראתה שאבא שלי חגג 60 שנות.
אני לא יודעת איך זה בבתים אחרים, אבל אני עדיין לא מצאתי פתרון לנושא המתנה לאבא. כמה ספרים/חולצות פולו בן אדם אחד יכול להצטרך???

אני לא אוהבת לתת מתנה רק כדי לצאת ידי חובה, ולכן הפעם המתנה שלי היתה מורכבת משני חלקים -
מתנה קנויה, ועבודת יד שלי.

גלי, האישה המקסימה שעומדת מאחורי 'גלי אהבה ממבט ראשון', מכינה תמונות על עץ ממוחזר. אני בחרתי סט של 2 תמונות של 'תל אביב הישנה', שידעתי שימצאו חן בעיני אבא שלי.
אגב, למי שמתעניין, גלי היתה מהממת, ודאגה שהמתנה תגיע בזמן, ואני ממש ממש ממליצה!!!

מהצד שלי, הכנתי קופסת כרטיסיות, ובתוכה כרטיסיות ועליהן תכונות (חלקן הגדול באדיבותה של אלה, מהבלוג ציפור דרור). כל אחד מבני המשפחה היה צריך לבחור כרטיסיה שלדעתו מייצגת את אבא שלי, להסביר למה, ולברך. 

כל כך התלהבתי מהתוצאה, שהכנתי לכם הדרכה :)

מדובר בפרויקט ממש זריז וחמוד, אבל קשה לצלם אותו, אז הכנתי לכם שרטוטים לחלקים שיותר קשה לראות בצילום.

1. לוקחים נייר בסיס בגודל 1/2 6 על 1/2 9 (כל המידות באינצ'ים). בקופסה שהכנתי לאבא שלי, אני משתמשת בחום כהה הזה, מכיוון שהוא עבה מאוד (350 גרם) ויצר קופסה עמידה ביותר. להדרכה השתמשתי בשחור (250 ג') וגם יצא בסדר, אבל פחות טוב בעיני.

2. חורצים לפי האיור הבא (קו מקוטע = חריצה) ב- 1, 4.5, 5.5 ו-9:

 3. גוזרים על הקוים הרציפים ומסירים את החלקים המיותרים, על פי האיור:

* שימו לב שכדי לקבל לשוניות, גזרתי (באופן לא מדויק, וזה לא מסומן בשרטוט של שלב 2) את המלבנים המיותרים בערך באמצע, ככה שנשארו לי לשוניות לקיפול *

4. מקפלים לפי החריצה, ומקפידים להשתמש בעצם קיפול על מנת שנקבל קופסה עם פאות חדות ויפות.

5. נחתוך את המכסה על פי האיור מטה: 

    2 נקודות חשובות: 

    - בבקשה לא להסיר את כל הלשוניות על אף שמצויר כאן קו רציף.

    - המכסה אמור להישאר מחובר בחלק האמצעי של הקופסה (קו מקווקו). זה קצת מבלבל, אבל אותו לא גוזרים. כן נרצה לעבור על הקו המקווקו עם עצם קיפול כדי לאפשר פתיחה קלה של הקופסה.

6. נדביק את הקופסה באמצעות דו"צ או דבק נוזלי (מניחים את הדבק במקומות המסומנים באדום). 

וקיבלנו קופסה מוש!
לחובבי השדרוגים - נוסיף פנימה תמיכה, שיהפוך את הקופסה להרבה יותר יוקרתית (וגם עמידה), ב-3 שלבים קטנים: 

7. לוקחים עוד נייר בסיס בגודל 5/8 7 על 3/4 3 (יכול להיות גם בצבע אחר) וחורצים ב- 3/8 3 וב- 1/4 4.

 8. גוזרים על פי המתואר בשרטוט ומקפלים.

9. מדביקים בתוך הקופסה.

10. מדגמים ומקבלים קופסה מתוקה, שלא נאמר מארז שנות טובות מהמם, מדף הכרטיסיות התואם לסטאק שנה דבש שעיצבה אושרת קורן.

מקווה שההדרכה היתה ברורה, ואם הכנתם, תהיו חברים ותשתפו אותי :)

עדי

הדרכה לכרטיס חגיגי עם מקום לגיפט קארד

בהמשך לפוסט הקודם (כאן), שבו סיפרתי מה דוחף אותי ליצור לאחרונה. וגם מה עוצר אותי, אני מנסה לשמור על רצף של עשייה.

והפעם, גם יצירה וגם הדרכה,

כרטיסים אלגנטיים לפסח, עם מקום להפתעה קטנה בפנים.

הכרטיס לא מאוד מורכב, אבל מייצר אפקט חגיגי ומרשים. 

השתמשתי בבסיס שחור ולבן (מכאן), קארדסטוקים ורודים מהסטאק החלק והצבעוני הזה, שאני מאוד מאוד אוהבת, כי באמת שהוא מכיל מלא מלא גוונים ויש לו טקסטורה עדינה, בקיצור, ממש מוצלח. המדבקות העדינות והחגיגיות הן של Tea&soda.

להכנת הבסיס, נגזור רצועת קארדסטוק בסיס ברוחב 9 ו-7/8 על 4.5 אינץ'.
נחרוץ קו קיפול ב-5 אינץ'.
בחלק הקדמי של הכרטיס (החלק הקדמי הוא הקצר יותר), נסמן ונחתוך במרחק של חצי אינץ' מלמטה ומלמעלה, כך שיווצר לנו כרטיס כזה:

עכשיו נכין את הדגלון שסוגר את הכרטיס -

אני השתמשתי במדבקות של Tea&soda לפסח, אבל כדי לא להסתבך עם המידות של הדגלון, פשוט תדביקו את המדבקה על קארדסטוק בסיס בצבע של הכרטיס, ותגזרו מסביב. הרעיון הוא רק שצריך להשאיר חצי אינץ' תוספת מימין למדבקה/קישוט, כדי שנדביק אותו לבסיס של הכרטיס עצמו.

הופכים את הדגלון ומדביקים מגנט בחלק האחורי. 

מעל המגנט מדביקים עוד רצועת קארדסטוק באותו רוחב של הדגלון כדי לכסות עליו. 

חורצים/מקפלים במרחק של חצי אינץ' מהקצה הימני, ומדביקים לכרטיס, בשליש התחתון מצד ימין:

נדביק את המגנט הנוסף -

מניחים מתחתיו דבק דו"צ ומדביקים אותו למגנט השני. 

סוגרים את הדגלון ומהדקים את הדו"צ למקומו.

מקשטים בקארדסטוק צבעוני לבן או ורוד (ואם יש לכם בחירה אחרת, זה גם בסדר 😉) - לחלק העליון צריך 2 קארדסטוקים בגודל 3/4 4  על 3/8 3 ולתחתון קארדסטוק אחד בגודל 3/8 4 על 7/8 4. בצילום זה נראה יותר קרם מורוד, אבל תאמינו לי 😊

ואחרון חביב - מקום לגיפט קארד -

מכינים מהשאריות בסיס בגודל 3 על 3 ורבע, מפנצ'צ'ים מגרעת בצד אחד (בעזרת הפאנץ' ה-הו כה מוצלח הזה), מדביקים דבק דו"צ משלושת הצדדים ומדביקים לכרטיס.

וזה הכל 😃😃😃 

הרשו לי לאחל לכם כבר עכשיו חג שמח, ותחזיקו לי אצבעות שבעוד שבוע וחצי אהיה בוינה כמתוכנן 🙏🙏🙏

ובינתיים, שיהיה רק טוב 😍

עדי

קצת שמח קצת עצוב

אני לא בורחת ליצירה, וגם לא מתנחמת ביצירה.

יש יוצרות שבורחות ליצירה, שמספרות על תקופות קשות וכיצד היצירה היתה להן מפלט.
אני קוראת את זה, ולפעמים קצת מקנאה. 

אני בעיצומה של תקופה לא קלה. איבדתי אדם קרוב, אישה שהיתה חלק משמעותי בהתפתחות המקצועית שלי.
אנשים קרובים אליי נאבקים בגבורה במחלות לא פשוטות. ואני עצובה ומודאגת.

ובתוך זה, היה פורים. ויש שלושה ילדים קטנים.
אחת שרצתה להיות צנצנת עוגיות, השנייה שרצתה להיות אשכול ענבים והשלישי שעוד לא יודע לבחור תחפושת.
ואין דבר יותר חי מזה. אין דבר יותר בריא מזה. מילדים שרוצים תחפושות. מכף רגל בת 6 וחצי שלוחצת על דוושה של מכונת תפירה.

והתחשק לי להיכנס מתחת לשמיכה ולא לצאת. אבל במקום זה מצאתי את עצמי גוזרת שוקולד צ'יפס מלבד חום.
התחשק לי לבכות, ממש הרבה, אבל אני תופרת ויוצרת ועושה.

אז אני לא בורחת ליצירה. אני לא מתנחמת בה. אבל היא בכל זאת מנחמת אותי. 

היא תזכורת עבורי לכמה חיים יש פה, מתחת לאף שלי.

ובסוף, אני מקווה ומאמינה שאחרי המעשים ימשכו הלבבות. אז עוד ענב, ועוד ענב ועוד ענב והנחמה תגיע. בטוח.

אז עד הפוסט הבא, כמה תמונות פורימיות, ותודה לאחותי המוכשרת על הפינגווין ❤

בשמחות,

עדי

מלח מים

הבריכה אצלנו ביישוב היא אחת הנפלאות. היא מתאימה לקטנים ולגדולים, ובכל שעה עגולה יש גלים!
רק דבר אחד שמעיב על השמחה - דבורים. או כמו שטוענים יודעי דבר - צרעות.
לאחר ששתי הבנות שלי כבר נעקצו, וגם אני, ברצוני לשתף אתכם במחקר שערכתי על השיטה הידועה להרחקת דבורים/צרעות - מלח-מים.
לאחר מחקר של כ-25 שנה, אני יכולה לומר לכם שמדובר על שיטה מוכחת! מאז שעברתי את גיל 10, והפסקתי לומר מלח-מים, נעקצתי כבר לפחות 3 פעמים. ואילו לפני כן - אפס עקיצות!
אין מסקנה יותר חותכת מזו!
תודו לי אחר כך 😂😂😂

ואם כבר בעיניני דבורים עסקינן, בפעם הקודמת שפירסמתי כרטיס ספינר עם דבורה, ביקשו שאפרסם הדרכה. אז הנה היא 🐝🐝🐝

לבסיס השתמשתי בבסיס הזהב הכל כך מוצלח הזה - https://goo.gl/5DzbAi שאני אוהבת גם בגלל הגוון העדין, אבל גם בגלל שהוא מספיק יציב מצד אחד ומצד שני נחתך יפה, בלי סיבים. 

את הבסיס, בגודל 4.25 על 10.5 (כל המידות באינצ'ים) חורצים לרוחב ב- 5.25 ומניחים בצד.
את הנייר המדוגם (מסטאק שנה צבעונית של אושרת קורן https://goo.gl/mgKNzT) חותכים בגודל 4 על 5.

עכשיו אנחנו צריכות להכין את המסילה שבה תתעופף הדבורה, יש שתי אפשרויות -
1. יש לכן תבנית חיתוך ייעודית לכרטיסי ספינר, ואז אתן משתמשות בה.
2. אתן חותכות חלון בצורת עיגול בעצמכן על ידי פאנץ'/מחוגה/סכין/מספריים/תבנית חיתוך של עיגול ומהעיגול שנשאר חותכות עוד עיגול, קצת יותר קטן.
למה הכוונה קצת יותר קטן?
זאת אומרת שכשאני מניחה את הכרטיס ובתוכו את העיגול, ישאר ביניהם רווח של משהו כמו 6-8 מ"מ, בדיוק כמו בתמונה.

כדי שהדבורה שלנו תוכל לזוז בתוך המסילה שהכנו לה, נלביש אותה על מעין מתקן הגבהה (שתי אפשרויות גם כאן) -

1. הכנתי עיגול בקוטר חצי אינץ', ועליו הדבקתי 'דיסק' פלסטיק, של MFT (חברה אמריקאית ששמה המלא הוא My Favorite Things) שמיועד בדיוק לזה. היתרון שלו הוא שהוא מאוד חלק ושום דבר לא נתקע, והחסרון הוא שיש אותו רק במעט מאוד חנויות בחו"ל ובארץ אין אותו בכלל...
2  האפשרות השניה היא הרבה יותר נגישה - סיכה מתפצלת! את הסיכה מדביקים לעיגול של חצי אינץ' מהסעיף הקודם.

אחרי הייבוש נועצים את הסיכה בעיגול זהה, ופותחים אותה (כמו בתמונה). 

את הדבורה נדביק על העיגול/הדיסק ונחכה לייבוש.

* אם בחרתן באפשרות של סיכה מתפצלת, תצטרכו לגזור קצת שאריות מסביב לדבורה...*

בינתיים, מדביקים דבק דו"צ גבוה (כזה למשל - https://goo.gl/k7NJ1X) על הנייר המדוגם וגם על העיגול.

מדביקים את הנייר המדוגם על הבסיס

מניחים את הדבורה צמוד לחלון העגול ומדביקים גם את העיגול, כך שהדבורה נמצאת בדיוק במסילה שביניהם.

מוסיפים כיתוב ו/או קישוטים אחרים, וסיימנו.

 

 

בהצלחה!

עדי

על גב תפוס, רחמים עצמיים וראש השנה

בשבוע שעבר נתפס לי הגב. ברמה של לא לקום, לא לזוז ובטח לא לנהוג שעה הלוך ושעה חזור לעבודה.
אז נשארתי בבית, ביום מחלה.
אני לא יודעת מה איתכם, אבל כל פעם שאני נשארת בבית, אם זה עם ילד חולה, או אפילו כשאני מרגישה רע ומחליטה לוותר על עבודה, יש לי תמיד פנטזיה כזאת - לתקתק.
כביסות, סופר, מדיח, סידורים והכי הכי קורץ לי - פרויקטי סקראפ כאלה ואחרים...
בדרך כלל, מתוך רשימה של פלוס מינוס 12 משימות, אני עושה שתיים.
רוב הזמן זה מסתכם באיזה ילד נוגה ומיילל, או בי, נרדמת ברחמים עצמיים על הספה... בכל זאת, יום מחלה. וכנראה שיש סיבה שקוראים לזה יום מחלה ולא יום חופש.
אבל הפעם? לא משימה ולא רבע משימה. לא הצלחתי לזוז. כאבי תופת בכל שינוי תנוחה, טלפונים לאמא לקושש ארוחת צהריים... בקיצור, יום מבוזבז, בפרט שעל השולחן בחדר מחכים לי מארזים מושלמים, שמתזכרים אותי שבעוד חודש וקצת כבר ראש השנה!!!
אז מה עושים???
באותו יום, התשובה היתה פשוט כלום, מחכים לשיאצו של מחר בבוקר. אבל אחרי שהמשבר חלף עבר לו, כבר לא יכולתי להתעלם מהמארזים הנפלאים האלה של אושרת קורן -

שנה דבש (שאזל מהמלאי) ושנה צבעונית - https://goo.gl/mgKNzT

והנה התוצרים שלי -

קודם כל השניים שהכנתי לפרויקט התרומה של שרון שלזינגר מסטאק שנה דבש. הלבן נראה לי בדיעבד קצת חיוור, אבל השחור הוא אחד האהובים עלי בכל הזמנים!

השתמשתי בחותמות של טניה סול עם הבלטה חמה (בלבן) ודיו סטאזון (בשחור).

את הספינר הזה אני גם מאוד מאוד אוהבת, וגם הבנות שלי (אמא!!! הדבורות עפות לאמא שלהן!!!) התלהבו מאוד ;)
הכרטיסיה כמובן מסטאק שנה צבעונית ואת הדבורים תוכלו למצוא כאן.

אחרון חביב, גם הוא מהכרטיסיות של שנה צבעונית, הוא כרטיס שייקר.

חתכתי בסכין את הצנצנות מתוך הכרטיסיה, והדבקתי אותן על הבסיס של הכרטיס (בדיוק באותו מקום שבו הן אמורות להיות, רק שכבה אחת מתחת, מעין רקע לשייקר).

על החלק האחורי של הכרטיסיה הדבקתי וולום, קצת דו"צ גבוה, והנה, השייקר שלנו מוכן!  

אני נהניתי מאוד, מקווה שגם אתם :)
עדי