יש יוצרות שבורחות ליצירה, שמספרות על תקופות קשות וכיצד היצירה היתה להן מפלט.
אני קוראת את זה, ולפעמים קצת מקנאה.
אני בעיצומה של תקופה לא קלה. איבדתי אדם קרוב, אישה שהיתה חלק משמעותי בהתפתחות המקצועית שלי.
אנשים קרובים אליי נאבקים בגבורה במחלות לא פשוטות. ואני עצובה ומודאגת.
ובתוך זה, היה פורים. ויש שלושה ילדים קטנים.
אחת שרצתה להיות צנצנת עוגיות, השנייה שרצתה להיות אשכול ענבים והשלישי שעוד לא יודע לבחור תחפושת.
ואין דבר יותר חי מזה. אין דבר יותר בריא מזה. מילדים שרוצים תחפושות. מכף רגל בת 6 וחצי שלוחצת על דוושה של מכונת תפירה.
והתחשק לי להיכנס מתחת לשמיכה ולא לצאת. אבל במקום זה מצאתי את עצמי גוזרת שוקולד צ'יפס מלבד חום.
התחשק לי לבכות, ממש הרבה, אבל אני תופרת ויוצרת ועושה.
אז אני לא בורחת ליצירה. אני לא מתנחמת בה. אבל היא בכל זאת מנחמת אותי.
היא תזכורת עבורי לכמה חיים יש פה, מתחת לאף שלי.
ובסוף, אני מקווה ומאמינה שאחרי המעשים ימשכו הלבבות. אז עוד ענב, ועוד ענב ועוד ענב והנחמה תגיע. בטוח.
אז עד הפוסט הבא, כמה תמונות פורימיות, ותודה לאחותי המוכשרת על הפינגווין ❤
שוב הגיעה התקופה הזו בשנה. פורים בפתח, וכל הפיד שלי מלא בתחפושות וקופסאות בכל מקום...
אז גם אני חייבת!!! ברור...
אבל לפני שנגיע לפורים, שמתן לב שכבר כמעט נגמר פברואר? יודעות מה זה אומר? נכון!!! יום הולדת שלוש לבלוג! לרגל החגיגות, כל מי שתגיב כאן, בפוסט הזה, תיכנס להגרלה ולאחר פורים תזכה אחת מהמגיבות להפתעה ממני :) מוזמנות לשתף להשתתף!!! וחזרה לעיניינו -
בגזרת התחפושות הגדולה רצתה להיות אלזה (שוב) ואת הקטנה תיכננתי לשכנע להיות מואנה.
מכיוון שאני יצור אימפולסיבי במידה מסוימת, מיד שאלתי אותה "מה?! שוב אלזה?!" מה רבה היתה אכזבתי כשהילדה באמת הקשיבה לי, והחליטה לשנות את דעתה. לתחפושת של מנורה. מנורת הזהב של בית המקדש.
תגידי לי, ילדה, את נורמלית?!?!?!
ובכן... בקצרה, אני מנסה להבין איך להכין כובע עם 7 קנים...
לגבי הקטנה, היא כמובן סירבה למואנה, אז החלטנו על תחפושת של פופי מהסרט טרולים. אני מקווה שכשהיא תשנה את דעתה בשניה האחרונה, תימצא איזו תחפושת שתניח את דעתה.
בכל מקרה, אולי עדיף להשקיע את המאמצים במקום שבו יש לי יותר סיכוי... נקווה שבגזרת משלוחי המנות יצליח לי יותר :)
והפעם הדרכה סופר קלילה לברכה פורימית! המסיכה נפתחת ובפנים אפשר לכתוב, לצייר, לאייר, לקשט ובאופן כללי - להתפרע (ברוח החג כמובן).
הדפים הם דפי הבסיס המטאליים החדשים ומהממים של רעותא - בזהב ובפנינה והמדבקות של Tea&Soda. הבסיס הוא בעצם סילואט של מסכה. אני לקחתי את שלי מ-PDF חינמי שמצאתי משוטט לו ברחבי האינטרנט, אבל השמועה אומרת שיש גם מוכשרות שיצליחו לצייר את זה בעצמן... את המידות אתן יכולות להגדיל ולהקטין כרצונכן,אני השתמשתי במסכה באורך 14 ס"מ ובגובה של כ-6-7 ס"מ. את המסיכה אנחנו מעתיקות פעמיים, עם חפיפה קטנה בקצה, כדי שנוכל לקפל אותן אחת על השניה כשהן חופפות, כמו בתמונות -
אגלה לכן סוד קטן - אני השתמשתי בקריקאט לחיתוך, אבל זה רק פתרון לעצלניות... אפשר כמובן גם בלי.
שדרוג קטן ולא הכרחי - הוספתי בקצה האחד רצועת נייר, כדי לסגור את המסיכה כמו שצריך, שלא תיפתח, ובצד השני, עשיתי חיתוך קטן, כדי להשחיל דרכו את הרצועה הסוגרת.
נחתוך בקצה הכפול (הסגור) שני חתכים קטנים, כדי שנוכל להשחיל פנימה את הקש.
1. מי שמבקרת אותי בפייסבוק כבר כנראה ראתה, אבל למען הסדר הטוב אפרסם גם כאן - בהגרלת הבלוגולדת מהפוסט הקודם זכתה שיר מזרחי.
שיר, חבילת הפתעות ממני כבר בדרך אלייך!
בהזדמנות זו אני רוצה לומר לכן כמה כיף לי לקרוא את התגובות שלכן ולשמוע מכן, אז המון תודה לכל המגיבות והמשתתפות! :*
2. אומנם כבר מזמן שכחנו שהיה פורים, וגם העליתי את התמונות בעמוד הפייסבוק שלי, אבל אני חייבת להשוויץ ולהראות לכן את החד קרן היפיפייה שלי.
את החד קרן שעל החולצה חתכתי באמצעות הקריקאט אקספלור אייר שלי, שממנה אני מתלהבת בטירוף (!!!) למרות שעדיין לא ניסיתי מאית מהאפשרויות שהיא מציעה... השתמשתי באימאג' חינמי שמצאתי באינטרנט וחתכתי דף מנצנץ לגיהוץ של ארט2גו שהתברר כיעיל מאוד, וממש ממש פשוט לעבודה (בניגוד ל-iron on שעליו סיפרתי כאן בעבר)
אז מה שלומכן חוץ מזה?
אצלנו בבית עסוקים בעיקר בסדר פסח, בעיקר תהיות האם אליהו הנביא כבר מת או שאולי הוא בכל זאת יצליח להגיע לסדר, וגם ענינים שברומו של עולם בנושא בלשנות -
"אמא, את יודעת שלקערת הסדר קוראים קערה אפילו שהיא בכלל לא קערה, היא צלחת?"
למרבה הצער, לגבי ניקיון וסדר לקראת החג אני די בדעת מיעוט כאן. איכשהו על כל מדף שאני מסדרת יש עוד שניים שהבנות הופכות :| :| :|
ומה עוד חדש?
הממממ... אחרי חודשים רבים של היסוסים, התלבטויות וסתם עצלנות, הצלחתי לסיים אלבום מתנה לאחותי.
בא לכן לראות?
עוד פרטים על המסיבה, האלבום וכמובן כל התמונות - בפוסט הבא :)
זוכרת את הפוסט הקודם? זה עם כל התירוצים?
אז אם מעניין אתכן לדעת למה אני בקושי כותבת - כל התשובות שם :)
אבל למה להתעסק בעבר? פנינו לעתיד מזהיר ומלא בנצנצים, הלא הוא חג פורים הקרב ובא.
לפני שאתחיל להתעסק בתחפושות, משלוחי מנות ונסיעה לארה''ב (כן, כן!!!), הרשו לי לחגוג יום הולדת שנתיים לבלוג! אירוע מרגש לכל הדעות!
אשמח לשמוע איזה פוסט אהבתן במיוחד, אם יש משהו שמעניין אתכן שאעשה או בכלל - מחשבות, תובנות, בקשות וסתם הגיגים... מחכה לשמוע מכן כאן ו/או בפייסבוק.
וכמובן, אחת מהמגיבות לפוסט זה תקבל ממני הפתעה קטנה לכבוד יום ההולדת של הבלוג! מוזמנות להשתתף ולשתף 😍
הניסוח הוא בלשון נקבה, אך גם גברים מוזמנים להשתתף.
*** הזוכה תוכרז מיד לאחר פורים ***
איפה היינו?
אה, כן, פורים.
השנה הנסיכה בחרה להתחפש לשמש. ואז לרפונזל. ואז לחד קרן, שבינתיים מחזיק מעמד.
התיישבתי לחרוש את הפינטרסט בתקווה לקצת אבקת פיות שתגרום לי להבין איך מכינים חד קרן, לפני שקרן השמש הקטנה שלי תהפוך לדרקון עצבני ויורק אש...
שמחה לבשר לכן שיש תוצאות!
הכנתי קשת חד קרן מהממת(!!!) ובהתלהבות אינסופית הערתי את הילדה בבוקר כדי להראות לה את פאר היצירה.
הילדה זרחה, ואני הייתי מאושרת. ממש עד לרגע שבו עלה לה רעיון מבריק -
אמא, בואי נדביק על הקשת את החרוזים מקופסת האוצרות שלי!
אני (בבעתה): איזה רעיון יפה, מאמי!
אין מה לומר, יש משהו נחמד בלהכין תחפושות לילדים שאיך נאמר, קצת פחות בענינים...
אבל מכיוון שעל אף הצער שבדבר, אני מנסה לזכור ש-it's all about her, ואולי עדיף פחות לדכא את היצירתיות של הילדה (אין, אני חזקה בשליטה עצמית!), אז בקיצור, רצתי לצלם את הקשת לפני הדבקת החרוזים, והרי היא לפניכן:
אפילו הכנתי הדרכה לקשת חד קרן, מתאימה לקטנים וגדולים, ואם לשפוט לפי הפינטרסט - גם לכלבים...
מה תצטרכו?
חתיכת בד לקרן - אני השתמשתי בלייקרה בצבע זהב, אבל כל צבע שתרצו יתאים, ואפשר להשתמש גם ב-לבד (felt).
אקרילן למילוי
לבד בשני צבעים לאוזניים
פרחים
קשת
חוט רקמה או משהו דומה
אקדח דבק (למשקיעות - אפשר לתפור)
בשלב הראשון, נכין את הקרן -
1. נגזור משולש ונקטום את הפינה העליונה ליצירת טרפז. 2-5. נדביק את הקצה של החוט לחלק הפנימי של הבד בקצה העליון של הטרפז. יצירת הקונוס - מדביקים צד אחד של הטרפז לצד השני. שימו לב לא להשאיר פתח בחלק העליון. לתשומת לב התופרות - אני הכנתי קרן אחת בתפירה ואחת בהדבקה, ואת התפורה אני יותר אוהבת, גם בגלל שהאקדח דבק שלי די מעפן. 6. ממלאים את הקרן באקרילן וסוגרים מלמטה ע"י הדבקת הקצוות אחד לשני. לא להיבהל אם זה לא נראה טוב, עוד רגע נדביק שם עיגול לבד ואף אחד לא ידע. את החוט שהדבקנו, נלפף סביב הקרן כדי ליצור את הצורה הספירלית, ונדביק בקצה.
בתחתית הקרן נדביק עיגול של לבד, כדי להסתיר את החלק הפחות יפה של הסגירה.
ואם זה לא לגמרי ברור - הכנתי לכן סרטון קצרצר:
שלב אחרון - הדבקת האוזניים והפרחים
האוזניים - גוזרים מלבד ורוד צורה של טיפה (פעמיים). מקפלים חתיכה של לבד לבן לשניים (כדי לגזור שתי טיפות זהות) וגוזרים טיפה קצת יותר גדולה, כך ששתי הטיפות יהיו מחוברות בבסיס שלהן (כמו בתמונה, וגם את זה, עושים פעמיים). את שני הצדדים של האוזן מדביקים אחד לשני סביב הקשת, כך שהם כאילו עוטפים אותה.
כדי להדביק את הקרן והאביזרים לקשת, הדבקתי מתחתיה רצועת לבד דקה (בערך ברוחב 2 ס"מ, תלוי ברוחב של האלמנטים שאתן רוצות להדביק), כדי שיהיה קצת יותר שטח פנים להדבקה. על הרצועה מדביקים את הקרן ומסביבה את הפרחים (קנויים או DIY)
עכשיו נשארה לי רק השמלה, בקטנה, לא משהו שמדיר שינה מעיני 😖
מכירים את הילדים האומללים שנאלצים להסתובב כל פורים ארוזים בקופסא כי התחפשו לסמארטפון/רמזור/כל אפשרות לא נוחה אחרת?
תמיד חשבתי שאני לא אעשה את זה לילדים שלי. גם השנה הלכתי על תחפושות לא מורכבות מדי מבחינת הקונסטרוקציה - האחת היא בעיקרון פרפרים מודבקים על שמלה (כל התמונות והפרטים כאן)
והשניה? באמת היה נדמה לי שמדובר בתחפושת פשוטה למדי - תחפושת של תרנגולת. בפינטרסט זה היה נראה מאוד פשוט, וההכנה באמת התבררה כלא מאוד מסובכת.
אז איך באמת מכינים תרנגולת?
דבר ראשון - קונים חולצה לבנה וטייץ בגוון צהוב/חרדל. אני קניתי בנקסט, אבל איפה שאתם מוצאים זה בסדר ;)
עוד ברשימת הקניות - 2 צעיפי נוצות (תשתדלו לא בדוכן הכי יקר בשוק כמו שאני עשיתי. 20-30 שקלים לאחד זה מחיר סביר), לבד אדום, צהוב ולבן, וגומי.
מקיפים את החולצה עם הצעיפים ותופרים או מדביקים בכמה נקודות (בערך כל 10 ס''מ) - מתחילים עם הראשון וכשהוא נגמר ממשיכים מיד עם השני. כאן אני מגיעה לחלק של הקונסטרוקציה המאתגרת -
שימו לב להשאיר מרווח סביר בחלק של הצווארון. כמו שאפשר לראות אצלי - יצא קצת צפוף מדי ורוני ממש לא מבסוטית...
השלב הבא הוא הכרבולת -
משתמשים בכובע לבן או תופרים כובע מלבד לבן (אני השתמשתי בכובע צמר שלה עבור הגזרה) ומחברים גומי או 2 סרטים משני הצדדים.
גוזרים 2 שכבות של לבד אדום, תופרים רק את החלק העליון כמובן, ממלאים באקרילן ומחברים (תפירה/דבק) לכובע.
הרגליים -
גוזרים מעין רגל של דינוזאור ומחברים לחלק האחורי גומי, כדי שאפשר יהיה להשחיל על הנעל/הגרב.
נראה לי שעכשיו כבר אפשר לאחל באופן רשמי - פורים שמח!
לפני כמה שבועות שאלתי את אלה למה היא רוצה להתחפש בפורים. כן, היא בת שלוש וחצי, ובטח תשנה את דעתה עוד 15 פעם, אבל שאלתי. היא חשבה קצת והחליטה - נסיכה ורודה. נסיכה ורודה!? הנה נגוזו להם כל החלומות (שלי כמובן) על משהו מקורי, יחודי, או סתם לא-קלישאה. אז ניסיתי לעדן קצת, ולשכנע קצת... בסוף התפשרנו עלנסיכת הפרפרים. לאט לאט התחפושת קרמה עור וגידים, ובינתיים השתדרגה גם למלכת הפרפרים - קנינו בדים, תפרנו את החולצה ואז את החצאית (אחסוך מכם את עשרות ההתלבטויות בנושא חצאית ארוכה או קצרה), וחיברנו הכל ביחד. נסענו לדודה בבינימינה שתכין את הקשת עם הפרפרים.
ואז הדבקנו את הפרפרים לשמלה. הייתם מצפים שזה דווקא שלב הכרחי בהכנה, אך למרבה ההפתעה - כאן הגענו לחלק המאכזב של הסיפור - "אמא, אולי נוריד את הפרפרים?" "לא אלה, כבר אי אפשר. זה יקלקל את השמלה" "אז אני רוצה להיות אלזה" יופי. גם אני רוצה. בקיצור, פורים בגן זה רק מחר ונקווה שנצליח לשכנע אותה שמלכת הפרפרים זה יותר טוב מאלזה. בינתיים נראה לי שהטיעון של הכנפיים עובד די טוב :) אם לא, לפחות נהניתי מהתפירה במכונה החדשה שלי, ואני מקווה שאתם תהנו מהתמונות. ומחר - תרנגולת!
אז אומנם הטיימינג כאן מוצלח מאוד, אבל אצל ילדים, תחפושות ממש לא שייכות רק לפורים.
אצלי האסימון נפל בערך לפני חודשיים, כשבדלת נכנסו אנה ואלזה בשמלותיהן המפונפנות, התיישבו על הספה ודרשו לצפות בבת הים הקטנה.
אז במיוחד בשביל שתי הנסיכות שלא מפסיקות להתחפש (וגם כי לשמלות של אנה ואלזה שעשו עליה היישר מסין, מגיע מקום של כבוד) הכנו מתקן תחפושות DIY!!!
גם הפעם, הרעיון עצמו מאוד פשוט, ואפשר לשדרג אותו מאוד עם תוספות וקישוטים.
המידות של המתקן שלי הן: 90X90X30 והוא מתאים מאוד לאחסון של השמלות, וגם של הילדות שנסעו בו בכל רחבי המרפסת.
את העצים (עץ סנדביץ' בעובי 17 מ''מ) חתכו לי במחסן עצים כמובן, והמוט הוא פשוט מקל של מטאטא.
אגב, את החיתוך העגול סימנתי בעזרת צלחת גדולה - ציירתי את העיגול עם עט, ממש חזק (כן, כן, לא להסס לחרוט) וזה יוצר מעין מסילה קטנה אך שימושית לג'יגסו ומשפר את הדיוק.
את המתקן עצמו צבעתי בפוליאור ואת הדגלונים צבעתי עם צבע גירי של אמריקנה.
הוספתי ארבעה גלגלים וזה הכל.
אז עכשיו, כשיש איפה לשים את התחפושות, אפשר סוף סוף ללכת לסיים לתפור אותן...
השבוע, במסגרת ההכנות לפורים, התחלנו להכין את משלוחי המנות.
התחלנו עם המנהג הזה לפני כמה שנים (עוד לפני שנתבקשנו להביא לגן משלוח של ופל-חטיף מתוק-חטיף מלוח-רעשן) כשבעקבות חיבתי הבלתי נלאית לעוגיות ומתוקים למיניהם, התגייס בעלי לתפקיד מגשים החלומות הפרטי!
לאחרונה (ובלי להתחשב ב כ ל ל בסוכרת הריון שלי...) הוא עובד על תחביב חדש. האמת היא שאת רוב האשמה מן הראוי שאקח על עצמי - ביריד האחרון של נתנאלה קניתי לו את הספר "כישופי סוכר" של רונית צין-קרסנטי, שכל כולו עוסק בממתקים, וכמובן שלא בחור שכמותו יעמוד מנגד באתגר שכזה והבית התמלא בסוכריות על מקל, מרשמלו, טופי וכיוצא באלה. כמובן שלא עמדתי בפיתוי...
אז לרגל החג, ומכיוון שהשנה אנחנו הולכים על משלוח מנות של ממתקים (בעיקר), הבאתי שחקן חיזוק לנושא המתוקים. תודה לרונית המקסימה, שאפשרה לנו לשתף את המתכון לסוכריות ותודה רבה לבעלי היקר שהצטרף אלי השבוע ואם תתנו לו - הוא יהרוס גם לכם את הדיאטה.
משנה לשנה זה מחמיר. זה התחיל מעוגות בחושות קטנות, המשיך למארזי מקרונים צבעוניים, והשנה, יאללה, ממתקים.
אני מאשים את רונית צין קרסנטי, המחברת של "כישופי סוכר". צלחתי אתגרי אפייה רבים, אבל איכשהו, פעם אחר פעם, נכשלתי בממתקים. מרשמלו בטעם ייחודי של סוכר שרוף, מרמלדה במרקם של ריבה, סוכריות טופי קרמל שאחר כבוד הפכו לממרח ועוד. לכן, הייתי בעננים כשראיתי שיש ספר בעברית שעוסק כולו בממתקים. כדי להימנע מכשלונות נוספים, הזמנתי את עצמי גם לסדנה פרטית. אצל רונית. היה מתוק. מאוד. מאוד מאוד.
אז מה במשלוח השנה? קסמים מספר הממתקים לצד כמה קלאסיקות אהובות מעוגיו.נט, הבלוג
שהפך לתנ"ך הקטן שלי.
- מקרונים ורדרדים (קיבלתי הוראות ברורות בנוגע לצרכים העיצוביים)
שופכים בזהירות רבה את התערובת לתבנית או לחילופין, שופכים קצת מהתערובת על מקלות שסודרו מראש על נייר אפייה. מקפידים שחלקו העליון של המקל יהיה מצופה בתערובת. מניחים להתקרר
