יש יוצרות שבורחות ליצירה, שמספרות על תקופות קשות וכיצד היצירה היתה להן מפלט.
אני קוראת את זה, ולפעמים קצת מקנאה.
אני בעיצומה של תקופה לא קלה. איבדתי אדם קרוב, אישה שהיתה חלק משמעותי בהתפתחות המקצועית שלי.
אנשים קרובים אליי נאבקים בגבורה במחלות לא פשוטות. ואני עצובה ומודאגת.
ובתוך זה, היה פורים. ויש שלושה ילדים קטנים.
אחת שרצתה להיות צנצנת עוגיות, השנייה שרצתה להיות אשכול ענבים והשלישי שעוד לא יודע לבחור תחפושת.
ואין דבר יותר חי מזה. אין דבר יותר בריא מזה. מילדים שרוצים תחפושות. מכף רגל בת 6 וחצי שלוחצת על דוושה של מכונת תפירה.
והתחשק לי להיכנס מתחת לשמיכה ולא לצאת. אבל במקום זה מצאתי את עצמי גוזרת שוקולד צ'יפס מלבד חום.
התחשק לי לבכות, ממש הרבה, אבל אני תופרת ויוצרת ועושה.
אז אני לא בורחת ליצירה. אני לא מתנחמת בה. אבל היא בכל זאת מנחמת אותי.
היא תזכורת עבורי לכמה חיים יש פה, מתחת לאף שלי.
ובסוף, אני מקווה ומאמינה שאחרי המעשים ימשכו הלבבות. אז עוד ענב, ועוד ענב ועוד ענב והנחמה תגיע. בטוח.
אז עד הפוסט הבא, כמה תמונות פורימיות, ותודה לאחותי המוכשרת על הפינגווין ❤
שוב הגיעה התקופה הזו בשנה. פורים בפתח, וכל הפיד שלי מלא בתחפושות וקופסאות בכל מקום...
אז גם אני חייבת!!! ברור...
אבל לפני שנגיע לפורים, שמתן לב שכבר כמעט נגמר פברואר? יודעות מה זה אומר? נכון!!! יום הולדת שלוש לבלוג! לרגל החגיגות, כל מי שתגיב כאן, בפוסט הזה, תיכנס להגרלה ולאחר פורים תזכה אחת מהמגיבות להפתעה ממני :) מוזמנות לשתף להשתתף!!! וחזרה לעיניינו -
בגזרת התחפושות הגדולה רצתה להיות אלזה (שוב) ואת הקטנה תיכננתי לשכנע להיות מואנה.
מכיוון שאני יצור אימפולסיבי במידה מסוימת, מיד שאלתי אותה "מה?! שוב אלזה?!" מה רבה היתה אכזבתי כשהילדה באמת הקשיבה לי, והחליטה לשנות את דעתה. לתחפושת של מנורה. מנורת הזהב של בית המקדש.
תגידי לי, ילדה, את נורמלית?!?!?!
ובכן... בקצרה, אני מנסה להבין איך להכין כובע עם 7 קנים...
לגבי הקטנה, היא כמובן סירבה למואנה, אז החלטנו על תחפושת של פופי מהסרט טרולים. אני מקווה שכשהיא תשנה את דעתה בשניה האחרונה, תימצא איזו תחפושת שתניח את דעתה.
בכל מקרה, אולי עדיף להשקיע את המאמצים במקום שבו יש לי יותר סיכוי... נקווה שבגזרת משלוחי המנות יצליח לי יותר :)
והפעם הדרכה סופר קלילה לברכה פורימית! המסיכה נפתחת ובפנים אפשר לכתוב, לצייר, לאייר, לקשט ובאופן כללי - להתפרע (ברוח החג כמובן).
הדפים הם דפי הבסיס המטאליים החדשים ומהממים של רעותא - בזהב ובפנינה והמדבקות של Tea&Soda. הבסיס הוא בעצם סילואט של מסכה. אני לקחתי את שלי מ-PDF חינמי שמצאתי משוטט לו ברחבי האינטרנט, אבל השמועה אומרת שיש גם מוכשרות שיצליחו לצייר את זה בעצמן... את המידות אתן יכולות להגדיל ולהקטין כרצונכן,אני השתמשתי במסכה באורך 14 ס"מ ובגובה של כ-6-7 ס"מ. את המסיכה אנחנו מעתיקות פעמיים, עם חפיפה קטנה בקצה, כדי שנוכל לקפל אותן אחת על השניה כשהן חופפות, כמו בתמונות -
אגלה לכן סוד קטן - אני השתמשתי בקריקאט לחיתוך, אבל זה רק פתרון לעצלניות... אפשר כמובן גם בלי.
שדרוג קטן ולא הכרחי - הוספתי בקצה האחד רצועת נייר, כדי לסגור את המסיכה כמו שצריך, שלא תיפתח, ובצד השני, עשיתי חיתוך קטן, כדי להשחיל דרכו את הרצועה הסוגרת.
נחתוך בקצה הכפול (הסגור) שני חתכים קטנים, כדי שנוכל להשחיל פנימה את הקש.
1. מי שמבקרת אותי בפייסבוק כבר כנראה ראתה, אבל למען הסדר הטוב אפרסם גם כאן - בהגרלת הבלוגולדת מהפוסט הקודם זכתה שיר מזרחי.
שיר, חבילת הפתעות ממני כבר בדרך אלייך!
בהזדמנות זו אני רוצה לומר לכן כמה כיף לי לקרוא את התגובות שלכן ולשמוע מכן, אז המון תודה לכל המגיבות והמשתתפות! :*
2. אומנם כבר מזמן שכחנו שהיה פורים, וגם העליתי את התמונות בעמוד הפייסבוק שלי, אבל אני חייבת להשוויץ ולהראות לכן את החד קרן היפיפייה שלי.
את החד קרן שעל החולצה חתכתי באמצעות הקריקאט אקספלור אייר שלי, שממנה אני מתלהבת בטירוף (!!!) למרות שעדיין לא ניסיתי מאית מהאפשרויות שהיא מציעה... השתמשתי באימאג' חינמי שמצאתי באינטרנט וחתכתי דף מנצנץ לגיהוץ של ארט2גו שהתברר כיעיל מאוד, וממש ממש פשוט לעבודה (בניגוד ל-iron on שעליו סיפרתי כאן בעבר)
אז מה שלומכן חוץ מזה?
אצלנו בבית עסוקים בעיקר בסדר פסח, בעיקר תהיות האם אליהו הנביא כבר מת או שאולי הוא בכל זאת יצליח להגיע לסדר, וגם ענינים שברומו של עולם בנושא בלשנות -
"אמא, את יודעת שלקערת הסדר קוראים קערה אפילו שהיא בכלל לא קערה, היא צלחת?"
למרבה הצער, לגבי ניקיון וסדר לקראת החג אני די בדעת מיעוט כאן. איכשהו על כל מדף שאני מסדרת יש עוד שניים שהבנות הופכות :| :| :|
ומה עוד חדש?
הממממ... אחרי חודשים רבים של היסוסים, התלבטויות וסתם עצלנות, הצלחתי לסיים אלבום מתנה לאחותי.
בא לכן לראות?
עוד פרטים על המסיבה, האלבום וכמובן כל התמונות - בפוסט הבא :)
זוכרת את הפוסט הקודם? זה עם כל התירוצים?
אז אם מעניין אתכן לדעת למה אני בקושי כותבת - כל התשובות שם :)
אבל למה להתעסק בעבר? פנינו לעתיד מזהיר ומלא בנצנצים, הלא הוא חג פורים הקרב ובא.
לפני שאתחיל להתעסק בתחפושות, משלוחי מנות ונסיעה לארה''ב (כן, כן!!!), הרשו לי לחגוג יום הולדת שנתיים לבלוג! אירוע מרגש לכל הדעות!
אשמח לשמוע איזה פוסט אהבתן במיוחד, אם יש משהו שמעניין אתכן שאעשה או בכלל - מחשבות, תובנות, בקשות וסתם הגיגים... מחכה לשמוע מכן כאן ו/או בפייסבוק.
וכמובן, אחת מהמגיבות לפוסט זה תקבל ממני הפתעה קטנה לכבוד יום ההולדת של הבלוג! מוזמנות להשתתף ולשתף 😍
הניסוח הוא בלשון נקבה, אך גם גברים מוזמנים להשתתף.
*** הזוכה תוכרז מיד לאחר פורים ***
איפה היינו?
אה, כן, פורים.
השנה הנסיכה בחרה להתחפש לשמש. ואז לרפונזל. ואז לחד קרן, שבינתיים מחזיק מעמד.
התיישבתי לחרוש את הפינטרסט בתקווה לקצת אבקת פיות שתגרום לי להבין איך מכינים חד קרן, לפני שקרן השמש הקטנה שלי תהפוך לדרקון עצבני ויורק אש...
שמחה לבשר לכן שיש תוצאות!
הכנתי קשת חד קרן מהממת(!!!) ובהתלהבות אינסופית הערתי את הילדה בבוקר כדי להראות לה את פאר היצירה.
הילדה זרחה, ואני הייתי מאושרת. ממש עד לרגע שבו עלה לה רעיון מבריק -
אמא, בואי נדביק על הקשת את החרוזים מקופסת האוצרות שלי!
אני (בבעתה): איזה רעיון יפה, מאמי!
אין מה לומר, יש משהו נחמד בלהכין תחפושות לילדים שאיך נאמר, קצת פחות בענינים...
אבל מכיוון שעל אף הצער שבדבר, אני מנסה לזכור ש-it's all about her, ואולי עדיף פחות לדכא את היצירתיות של הילדה (אין, אני חזקה בשליטה עצמית!), אז בקיצור, רצתי לצלם את הקשת לפני הדבקת החרוזים, והרי היא לפניכן:
אפילו הכנתי הדרכה לקשת חד קרן, מתאימה לקטנים וגדולים, ואם לשפוט לפי הפינטרסט - גם לכלבים...
מה תצטרכו?
חתיכת בד לקרן - אני השתמשתי בלייקרה בצבע זהב, אבל כל צבע שתרצו יתאים, ואפשר להשתמש גם ב-לבד (felt).
אקרילן למילוי
לבד בשני צבעים לאוזניים
פרחים
קשת
חוט רקמה או משהו דומה
אקדח דבק (למשקיעות - אפשר לתפור)
בשלב הראשון, נכין את הקרן -
1. נגזור משולש ונקטום את הפינה העליונה ליצירת טרפז. 2-5. נדביק את הקצה של החוט לחלק הפנימי של הבד בקצה העליון של הטרפז. יצירת הקונוס - מדביקים צד אחד של הטרפז לצד השני. שימו לב לא להשאיר פתח בחלק העליון. לתשומת לב התופרות - אני הכנתי קרן אחת בתפירה ואחת בהדבקה, ואת התפורה אני יותר אוהבת, גם בגלל שהאקדח דבק שלי די מעפן. 6. ממלאים את הקרן באקרילן וסוגרים מלמטה ע"י הדבקת הקצוות אחד לשני. לא להיבהל אם זה לא נראה טוב, עוד רגע נדביק שם עיגול לבד ואף אחד לא ידע. את החוט שהדבקנו, נלפף סביב הקרן כדי ליצור את הצורה הספירלית, ונדביק בקצה.
בתחתית הקרן נדביק עיגול של לבד, כדי להסתיר את החלק הפחות יפה של הסגירה.
ואם זה לא לגמרי ברור - הכנתי לכן סרטון קצרצר:
שלב אחרון - הדבקת האוזניים והפרחים
האוזניים - גוזרים מלבד ורוד צורה של טיפה (פעמיים). מקפלים חתיכה של לבד לבן לשניים (כדי לגזור שתי טיפות זהות) וגוזרים טיפה קצת יותר גדולה, כך ששתי הטיפות יהיו מחוברות בבסיס שלהן (כמו בתמונה, וגם את זה, עושים פעמיים). את שני הצדדים של האוזן מדביקים אחד לשני סביב הקשת, כך שהם כאילו עוטפים אותה.
כדי להדביק את הקרן והאביזרים לקשת, הדבקתי מתחתיה רצועת לבד דקה (בערך ברוחב 2 ס"מ, תלוי ברוחב של האלמנטים שאתן רוצות להדביק), כדי שיהיה קצת יותר שטח פנים להדבקה. על הרצועה מדביקים את הקרן ומסביבה את הפרחים (קנויים או DIY)
עכשיו נשארה לי רק השמלה, בקטנה, לא משהו שמדיר שינה מעיני 😖
מכירים את הילדים האומללים שנאלצים להסתובב כל פורים ארוזים בקופסא כי התחפשו לסמארטפון/רמזור/כל אפשרות לא נוחה אחרת?
תמיד חשבתי שאני לא אעשה את זה לילדים שלי. גם השנה הלכתי על תחפושות לא מורכבות מדי מבחינת הקונסטרוקציה - האחת היא בעיקרון פרפרים מודבקים על שמלה (כל התמונות והפרטים כאן)
והשניה? באמת היה נדמה לי שמדובר בתחפושת פשוטה למדי - תחפושת של תרנגולת. בפינטרסט זה היה נראה מאוד פשוט, וההכנה באמת התבררה כלא מאוד מסובכת.
אז איך באמת מכינים תרנגולת?
דבר ראשון - קונים חולצה לבנה וטייץ בגוון צהוב/חרדל. אני קניתי בנקסט, אבל איפה שאתם מוצאים זה בסדר ;)
עוד ברשימת הקניות - 2 צעיפי נוצות (תשתדלו לא בדוכן הכי יקר בשוק כמו שאני עשיתי. 20-30 שקלים לאחד זה מחיר סביר), לבד אדום, צהוב ולבן, וגומי.
מקיפים את החולצה עם הצעיפים ותופרים או מדביקים בכמה נקודות (בערך כל 10 ס''מ) - מתחילים עם הראשון וכשהוא נגמר ממשיכים מיד עם השני. כאן אני מגיעה לחלק של הקונסטרוקציה המאתגרת -
שימו לב להשאיר מרווח סביר בחלק של הצווארון. כמו שאפשר לראות אצלי - יצא קצת צפוף מדי ורוני ממש לא מבסוטית...
השלב הבא הוא הכרבולת -
משתמשים בכובע לבן או תופרים כובע מלבד לבן (אני השתמשתי בכובע צמר שלה עבור הגזרה) ומחברים גומי או 2 סרטים משני הצדדים.
גוזרים 2 שכבות של לבד אדום, תופרים רק את החלק העליון כמובן, ממלאים באקרילן ומחברים (תפירה/דבק) לכובע.
הרגליים -
גוזרים מעין רגל של דינוזאור ומחברים לחלק האחורי גומי, כדי שאפשר יהיה להשחיל על הנעל/הגרב.
נראה לי שעכשיו כבר אפשר לאחל באופן רשמי - פורים שמח!
לפני כמה שבועות שאלתי את אלה למה היא רוצה להתחפש בפורים. כן, היא בת שלוש וחצי, ובטח תשנה את דעתה עוד 15 פעם, אבל שאלתי. היא חשבה קצת והחליטה - נסיכה ורודה. נסיכה ורודה!? הנה נגוזו להם כל החלומות (שלי כמובן) על משהו מקורי, יחודי, או סתם לא-קלישאה. אז ניסיתי לעדן קצת, ולשכנע קצת... בסוף התפשרנו עלנסיכת הפרפרים. לאט לאט התחפושת קרמה עור וגידים, ובינתיים השתדרגה גם למלכת הפרפרים - קנינו בדים, תפרנו את החולצה ואז את החצאית (אחסוך מכם את עשרות ההתלבטויות בנושא חצאית ארוכה או קצרה), וחיברנו הכל ביחד. נסענו לדודה בבינימינה שתכין את הקשת עם הפרפרים.
ואז הדבקנו את הפרפרים לשמלה. הייתם מצפים שזה דווקא שלב הכרחי בהכנה, אך למרבה ההפתעה - כאן הגענו לחלק המאכזב של הסיפור - "אמא, אולי נוריד את הפרפרים?" "לא אלה, כבר אי אפשר. זה יקלקל את השמלה" "אז אני רוצה להיות אלזה" יופי. גם אני רוצה. בקיצור, פורים בגן זה רק מחר ונקווה שנצליח לשכנע אותה שמלכת הפרפרים זה יותר טוב מאלזה. בינתיים נראה לי שהטיעון של הכנפיים עובד די טוב :) אם לא, לפחות נהניתי מהתפירה במכונה החדשה שלי, ואני מקווה שאתם תהנו מהתמונות. ומחר - תרנגולת!
אז אומנם הטיימינג כאן מוצלח מאוד, אבל אצל ילדים, תחפושות ממש לא שייכות רק לפורים.
אצלי האסימון נפל בערך לפני חודשיים, כשבדלת נכנסו אנה ואלזה בשמלותיהן המפונפנות, התיישבו על הספה ודרשו לצפות בבת הים הקטנה.
אז במיוחד בשביל שתי הנסיכות שלא מפסיקות להתחפש (וגם כי לשמלות של אנה ואלזה שעשו עליה היישר מסין, מגיע מקום של כבוד) הכנו מתקן תחפושות DIY!!!
גם הפעם, הרעיון עצמו מאוד פשוט, ואפשר לשדרג אותו מאוד עם תוספות וקישוטים.
המידות של המתקן שלי הן: 90X90X30 והוא מתאים מאוד לאחסון של השמלות, וגם של הילדות שנסעו בו בכל רחבי המרפסת.
את העצים (עץ סנדביץ' בעובי 17 מ''מ) חתכו לי במחסן עצים כמובן, והמוט הוא פשוט מקל של מטאטא.
אגב, את החיתוך העגול סימנתי בעזרת צלחת גדולה - ציירתי את העיגול עם עט, ממש חזק (כן, כן, לא להסס לחרוט) וזה יוצר מעין מסילה קטנה אך שימושית לג'יגסו ומשפר את הדיוק.
את המתקן עצמו צבעתי בפוליאור ואת הדגלונים צבעתי עם צבע גירי של אמריקנה.
הוספתי ארבעה גלגלים וזה הכל.
אז עכשיו, כשיש איפה לשים את התחפושות, אפשר סוף סוף ללכת לסיים לתפור אותן...
האמת שמדובר בתחפושת פשוטה מאוד, לאור העובדה ש-א. כבר יש תחפושת אחת ב. התעייפתי ג. יש עוד את התחפושת שלי לתפור.
אז מה צריך?
* חולצה אדומה וטייץ/גרביונים ירוקים (או כל צבע אחר שמתאים לכם) * בערך מטר של בד טול רך באדום ועוד קצת ירוק * סטרפלס לשמלה (או אם אין - גומי/סרט לחצאית) * סרטים/גומי לכתפיות * קשת+בד לבד לקישוט מדובר בעוד וריאציה של חצאית הטוטו המסורתית, שהפעם הפכה לשמלה, באדיבות סוג של סטרפלס שקניתי באיביי:
את הטול האדום חתכתי לרצועות של 8-10 ס"מ רוחב ובערך חצי מטר אורך וקשרתי אותן באותה שיטה שבה עשיתי את החצאית בתחפושת של הינשוף מהפוסט הקודם, רק שקשרתי סביב החורים שברשת (חור כן-חור לא).
אח"כ "עליתי" שורה אחת למעלה, וקשרתי שם רצועות קצרות יותר של טול ירוק, לעלים.
הוספתי כתפיות לשמלה (אני תפרתי, אפשר גם לקשור) והתחפושת כמעט מוכנה. על הכתפיות תפרתי תותים שגזרתי מלבד אדום וירוק ומילאתי טיפונת.
את התותים מהלבד גם הדבקתי עם דבק בד על קשת לשיער, ומתחת הדבקתי עוד בד כדי לקבע אותם:
בעצם אני הרבה יותר חנוכה מפורים (ועם סוכרת הריון בכלל עדיף שאהיה פסח), אבל עכשיו כמעט פורים, אז כדאי להתחיל להסתנכרן עם לוח השנה. בשנה שעברה השקעתי בתחפושת משפחתית - התחפשנו למשפחת פלינסטון, אבל השנה פורים יוצא ממש קרוב לתאריך הלידה המשוער שלי, אז את התחפושת לעצמי (כדור דיסקו אם תהיתם) אני דוחה לרגע האחרון. במקום זה, החלטתי להשקיע בחוגגת העיקרית - בת שנתיים וחצי. מכיוון שממילא התחפושת תתלכלך בשניה שהיא תלבש אותה, ואני גם ככה לא מופת של החלטיות, אני מכינה שתי תחפושות לילדה - תות וינשוף. התחפושת המושקעת היא הינשוף (תצטרכו לסלוח לי על איכות התמונה :) ) -
והיא מורכבת מטייץ וחולצה (שקניתי), עליה תפורות נוצות של לבד, חצאית טוטו (שכנראה לא תילבש אפילו פעם אחת) ומסכה (כנ"ל). חוץ מזה, אולי אצרף גם מעין חותלות עם נוצות. אגב, אם במקרה יש לכם בן (שמעתי שזה קורה במשפחות מסוימות...) אפשר להוסיף למכנסיים כמה שורות של נוצות (נניח מגובה הברך ולמטה) במקום החצאית.
אז מה צריך?
* חולצה וטייץ/גרביונים * בדים - לבד בשלושה צבעים (בערך חצי מטר מכל צבע ואם רוצים עיניים או מקור בצבע אחר - אז עוד טיפונת) ובערך שני מטר של בד טול רך * גומי/סרט לחצאית ולמסכה * דבק בד/מכונת תפירה אז נתחיל מהחלק הקל - הטייץ והחולצה. קונים אותם. בגוונים שיתאימו לתחפושת. אני באופן אישי קניתי ב-Nextdirect, אבל כל מקום שאתם מוצאים בזול זה טוב. אח"כ גוזרים נוצות במספר צבעים על פי הגיזרה הבאה: נוצה החלק הזה תלוי בגודל של הילד/החולצה. אני גזרתי נוצות בשלושה צבעים, 50 נוצות מכל צבע, מה שהתברר כמופרך לחלוטין (בסוף השתמשתי לחולצה בערך ב-75 נוצות).
החולצה - את הנוצות מסדרים בשורות ותופרים (או מדביקים): מתחילים מתחתית החולצה ומסדרים את הנוצות אחת ליד השניה ותופרים (או מדביקים בדבק שמיועד לבדים) את הקצה העליון של הנוצות.
את השורה השניה מסדרים באופן שהנוצות יוסטו קצת הצידה, כך שהקצה של כל נוצה מהשורה השניה יכסה את החיבור בין הנוצות בשורה הראשונה, וכך הלאה:
השלב הבא לא ממש הכרחי, אבל לדעתי מוסיף - מסדרים את הנוצות בחפיפה ותופרים שורה על כל כתף ובקצות השרוולים (בשרוולים הקטנתי קצת את הנוצות כי זה היה נראה לי קצת גדול מדי).
המסכה - גוזרים מלבד את החלקים הבאים: מסכת ינשוף את החלקים המקווקוים לא גוזרים, זה רק לצורך ההמחשה היכן להדביק. בנוסף, גם את העיניים יש לגזור פעמיים (אחד לכל עין), אך זה לא מסומן כדי לא לבלבל עם החלקים שאמורים להיות כפולים לצורך הקשחת המסכה (אפשר גם להשתמש בפליזלין). את החלקים הכפולים שגזרתם מדביקים אחד לשני (כדי ליצור מסכה יותר עמידה) ואז מדביקים (או תופרים) את כל החלקים יחד ומחברים סרט/גומי בגודל המתאים לראש של הילד.
החצאית - קושרים רצועות טול בצבעים מתאימים סביב גומי/סרט.
לא צירפתי הדרכה כי ממש כל הרשת מלאה בהן, גם בעברית. למשל: הכנת חצאית טוטו - סודות מחדר התפירה פריט אחרון - החותלות. כרגע ויתרתי עליהן, אבל הרעיון היה לתפור נוצות לגומי או לסקוץ'. מבטיחה לעדכן אם אשנה את דעתי... את התות אני מקווה לסיים בהמשך השבוע ולשתף בפוסט הבא. ואחרון חביב - אומנם קצת נעלמתי לאחרונה (נסיבות משפחתיות קצת פחות נעימות), אבל יש לי המון מה לספר! בינתיים אני נאלצת לשמור על ההפתעה שלי בסוד, מכיוון שהנמענת עדיין לא קיבלה אותה, ולא הייתי רוצה לקלקל, אבל בשבוע הבא - משלוחי מנות!!! בינתיים, שיהיה כמעט חג שמח! עדי
